פורש כנפיים: בולט מתכונן להמראה אולימפית אחרונה

איפה בולט?
לצד התופעה, חייבים להתייחס לבעיה היחידה של בולט - מיעוט התחרויות. איך אפשר לאהוב ולהעריץ ספורטאי שלא מתחרה? שלא משתף עם העולם את היכולות שלו יותר מפעם בשנה? איך היינו מתייחסים לליאו מסי, כריסטיאנו רונאלדו ולברון ג'יימס אם היו משחקים רק פעמים בודדות במהלך העונה? למשל, ב-2015 בולט ירד רק בשתי תחרויות מתחת ל-10 שניות - בתחרות ליגת היהלום באיצטדיון האולימפי בלונדון ובאליפות העולם ב"קן הציפור" בבייג'ין, שני מקומות בהם עלה לגדולה. ככל שהשנים חלפו, כך בולט הוריד הילוך בכל הנוגע לתחרויות על המסלול, למעט משחקים אולימפיים, אליפויות עולם והתחרות המסורתית בלונדון. טוב שיש יוטיוב.

ובכן, לצד זאת, כאשר צופים בסרטי היוטיוב הללו מבינים שבעצם אי אפשר שלא להעריץ את בולט, שלא להעריך כל רגע שהספורטאי הזה עומד על המסלול, גם אם מדובר בשניות ספורות שנפרשות על פני שנים שלמות. רגעי התחרויות של בולט הם היחידים במשחקים שבהם הבמאים מספקים פריימים של מתחם האימונים, השואו החדש שלו בזינוק תמיד יעלה חיוך על פנינו וכמובן - אנחנו מוצאים את עצמנו בוהים בלוח התוצאות וממתינים בקוצר רוח לזמן המדויק שיקבע הפנומן, על מאיות השנייה. כך נראה קונצנזוס.

קשה מאוד להאמין שהוא יכול לשבור בריו את שיא העולם עוצר הנשימה שקבע באליפות העולם בברלין ב-2009, או אפילו להתקרב אליו כפי שעשה במשחקים בלונדון (9.63 שניות), אבל המורשת שבולט מטפח מאז 2009 היא מורשת של ניצחונות ולא בהכרח של מרדף אחרי שיאי עולם, שכן אחרת היה מתחרה שוב ושוב כשהוא בשיאו כמו סרגיי בובקה, ילנה איסינבאייבה ואחרים. זו מורשת המקדשת את המשחקים האולימפיים מעל כל תחרות אחרת, מורשת שמזכירה לנו שוב ושוב מדוע מדליית הזהב האולימפית היא החשובה מכל.

אולי דווקא העובדה שהוא ממעט להתחרות ו"לבזבז" את זמן האוויר שלו על המסלול, היא זו שגורמת לנו לכסוס ציפורניים בציפייה למשחקים האולימפיים. המחשבה שיוסיין בולט עלול לפסול בזינוק מעוררת בנו חרדה גדולה, במיוחד מאז הפסילה שלו בגמר אליפות העולם בדאייגו ב-2011. הסיבה לכך ברורה - גם אם אנחנו לא מאמינים אדוקים בדת הבולטאיסטית, פסילה של בולט עלולה לגזול מאיתנו 9 ומשהו שניות של הפנומן על המסלול. במקרה הזה כל שנייה חשובה, כל שנייה יכולה להיות היסטורית, כל שבריר שנייה יכול לייצר לנו סרטי יוטיוב שנצפה בהם שוב ושוב.

מי יכול לנצח את בולט? 
כפי שכבר הוכח בעבר, היחיד שיכול לנצח את בולט, הוא בולט עצמו. הפסילה בגמר ב-2011 הייתה ההפסד היחיד של בולט באליפות העולם או משחקים אולימפיים מאז פרץ ב-2008. הדעיכה שלו בתוצאות בשלוש השנים האחרונות נתנה את התחושה שאצנים דוגמת ג'סטין גאטלין, המחזיק בתוצאה הטובה ביותר בכל שנה מאז 2014, יכולים לקרוא עליו תיגר. התחושה הזו היא כמובן מזויפת והוכחה כמזויפת בכל פעם שבו בולט הגיע כדי לתת 100%. נכון שיש ירידה בתוצאות, אבל הווינריות הייתה ונשארה.

רק הפציעה הטורדנית בשריר הירך ממנה סבל בחודשים האחרונים נראית כדבר שיכול למנוע ממנו לעלות על הפודיום. לפי האימונים האחרונים, בולט נראה בכושר טוב, שיכול לספק לנו עוד טיסה אולימפית אחת של הסילון הג'מייקני. אז נא להדק חגורות. "לא נראה לי שיש מישהו שיכול לברוח לבולט מספיק כדי לשרוד את הפיניש המטורף שלו ב-100 מטר. על ה-200 מטר אין בכלל מה לדבר", ניתח בלקוניות אצן העבר מטרינידד, אטו בולדון.

פרידה מהטיטאנים 
אין ספק שכאשר יירד המסך על המשחקים האולימפיים בריו ויוסיין בולט ומייקל פלפס ירדו סופית מהבמה, יוטל צל כבד על הספורט האולימפי כולו. אומרים שאין ואקום בספורט, שאלופים רק מתחלפים, שתמיד יהיו ספורטאים גדולים ונדירים, ששיאים דינם להישבר ועוד. נדמה שאנחנו חיים בעידן שבו הקלישאה הזו עומדת בפני מבחן, עליו נקבל תשובות רק בטוקיו 2020.

בעוד השיאים שלו יחזיקו ככל הנראה עוד שנים רבות, כשבולט יירד מהבמה כולנו נקווה שחלק מהמורשת שלו תעבור לדורות הבאים של האתלטים. הנונשלנטיות על המסלול, ההבנה שיש בספורט גם היבט של בידור להמונים ולא רק חישוב קר של צעדים מדודים מאדני הזינוק ועד לקו הסיום, שאפשר לחייך רגע לפני הזינוק, שאפשר להיות רעבים לניצחון גם אחרי שכל המטרות הושגו, שוב ושוב.

בניגוד למייקל פלפס, שכבר נפרד סופית (לעת עתה) מבריכת השחייה, יוסיין בולט מתכנן להמשיך שנה נוספת ולתלות את הנעליים שלו בתום אליפות העולם באתלטיקה, שתיערך בקיץ הבא באיצטדיון האולימפי בלונדון. הספרינטר הג'מייקני ישלים 9 שנים בטופ העולמי, שנים ששינו את המעמד של הספורט האולימפי. בולט ייזכר כמי שאחראי לשיקום ולזינוק במניות של ענף האתלטיקה בשנים הקשות אחרי פרשיות הסימום של ג'סטין גאטלין, קוסטדינוס קנטריס, מריון ג'ונס, טים מונטגומרי ואחרים. בולט גם אחראי, ביחד עם מייקל פלפס, לכך שהמשחקים האולימפיים, לפחות מנקודת מבט ספורטיבית, נראים כיום זוהרים מתמיד.

השיאים, הניצחונות, האישיות, ההופעה והסטייל. כל אלה גורמים לכך שיוסיין בולט ייזכר לעד בנשימה אחת עם הספורטאים הגדולים בהיסטוריה, שהצליחו לצאת מדפי הסטטיסטיקה ולסחוף את העולם אחריהם, להיות מוכרים בכל בית ובכל פינה, לחרוג מגבולות הספורט.

המשחקים האולימפיים כבר התגברו על מלחמות עולם, חרמות, פרשיות סימום ועוד שלל אירועים פוליטיים, אבל נראה שהפרישה של פלפס ובולט היא המכה הספורטיבית הגדולה ביותר. אז רגע לפני שהמכה הזו מפילה אותנו לקרשים ושולחת אותנו לחפש כשרונות צעירים ותקוות חדשות ברחבי העולם, זה הזמן לבקש עוד מופע אחד, עוד ריצה אחת שתיכנס להיסטוריה, וליוטיוב. מבטיחים לצפות שוב ושוב ולהתרגש בכל פעם מחדש.