גניבת דעת

הולנד המסחררת של קרויף סובבה ראשים וסחפה את הלבבות, אבל גרמניה המערבית שלטה ללא עוררין במונדיאל 1974 ובעשור כולו. הפעם הראשונה בה הונף הגביע הנוכחי הייתה שיא עידן המאנשאפט

דניאל שחק
דניאל שחק
Getting your Trinity Audio player ready...
בקנבאואר, הראשון שהניף את הגביע הנוכחי (gettyimages)
בקנבאואר, הראשון שהניף את הגביע הנוכחי (gettyimages)
שנה גודל פונט א א א א

הטוטאל-פוטבול של מיכלס, הגאונות של קרויף, ברזיל החדשה, חדוות המשחק, האלופה של הצופים. אפשר להלל את הולנד ההיא בלי סוף, אבל מבט קצר על העובדות מכריע: גרמניה הייתה אז הנבחרת הטובה, היציבה, היעילה והמצליחה ביותר בעולם. לא רק בטורניר הגמר של 1974, בכל העשור.

לאחר שברזיל השלימה 3 זכיות ולקחה לצמיתות את גביע ז'יל רימה, ביקשה פיפ"א הצעות למראה הפרס החדש. ב-1971 יצר הפסל האיטלקי סילביו גצאניגה את הגביע החדש, שזכה לשם הרשמי "גביע העולם של פיפ"א". אותו אמן מוכשר אוהד מילאן עיצב גם את גביע אופ"א, לצד מדליות ופרסים נוספים, אבל תמיד חזר ואמר: "לגביע הזה יש אישיות, אפשר להגיד עליו שמדובר למעשה בפסל". כל מי שעיניו בראשו ידע בדיוק מי הפייבוריטית להניף אותו בפעם הראשונה.

גרמניה המערבית שהגיעה לגמר ב-1966 וסיימה במקום השלישי ב-1970, התייצבה לטורניר הביתי כאלופת אירופה הטריה. ואיזו אלופה זאת הייתה. חדה, מהירה, חזקה, מנוסה ועמוסת בטחון. המאנשאפט של הלמוט שואן נשענה על הבסיס האיתן של באיירן מינכן הגדולה, שקטפה 3 אליפויות רצופות וזכתה שלוש פעמים ברצף בגביע האלופות (74'-76'). בין הקורות עמד השוער הטוב בעולם דאז ספ מאייר, כשלפניו על השדה התרוצצו שמות כמו ברטי פוגטס, פאול ברייטנר, אולי הנס, גינטר נצר, יופ היינקס, וולפגאנג אובראת, גרד מולר, ומעל כולם פרנץ בקנבאואר.

הקייזר, מנהיג על הדשא ומחוצה לו, נולד לתוך גרמניה ההרוסה ממלחמת העולם השניה בספטמבר 1945. כבן למשפחת פועלים אוהד מינכן 1860 תמיד חלם להצטרף לקבוצה הבוגרת, אבל לאחר קטטה המונית עם שחקני הנוער של המועדון, החליטו הוא וחבריו לעבור לנוער של באיירן. בגיל 18 גרם לשערוריה, לאחר שהתברר כי חברתו בהריון ואין בכוונתו להינשא לה. שבירת המוסכמות הזאת הובילה לזריקתו מהנבחרת הצעירה, עד שהמאמן דטמאר קרמר התערב לטובתו ולבסוף הוא הוחזר. למזלה של המולדת.

ימים ספורים לפני פתיחת המשחקים הפך ז'ואאו האבלאנז' הברזילאי לנשיא הלא-אירופי הראשון של פיפ"א. בצד המערבי של גרמניה כבר היו כולם מוכנים. לקראת הטורניר תוגברה האבטחה באופן משמעותי, בעקבות רצח י"א חברי המשלחת הישראלית למשחקים האולימפיים במינכן שנתיים קודם לכן. 11 טרוריסטים שתכננו לבצע פיגוע במהלך האירוע נעצרו סמוך לפתיחתו על ידי המשטרה המקומית, והחששות ריחפו כל העת באוויר. השחקנים המארחים כנראה לא חששו מספיק, כי בדרבי הגרמני הם נכנעו במפתיע לנבחרת המזרח (1:0). אולי זה מה שעורר אותם בהמשך.

סיבוב בתים שני מושלם מול יוגוסלביה, שבדיה ופולין המפתיעה הציב את הגרמנים בגמר מול הולנד המופלאה ההיא. כבר בדקה השניה דהר יוהאן קרויף לרחבה וסחט פנדל. נייסקינס הציב את הכתומים ביתרון, אבל ברייטנר דאג לאזן מהנקודה הלבנה ומולר הקטלני סגר את הסיפור עוד לפני ההפסקה. חד, חלק, יעיל והחלטי.

לא עזרו המתנות של השליט מובוטו לשחקני זאיר, לא הפריע המאזן נטול ההפסדים של סקוטלנד, לא סייעו שרידי ברזיל הגדולה לסלסאו, לא שינתה דבר המנהיגות של קרויף. השליטה של בקנבאואר וחבריו באותה תקופה הייתה מוחלטת. המאנשאפט הפסידה בהמשך בגמר יורו 1976 רק בפנדלים והפכה שוב לאלופת אירופה ב-1980. הנפת הגביע היפהפה של גצאניגה על אדמת המולדת ב-1974 הייתה מרכזו ושיאו של העידן הגרמני המוצלח מכולם.

קרויף. הכדורגל יפה, אבל חסר (gettyimages)
קרויף. הכדורגל יפה, אבל חסר (gettyimages)
המאנשאפט ההיא, הכתיבה את הקצב (gettyimages)
המאנשאפט ההיא, הכתיבה את הקצב (gettyimages)
הגביע של גצאניגה, הופעת בכורה (gettyimages)
הגביע של גצאניגה, הופעת בכורה (gettyimages)