סחרור מסוכן
בלי בעלים חזק, עם צעירים שלא פוגעים ושינוי מאמן שלא נשא פרי: בית"ר י-ם לא במשבר, אלא בסכנה
סיכון גדול ולצדו הזדמנות - כך מתייחסים בבית"ר ירושלים למשחק הערב מול הפועל ראשון לציון. הפסד ביתי בשמינית גמר הגביע מול יריבה מהליגה השניה הוא מעבר לנקודת שפל חדשה העונה. "זו תהיה בושה גדולה שתיזכר לא מעט שנים", טוענים גורמים בכירים במועדון. "יותר מזה, זה יכניס את כל המערכת הזו, שגם כך סובלת מחוסר בטחון ותחושה רעה, לסחרור נוסף וקשה". מאידך, ניצחון על ראשון, ודאי אם יהיה משכנע, עשוי להוציא את בית"ר לדרך אחרת. "רוני לוי אמר לנו השבוע שלא משנה שאנחנו משחקים מול יריבה מהליגה הלאומית", מסביר אחד השחקנים. "ראשון לא קבוצה חלשה והיא בפורמה טובה. אבל רוני גם אמר שאם ננצח, נבקיע ונשכנע, אז נוכל לשנות את המומנטום הרע שאנחנו מצויים בו ולעלות על דרך חדשה".
בששת המשחקים מאז שרוני לוי ודוד אמסלם הגיעו, בית"ר צברה שש נקודות - אחוז הצלחה (33%) כמעט זהה ואף נמוך במעט מזה של אורי מלמיליאן (35.2%, 19 נק' מ-54 אפשריות). בבית"ר טוענים כי "רמת האימונים, הן מההיבט הפיסי והן מההיבט הטקטי, כעת הרבה יותר גבוהה, אבל משום מה אין לזה כמעט זכר במגרש". לכל אורך העונה השחקנים שאמורים להוליך את בית"ר מפגינים יכולת די חלשה.
אבירם ברוכיאן ועמית בן שושן מציגים את העונה החלשה בקריירה ואפילו הקהל, שבמשך שנים החשיב אותם לחביביו, החל לנאץ אותם לאחרונה. אך החולשה היא כללית; עידן טל משחק כמו מי שמצוי עשר שנים לאחר שיאו. סמואל יבואה מתאמץ, אך בינתיים לא מביא שום קבלות. סטיבן כהן התקשה להשלים פעולה חיובית מאז תחילת העונה. חן עזריאל, שפתח היטב את העונה, כבה לחלוטין. אריאל הרוש, שהפגין בשתי העונות האחרונות פוטנציאל של גדולה, נראה פתאום כמו שוער פאשלונר ובינוני. בצוות המקצועי מתקשים לציין נקודות אור, למעט צמד הבלמים תומר בן יוסף וכריסטיאן גונסאלס, "שמצויים בכושר טוב מאוד לאחרונה, אבל יש עליהם הרבה מאוד עומס והם גם כבר לא ילדים".
בית"ר מדורגת 12 בליגת העל, מרוחקת חמש נקודות בלבד מהמקום ה-14 ששולח לפלייאוף הישרדות מול קבוצת ליגה לאומית על המקום האחרון בליגת העל. ועדיין, לא תשמעו שם כמעט חשש מירידה ראשונה בכמעט שני עשורים. "אנחנו לא משחקים טוב, זה ברור", טוענים בהנהלה, "אבל המיקום שלנו די יציב. אנחנו גם הרבה יותר טובים מקבוצות כמו רמת גן, אשקלון וסכנין. הסיכוי שנרד או שנגיע לפלייאוף ההישרדות הוא מאוד נמוך. מצד שני, ברור שזה מתחיל להיות קצת מסוכן. והפסד, חלילה, מול ראשון יכול לגלגל עוד יותר את כדור השלג הזה".
שוב, קיבלנו לחץ - עמדה שלפעול ממנה אף פעם לא נוח. בוודאי בבית"ר, קבוצה שמעוררת סיקור תקשורתי מנופח וקיצוני בעיתות משבר, וזאת בנוסף כמובן לקהל האוהדים, שכבר החל למחות בחריפות כנגד היכולת העלובה על כר הדשא. "אנחנו עולים למגרש עם משקולות על הרגליים", מסבירים שחקנים. "בגלל היכולת, התוצאות, התחושה הלא טובה במועדון כשמפסידים, ובעיקר בגלל האוהדים - שיכולים לפעמים לתמוך ולאהוב, אבל כשהם מתהפכים עליך הם מסוגלים להיות מאוד אכזריים".
ספק אם אוהדי מכבי תל אביב או מכבי חיפה פחות אכזריים מאוהדי בית"ר. בנוף הכדורגל הישראלי זו פחות או יותר הנורמה. אך בית"ר, בניגוד ליתר הקבוצות הגדולות, כבר שנתיים מדשדשת בתחתית. במועדון ממורמרים על כך "שהתקשורת והקהל לא ממש מבינים מה קורה כאן מבחינה כלכלית. הקבוצה הזו ננטשה על ידי הבעלים ואין לה כרגע ספונסר חזק. לכן, ממצב של לפחות 11-12 שחקנים תותחים בסגל ירדנו לארבעה-חמישה. הבעיה היא שהשחקנים האיכותיים שלנו לא הצליחו להסתגל לכך שמשחקים לצדם שחקנים קצת פחות מוכשרים והם הורידו את עצמם לרמתם. הסיטואציה שנוצרה פה שונה מאוד מקבוצה בינונית עם שניים-שלושה שחקנים תותחים שמצטרפים אליהם עוד שניים, ואז יש קבוצה בעליה עם חמישה שחקנים איכותיים. כאן אולי יש אותה כמות של שחקנים טובים, אבל התחושה היא של נטישת איכות ושל היחלשות תמידית".
המטרה של רוני לוי ודוד אמסלם, אך בעיקר של השחקנים עצמם, היא לעצור את הסחף. ניצחון מול הפועל ראשון לציון יכול להיות התחלה, אך כזו שכמובן לא מספיקה. ביום שני לבית"ר יש דייט עם הפועל תל אביב. "אני אגיד לך משהו מוזר", אומר בכיר בקבוצה, "בחיים לא הייתי אומר את זה בעבר. אבל בשביל ניצחון מול ראשון ועוד שש-שבע נקודות בשלושת המשחקים מול הפועל רמת גן, הפועל חיפה ואשקלון אני מוכן אפילו להפסיד להפועל תל אביב בטדי. אין מה לעשות, אנחנו והפועל משחקים היום בליגה אחרת".