2010 הייתה שנה מוטורית מיוחדת במינה. לצד סיפורי דרמה גדולים על מסלולי המירוצים בפורמולה 1 ובמוטו GP, ראינו גם סיפורים חיוביים אחרים. מזג אוויר הפכפך שהיתל בכולם ויצר עניין נוסף, כמו גם סיפורים מסמרי שיער שהתחוללו מאחורי הקלעים וכאשר הם נחשפו, זכינו להבין עד כמה עולם הספורט המוטורי מרתק ומסעיר כאחד.
הרגעים, השנואים והמצטיינים בעמוד סיכום 2010
האם המוות של שוייה טומיזאווה הוא הסיפור הגדול של השנה? אולי ולנטינו רוסי, שנפצע לראשונה בחייו ובסוף העונה נפרד בדמעות מימאהה? אולי זה דווקא מיכאל שומאכר שפתח את העונה עם סיפור הקאמבק הגדול בכל הזמנים והתגלה כפלופ במידה מסוימת? אולי מארק וובר, שראה לראשונה (ואולי לאחרונה) סיכוי לזכות באליפות, אך נאלץ להיאבק בכוחות הפנימיים ברד בול ולא רק בנהגים האחרים במסלול? חורחה לורנצו הגשים את חלומו וזכה בתואר עולמי, אבל זה קרה בעונה שבה לא היו לו יריבים. ואולי טוני אליאס, רוכב המוטו 2 שזכה באליפות הראשונה בהיסטוריה של הקטגוריה הזאת? או אולי מארק מארקס, שמסומן כוולנטינו רוסי הבא?
ניסיתי ליצור מנגנון סינון שיאפשר לי לבחור את האיש הנכון, למרות שאני אוהב את כולם. אוהב ממש. ראשית, זה צריך להיות סיפור הצלחה ולא כשלון או דרמה. כלומר, אלוף שזכה בתואר השנה. שנית, צריך להיות מדובר בהישג היסטורי עולמי ולא אישי, וכמובן שיש להניח על המאזניים את מידת ההשפעה שלו על העתיד. כל הפילטרים האלה הותירו רק איש אחד בפסגה: נהג קבוצת רד בול רייסינג, אלוף העולם בפורמולה 1 - סבסטיאן פטל.
פגשתי אותו לראשונה על מסך הטלוויזיה ב-2004. נער רזה ובהיר שיער שמשתחל בקלילות לתוך מכונית פורמולה ב.מ.וו קטנטונת, שהייתה למעשה מכונית המירוצים הראשונה בה נהג בחייו. בזכות השתתפותו של נהג המירוצים הישראלי ארז ליבן שידרתי אז בערוץ הספורט את אליפות גרמניה פורמולה ב.מ.וו, על כל 20 המירוצים שלה. ב-18 מהם ניצח סבסטיאן פטל.
ילד הפלא שנולד בהופנהיים שבגרמניה נועד לגדולה. את זה ראיתי במו עיני כבר אז, לפני שש שנים כאשר הוא היה בן 16 וחצי. פגשתי אותו אישית במונזה ב-2008, אז הוא נהג במדי סקודריה טורו רוסו. במסלול האיטלקי האגדי מצפים כולם שמכונית איטלקית בצבע אדום תחצה ראשונה את קו הסיום. זאת הייתה אכן מכונית איטלקית, היה בה גם משהו אדום, אבל זאת לא הייתה פרארי אלא מכונית של טורו-רוסו, הקבוצה האיטלקית הקטנה שבסיסה בפאנצה שבאיטליה ובתוכה ישב הנהג הצעיר ביותר בהיסטוריה שניצח גראנד פרי בפורמולה 1. שוב, סבסטיאן פטל.
הגיבורים שלו הם שלושת המייקלים - שומאכר, ג'קסון וג'ורדן. אין לו קול ערב ולכן הוא לא יהיה זמר לעולם. הגובה שלו 1.76 מ' בסך הכל ולכן גם כדורסל לא בא בחשבון, אבל כשרון נהיגה יש לו בכמויות אדירות. יצר התחרותיות שלו מציב את הרף במקום כה גבוה שרק מעטים יכולים להגיע אליו. זהו פטל, האיש שהוליך פעם אחת ויחידה את אליפות העולם בפורמולה 1 אבל בדיוק בזמן הנכון - במירוץ האחרון של העונה, שבסופו הוכתר כאלוף הצעיר בהיסטוריה.
"קייט התרסקה וזאת מהירה ממנה, לכן קראתי לה 'האחות המטורפת של קייט'. אבל גם היא התקלקלה ולכן אני נוסע עם 'מאדי המשוגעת'", סיפר פטל על המכוניות שלו בפורמולה 1. אלוף העולם הגרמני לא שיער ולא חלם שייזכה לנהוג ביום מן הימים יחד עם מיכאל שומאכר בפורמולה 1 ולהתחרות נגדו. כן, היו להם הופעות משותפות באירועי "אלוף האלופים" והם נחשבים לצמד חמד על המסלול. אבל זה אירוע ראווה שונה בתכלית מהבמה המרכזית.
עונת 2010 נפתחה עם ציפיות גבוהות משישה נהגים להיאבק על התואר. פטל, שסיים את העונה הקודמת במקום השני באליפות, הגיע רעב מכולם. הנתונים מוכיחים כי הוא הנהג המהיר בעולם, זאת עובדה. לפיכך, יאמרו אוהדיו כי הוא ראוי להיות אלוף בלתי מעורער. מתנגדיו יאמרו כי המהירות שלו שייכת להקפה אחת במקצה הדירוג ולא למירוצים עצמם, אבל הטיעון הזה קלוש.
חרף הסיכויים הנמוכים לזכיה בתואר, כשארבעה נהגים יכולים לעשות זאת במרוץ האחרון, התייצב פטל על קו הזינוק באבו דאבי ועשה את מה שהוא יודע לעשות בצורה הטובה ביותר. לפתוח את המירוץ בצורה החזקה ביותר, ואז להגביר את הקצב עד לסיום ולנצח. "השניות בהן חציתי את קו הסיום ועד שאלונסו הגיע לשם חלפו כמו נצח", תיאר הגרמני את הזמן שעבר עד שנשמעה הקריאה ברדיו: "סבסטיאן פטל, אתה אלוף העולם".
ב-11 במרץ 2011 יתייצבו שומי ובייבי שומי על קו הזינוק בבחריין לפתיחת העונה. הפער בין השניים הצטמצם במעט כי כעת שניהם אלופי עולם. בעוד יש בודדים שחולמים כי מיכאל יוכל לקבוע הישג נוסף בקריירה, קיימת הסכמה כי פטל יכבוש את האליפות פעמים נוספות. אליפות העולם בפורמולה 1 היא סיר הלחץ הגדול בתבל. עיני כל העולם מופנות בימי ראשון בצהריים למסלול וכל נהג יודע שעל כתפיו מונחות המשקולות הגדולות והכבדות ביותר. השאיפות שלו עצמו; דרישות הקבוצה; דרישות נותני החסות החשובים; שאיפות אוהדיו האישיים; ציפיות קהל הצופים במסלול יחד עם עוד מאות מיליונים ברחבי העולם. כל החלטה שמתקבלת בשבריר שניה עשויה להיות גורלית.
בשנות האלפיים נבחר שומאכר מספר פעמים לאיש השנה לאור שליטתו הכל כך דומיננטית במסלולים. פטל עשוי בהחלט להיות זה שישלוט בשנים הבאות. הוא כבר מתכנן להוכיח שהעונה החולפת לא הייתה מקרית.