לבד בחשיכה: האם סולארי מתאים לריאל?
השיפור בכל פרמטר לעומת האכזבה בקלאסיקו. הצעירים שמקבלים קרדיט תחתיו, לעומת הכוכבים שמיובשים אצלו על הספסל. שלושה חודשים אחרי שמונה למאמן ריאל, סולארי הוא עדיין סימן שאלה. השפעתו של המאמן שאוחז באחד מהתפקידים הכי לחוצים בעולם
כשסנטיאגו סולארי מונה למאמנה של ריאל מדריד, רבים נזכרו במינויו של זינאדין זידאן למאמן הקבוצה בינואר 2016. גם זידאן הגיע לאחר תבוסה בהפרש של ארבעה שערים בקלאסיקו מול ברצלונה, כשהניסיון היחיד שלו כמאמן ראשי היה כמאמן קבוצת המילואים של המועדון – הקסטיליה.
שניהם שחקני עבר של הבלאנקוס ואף שיחקו יחדיו במדים הלבנים, והאוהדים פינטזו שסולארי יוביל את קבוצתם לתארים כפי שזידאן הצליח. כשחקנים פעילים במועדון הם שיחקו תחת המאמן ויסנטה דל-בוסקה - וסולארי יקנה בשתי ידיים קדנציית אימון בריאל כפי שהייתה דאז למאמן הספרדי.
דל-בוסקה, בדומה לחניכיו לשעבר, הגיע למועדון בתקופה קשה לאחר פיטורי מאמן וכמו זידאן – הצליח לסחוף את הקבוצה לזכייה בליגת האלופות באותה העונה, על אף חוסר ההצלחה בליגה.
דל-בוסקה וזידאן לא נחשבו לטקטיקנים גדולים או למאמני כדורגל יוצאי דופן, אלא ידעו לנהל את חדר ההלבשה, לאחד את כולם סביב מטרה אחת ולהוציא את המיטב מכוכביהם. פלורנטינו פרס, שמינה את זידאן למאמן הקבוצה והיה הבוס של דל-בוסקה במרבית זמנו כמאמן הבלאנקוס, קידם את סולארי לעמדת המאמן הראשי בתקווה שיצליח כפי שהצליחו השניים המוזכרים לעיל. אחרי ארבעה חודשים בתפקיד, האם ניתן לדמיין את סולארי ממשיך בתפקידו גם מעבר לעונה הנוכחית? בכלל לא בטוח.
ישיר, על המגרש ועם שחקניו
סולארי קיבל את תפקיד המאמן לאחר פיטורי ז'ולן לופטגי, שאימן את הקבוצה ב-13 משחקים. שיטת המשחק של קודמו מבוססת על הנעת כדור וחילופי מקומות – בדומה לאיך שנבחרת ספרד שיחקה תחתיו וכפי שהיריבה השנואה מקטלוניה נוהגת לשחק שנים רבות.
בפועל, השחקנים הניעו את הכדור ללא תכלית והתקשו לתרגם את ריבוי המסירות לשערים – בטח בהיעדר הכוכב הראשי רונאלדו בהתקפה. הקבוצה תחת סולארי משחקת כדורגל הרבה יותר ישיר המתבסס על יציאה מהירה אל העבר רחבת היריב, שיטה שמסתמנת כמתאימה יותר לסגל השחקנים.
על אף שבהדרכת לופטגי הבלאנקוס שלטו יותר בכדור (63.33 אחוזי החזקת כדור לעומת 56.9 תחת סולארי) והתמסרה יותר (668.03 מסירות למשחק לעומת 564.86 תחת סולארי) – מאז החלפת המאמנים היא כובשת יותר (2.2 שערים בממוצע למשחק, לעומת 1.4 עם לופטגי) וסופגת פחות (1.06 שערים בממוצע, לעומת 1.23 תחת לופטגי).
תחילה, לקח לסולארי זמן למצוא את המערך וההרכב המועדפים עליו, והוא אף לא פחד לשחק עם שלושה בלמים בהרכב – מערך בו ריאל לא נוהגת לשחק. מאמן אחר של ריאל ששיחק במערך זה בעת צרה היה דל-בוסקה.
אך בשונה ממנו, ובשונה מזידאן – ששינה מערך במיוחד עבור איסקו בכדי להוציא מכוכבו את המיטב – סולארי לא דופק חשבון לאף אחד.
בסופו של דבר הוא מצא את דרכו, והטובים ביותר שמתאימים לשיטתו ישחקו - לא משנה מה שמם. איסקו, למשל, הפך מהעתיד של המועדון לשחקן ספסל, מכיוון שסגנון משחקו מלא הכדרורים אינו תואם לשיטת המשחק הישירה והמהירה של סולארי.
גם מעמדו של מרסלו נפגע מאז הגעת המאמן הארגנטיני. סולארי לא היה מוכן לסבול את הטעויות ההגנתיות של מרסלו באגף השמאלי, ונתן לרגילון האלמוני לפתוח על פניו. כך נוצר מצב ששחקנים צעירים דוגמת יורנטה, ואלוורדה ואודריאוסולה מקבלים דקות משחק משמעותיות.
יחד עם זאת, הגיל אינו הפרמטר המרכזי לזכייה בדקות משחק. את וניסיוס ג'וניור הוא הפך משחקן קסטיליה לכוכב הקבוצה, בעוד גארת' בייל – השחקן היקר בתולדות המועדון – הפך לשחקן ספסל.
מן העבר השני, מקומו של בנזמה בעמדת החלוץ הראשון נראה מובטח מתמיד, ומריאנו דיאס הצעיר – שהוכיח את עצמו בליון – מוצא את עצמו לעיתים מחוץ לסגל. כך שעל אף שהרכב הקבוצה נראה פחות נוצץ מבעבר, ריאל נראית קבוצתית, יעילה ורעבה יותר. בתחילת העונה סגל השחקנים שזכה בכל כך הרבה תארים נראה שבע, עייף ובטוח במקומו. הם היו זקוקים ל-"סטירה" בכדי להציג את היכולת שהציגו בעבר.
כעת, לאחר שסולארי הזרים דם חדש ולא צפוי מתוך המועדון אל סגל הקבוצה הבכירה, מקומו של אף אחד אינו בטוח והמצב שונה. עם לופטגי הקבוצה ניצחה והפסידה את אותו כמות משחקי ליגה (4 הפסדים ו-4 ניצחונות) וספגה את אותה כמות השערים כמו שהבקיעה (14 שערי זכות וחובה). המאזן הזה הוביל אותה למקום התשיעי.
תחת סלוארי הקבוצה חזרה להיות תחרותית, ומהתקופה בה החל לאמן עד לשבוע שעבר, רק ברצלונה השיגה יותר נקודות מהם – שתי נקודות בלבד. חזרה התחושה כי ריאל יכולה להיאבק על כל התארים. ואז הגיעו צמד משחקי הקלאסיקו בסנטיאגו-ברנבאו.
זקוק לתארים כאסמכתא לתפקיד
בשבוע שעבר אירחה ריאל את ברצלונה לצמד משחקים במגרשה הביתי במסגרת הגביע והליגה. על אף שבצמד המשחקים ריאל בעטה יותר (14 בגביע ו-17 בליגה אל מול 4 ו-9 לברצלונה בהתאמה), כידררה יותר (11 ו-10 לריאל מול 8 ו-9 לברצלונה בהתאמה) ואפילו החזיקה בכדור באופן שווה לברצלונה שסוגדת בתפסיתה להנעת הכדור (בשני המשחקים ריאל החזיקה בכדור בכ-48.5 אחוז מהזמן, בעוד ברצלונה בכ-51.5) – ריאל הובסה 3:0 בגביע והפסידה לאותה היריבה 1:0 בליגה שלושה ימים לאחר מכן.
על אף שהציגו יכולת טובה לפרקים נרחבים חוסר המחץ בהתקפה היה בעוכריהם. התוצאה – הדחה מהגביע, והתרחקות מחלום מאבקי האליפות. אף אחד לא מפקפק בעובדה שבמצב הנוכחי, בטח אחרי עזיבת רונאלדו ועם הימצאו של מסי בברצלונה – הסגל של הקטאלונים טוב יותר משל המדרידאים.
אך הציפייה מהמאמן של המועדון המעוטר באירופה היא למצוא פתרונות גם ברגעים כאלה, גם כשישנה נחיתות באיכות. מאמן טוטנהאם מאוריסיו פוצ'טינו, אחד ממועמדים לתפקיד המאמן בעונה הבאה – מתמחה בדיוק בדברים הללו.
על אף שהנהלת התרנגולים לא מקציבה לו כסף לרכש ובקיץ האחרון הם לא הביאו אף שחקן – הוא שנים מוציא מים מהסלע, מקדם צעירים ומשאיר את טוטנהאם בצמרת הפרמייר ליג.
בנוסף, בעידן בו כוכבי הקבוצה הם הנכסים העיקריים שלה, מעטים המאמנים שיכולים להישאר בתפקידם לאורך זמן כששחקנים בכירים לא מרוצים תחתיהם.
מעבר לאיסקו, בייל, מרסלו ונבאס, שממורמרים עקב מיעוט דקות המשחק תחתיו – סיפר המאמן כי לא חשש להחליף בקלאסיקו את קרוס בוואלוורדה כי מדובר בשחקן העתיד של המועדון. רבים פירשו את דבריו כי קרוס כבר לא רלוונטי, וכך הוא יתקשה לשמור על משרתו.
בכל מקרה, במצב הנוכחי הארגנטינאי יודע שהדרך היחידה עבורו תהיה לזכות בליגת האלופות. המפעל שבו הקבוצה כבר שכחה איך להפסיד, הלחם והחמאה של המועדון. במידה שיוביל את הקבוצה לזכייה נוספת, סיכויו להישאר ישתפרו מהותית. הצעד הראשון כדי לעשות זאת, יהיה לעבור את אייאקס.