מכבי ת"א קיבלה את היריבה הנוחה ביותר מבחינתה לקראת ההצלבה. נכון, פנאתינייקוס אמנם לא הקבוצה המאיימת של פעם וריטאס וילנה היתה נחשבת לאנדרדוג על כל נייר אפשרי, אבל פאו מנוסה מדי ומאומנת להפליא, הליטאים הם משהו מרענן ולא אכיל שמזכיר בניחוח את פרטיזן של 2010 והקבוצה של דושקו איבאנוביץ' היא משהו מוכר. טעם שמכבי טעמה כבר פעמיים העונה וראתה כיצד מסתדרים איתו. חשוב מכל, למרות ההפסד בפרננדו בואנו ארינה במחזור הפתיחה של היורוליג, הרי שבנוקיה ידם של הצהובים היתה על העליונה במשחק חשוב עוד יותר - כי הוא נערך באמצע העונה.
המפתחות בזכותם ניצחה מכבי את המשחק השני מול הבאסקים הם גם אלו איתם תצטרך להתמודד בהצלחה בהצלבה כדי לחזור לספרד לפיינל פור. בראש ובראשונה: השלשות. 3 מ-19 בלבד קלעו הספרדים בארץ, לעומת 11 מ-24 במשחקם הביתי. ההבדל השני היה בריבאונדים, יתרון של פלוס 4 לוויטוריה לעומת פלוס 2 לצהובים בגומלין.
לצערה של מכבי, קאחה עברה מזמן את המשבר שלה. כמנהגו של איבאנוביץ' היא גם שרדה היטב את חילופי הזרים והשינויים התכופים בסגל, והתחזקה באסטבן באטיסטה מיודענו. אבל לא הוא זה שצריך להדאיג את מכבי. באטיסטה, על שלל הטעיותיו בפוסט, עלול לגרום נזק לסופו בתחום העבירות, אולם סגירת הקלעים בפרימיטר חשובה יותר. כי מירזה טלטוביץ' הוכיח כבר לבלאט שהוא נשק מאיים. כי דייויד לוגאן הוא סקורר אדיר שביום נתון יכול להתפוצץ ולהכריע משחק. כי מרסליניו הוארטס מגלה העונה אולי את יכולתו הטובה בקריירה.
נשק יום הדין של איבאנוביץ' הוא פרננדו סן אמטאריו. הוא האיש של המשחקים הגדולים, זה שמתעלה תמיד ברגעי המפתח. לא השחקן הכי מוכשר אלא זה עם הביצים הגדולות ביותר על הפרקט. הוא האיש, שלמרות עליות וירידות במשחקו לאורך שנים, היה זה ניצח את ברצלונה במשחק השלישי בסדרת גמר הפלייאוף והעניק אליפות מדהימה לעיר הקטנה. הוא זה שבשנתיים האחרונות מגיע כשאיבאנוביץ' עומד בפני משוכה גבוהה. כמו 19 הנק' שקלע מול ריטאס יחד עם 12 ריבאונדים. העונה שיפר אמטאריו את ממוצעיו מ-11.4 נק' ו-42% מחוץ לקשת ל-14.4 נק' ו-53% משלוש נק'. רק בשלושה משחקים העונה ביורוליג מתוך 16 הוא לא הגיע למספרים כפולים, ומול מכבי רשם דאבל דאבל במשחק הראשון והוביל עם 21 נק' את קבוצתו בשני.
קאחה לבוראל היא קבוצה שאסור להספיד. היא חזקה, עמוקה ומאומנת בצורה יוצאת דופן ועליה יכול ליאור אליהו להעיד. היא פאו של לפני שנתיים ושלוש והדיאמנטידיס שלה, היהלום שבכתר, הוא סאן אמטאריו. זו העונה השלישית של אמטאריו בויטוריה. מדובר בגארד המתנשא לגובה של כמעט 2 מטרים שאיבאנוביץ' משתמש בו כ-2 ובעמדה 3, תלוי בהרכב שלצידו על המגרש, כי מדובר בשחקן שיכול לעשות הכל – מהובלת הכדור ועד הסיומת. ההתחלה שלו בקבוצה לא הייתה קלה אך אט אט הפך לאיש אמונו של המאמן, לשחקן הנשמה שמזוהה יותר מכל עם הקבוצה למרות שבכלל גדל בויאדוליד. הוא אולי נחשב לשם האפור ביותר בנבחרת ספרד, אבל תמיד מספק את הסחורה. בגיל 27 נמצאים בארונו אליפות, גביע ספרדי, סופרקאפ ואפילו גביע יורוקאפ אחד. הדבר היחיד שחסר לו הוא תואר יורוליג. אם דייויד בלאט ימצא את הנוסחה כיצד להצר את צעדי איש המאני-טיים של ויטוריה, הכרטיס לפיינל פור יהיה בידיו. והחלום הגדול של פרננדו סאן אמטאריו ייאלץ להמתין עונה נוספת.