סיפור בהמשכים

כשמבקשים באשדוד לדבר עם אנשים על מאיר טפירו, עולה הסיפור הבא. זה קרה במשחק האחרון מול מכבי חיפה, אשדוד רשמה הפסד שלישי ברציפות, אבל במועדון לא מדברים על ההפסד. ברבע הרביעי, כשלעופר ברקוביץ' כבר היה ברור שהקבוצה שלו לא תחזור עם ניצחון, הוא הוריד את הקפטן לספסל. אלא שכמה שניות לסיום חטף ראמל בראדלי את העבירה החמישית שלו והמאמן היה צריך לזרוק מחליף  לפרקט. רק בשביל לסבר את האוזן, במקרים כאלה בדרך כלל מאמנים מעלים למגרש שחקן צעיר רק בשביל להעביר את השניות האחרונות. ברקוביץ' הסתכל באותם רגעים על הספסל שלו במבוכה וחיפש את הקורבן, אבל אז אותו טפירו, זה שיש לו ברזומה את תואר כדורסל העשור ו-15.5 עונות בליגה, אמר: "עזוב עופר, אני אעלה, גם אם זה לכמה שניות".

טפירו, כמו שכבר הבנתם, מספר השנה את כל הסיפור של אשדוד. נכון, החלום הרטוב שלו אולי היה לסיים את הקריירה בהפועל ת"א, אבל כשהגיעה ההצעה מעיר הנמל, זה כבר היה נראה כמו שילוב מבטיח. מי שפנה לשחקן הוותיק הוא המנהל המקצועי של אשדוד, עו"ד שי האוזמן, שלמרות שלקבוצה שלו אפילו לא היה אז מאמן, לא היסס להגיד לגארד: "אנחנו בונים פה משהו חדש ואם תגיע לכאן, כל הקבוצה תהיה בנויה סביבך".

טפירו באותם ימים התלבט, אבל באשדוד ממש לא ויתרו. הם הזמינו אותו לסיבוב בעיר יחד עם היו"ר הקודם, מאיר גבאי, ואחרי יומיים הוא אמר כן. הבונוס, אגב, היה חוזה לשנתיים. ואז החלו באשדוד במלאכת ההרכבה. השחקנים שנחתו בעיר הנמל היו רק כאלה שהתאימו לשחק ליד מספר 12. אפילו הגבוהים שהגיעו נבחרו בקפידה כדי שיוכלו לשחק את הפיק אנד רול הקטלני עם מאיר. הרומן של טפירו עם אשדוד התחיל בכלל לפני שנה, כשהגיע למשחק בליגה הלאומית מול הבקעה עם חברו, יריב רוקני. יש שאומרים שבסתר ליבו טפירו ידע כבר אז שהתחנה הבאה שלו היא באשדוד.

"לא היה פשוט להביא לפה את מאיר מבחינה כלכלית", מספר האוזמן, "אבל היה לנו ברור שאם יש לנו את האפשרות, אנחנו לוקחים אותה בשתי ידיים. אותנו לא מעניינות הסטיגמות על הגיל שלו, כי רק אצלנו בארץ הורגים שחקן בגיל 30. לא שמעתי שאומרים את הדברים האלה, למשל, על סטיב נאש. קבוצות פחדו לגעת במאיר בגלל הסטיגמה, אבל לנו היה ברור שאנחנו הולכים עליו ובונים סביבו".

אם להיות כנים, האוזמן צודק. טפירו מדורג העונה במקום השביעי מבין הישראלים הבולטים בליגה, עם שורה סטטיסטית מרשימה של 10.5 נק', 5.4 ריב' ו-5.6 אסיסטים בממוצע למשחק. מבחינה סטטיסטית, הוא משאיר מאחוריו שחקנים כמו יוגב אוחיון, טל בורשטיין, יובל נעימי וגיא פניני, ארבעה שהובילו בקיץ האחרון את נבחרת ישראל לאליפות אירופה. עוד נתון מדהים לגביו מראה שלמרות גילו המתקדם (במרץ הוא יחגוג 36), קפטן אשדוד משחק בממוצע 32.2 דקות בערב.

אפי בירנבוים, אחד שאימן את טפירו ומכיר אותו מצוין, ממש לא מופתע. "מאיר הכין את עצמו טוב מאוד לעונה הזאת", הוא מסביר, "והוא אחד שמודע לכל מה שקשור לעבודה קשה, אם זה משקולות או עבודה בחדר כושר. יש לו קבוצה שמתאימה לו וגם המאמן יודע בדיוק איך לעבוד איתו. ההצלחה שלו לא מפתיעה אותי, כי בכדורסל המודרני שחקנים שיש להם את התנאים האלה, מפיקים מעצמם הרבה. תוסיף לזה את המנהיגות והיכולות המנטליות שלו, שיש לו ברמות מסחריות, ותבין למה הוא מצליח העונה".

"הדבר  המרכזי שמאפיין את מאיר זאת הצניעות שלו, כי למרות הגיל וכל מה שהוא עבר בכדורסל בארץ ובאירופה, הוא שווה בין שווים. לפעמים זה מרגיש שאתה משחק עם מישהו בן 20 מבחינת הרעב", מספר דניאל גור אריה הצעיר. "אנחנו לומדים ממנו הרבה, והוא מכוון אותנו. הוא לא עושה את זה בקטע של הטפה, אלא באמת רוצה שתלמד ממנו. אם זה בדברים הקטנים כמו איך להתנהל באימון ואם זה בזווית שחוסמים בפיק אנד רול. ממש חשובה לו ההצלחה של אשדוד, וזה משהו שמקרין לכולם. כמו שבצבא יש מפקד, ככה אנחנו הולכים אחריו".

ההחתמה של הגארד הוותיק באשדוד היא הרבה מעבר לכדורסל, הוא גם עוזר לגייס אוהדים. טפירו, מה לעשות, זה שם, אפילו מותג, וגם הוא יודע שהביאו אותו גם בשביל השואו. מספיק להסתובב בעיר הנמל בימים אלה ולראות את התמונה שלו מתנוססת על גבי שלטי החוצות לקראת חצי גמר הגביע כדי להבין על מה מדובר. גם הקשר שלו עם ארגון האוהדים המקומי אדוק. לא מזמן, כשאשדוד חטפה תבוסה בנתניה, הוא פנה לאוהדים והתנצל על ההפסד. את הלב של הקהל קנה עוד בתחילת העונה, כשאמר: "לא באתי לפה להביא תארים והישגים, אני כאן בשביל לבנות משהו חדש באשדוד ולהביא אוהדים למגרש".

גם מחוץ לפרקט, טפירו הוא בעל הבית של אשדוד. ברקוביץ' לא מהסס להתייעץ איתו, ולפני שדלרון ג'ונסון הוחתם גם מאיר התבקש לתת את דעתו בעניין. הוא זוכה לסוג של ריספקט, אבל לא מנצל את זה לרעה. "מאיר, מעבר לזה שהוא כדורסלן מצוין, הוא ספורטאי ענק ותחרותי בצורה יוצאת דופן", מסביר ברקוביץ'. "תענוג לראות אותו עובד, ועוד הרבה שנים נחפש צעירים שיהיו כמו מאיר טפירו".

גיל 36 או לא, הזמן בסופו של דבר עושה את שלו, אבל טפירו לא ייתן לחורפים להכריע אותו. הוא שומר על הגוף שלו בצורה מעוררת כבוד, אם זה אומר ריצות קלות אחרי משחקים או כניסה לג'קוזי ולסאונה בשביל לשמור על השרירים. "אם אתה שואל אותי", ממשיך יו"ר בני השרון אלדד אקוניס, עוד אחד שמכיר את טפירו מצוין, "מאיר יכול לשחק עד גיל 40. הוא מקצוען בכל רמ"ח איבריו ואחד השחקנים היותר גדולים שהיו פה במדינה. אותי לא מפתיעה ההצלחה שלו. ברגע שאשדוד החתימה אותו, היא ישר הבטיחה את ההישארות שלה בליגה".

"כל קבוצה שמאיר מגיע אליה, תמיד עולה על מפת הכדורסל", ממשיך אקוניס. "ברגע שאתה מחתים אותו, אתה מחתים מותג. הוא אחד שאוהב את המשחק בצורה אבסולוטית וזה מה שנותן לו את הכוח. שיחקנו כבר שלוש פעמים השנה נגד אשדוד, ואני אומר לך שהוא בכושר כמו בימים הגדולים שלו. אשתו, ענבל, נותנת לו את כל השקט הנפשי והיא גם חלק מההצלחה שלו".

כשטפירו יפרוש ויכתוב ספר, הוא ייתן קרדיט גדול למשה ויינקרנץ. הוא טוען שהאחרון הוא המאמן הכי גדול שאימן אותו, ובין השניים יש קשר מאוד מיוחד. "מאיר בשבילי הוא גם תופעה", מסביר ויינקרנץ. "ההימור עליו היה לא קטן, אבל ברגע שמאיר מודע למגבלות שלו זה עושה את ההבדל. למען האמת, לא האמנתי שהוא יכול לתת עונה כזאת, אבל אני יכול להגיד שבלעדיו קשה לי לראות את אשדוד איפה שהיא נמצאת".

מול מכבי ת"א בחצי גמר הגביע כל הזרקורים עליו. הכל עוד אפשרי, רק עשו למאיר טפירו טובה: דברו איתו על הכל, רק לא על פרישה.