מבין שלל הקלישאות השחוקות המשמשות כתבי ספורט כאלו ואחרים (ועבדכם הנאמן גם הוא אינו פטור מכך בשום אופן), נדמה שהשחוקה או הרווחת מכולן בכל הנוגע למשחקיה של מכבי חיפה היא צמד המילים "משחק מבחן".
מתחילת העונה, למעשה, מכבי חיפה נמצאת בתקופת מבחנים. כיאה לקבוצה שאכזבה את אוהדיה חזור ואכזב במהלך השנים האחרונות, כל משחק הופך עבור הקבוצה מחדש למבחן אמינות וקרב על אמון הציבור הירוק - ואולי גם אמונתה של הקבוצה בעצמה.
המשחק הראשון בבית? מבחן רציני. המשחק השני מול מכבי ת"א בבלומפילד? אכבר מבחן - ואכבר נפילה. ומה יותר מבחן שיראה לאן מועדות פניה של הקבוצה מאשר משחק בבית שלאחר מפלה? רגע רגע, ומה עם מבחן ההמשכיות מול קרית שמונה בחוץ? וכן הלאה.
במבחן התוצאה - בהחלט עמדנו. זה היה, פחות או יותר, הצפי עד כה. גם בימים מוצלחים בהרבה לא בדיוק כיכבנו בבלומפילד מול מכבי תל אביב, אז זה די מתקבל על הדעת. באופן כללי, ישנו וייב סביב מכבי חיפה כאירוע זמני בצמרת. כזה שהמשחקים מול קבוצות נוקשות וחזקות יותר יפוגגו את ערפל האשליה סביבו וישיבו את מכבי חיפה למקומה באיזור התחזיות העגומות של טרום העונה.
למשחק אמש (שני) בטדי, מבחן החזרה הפגרה אם תרצו, מכבי חיפה התייצבה כשהיא מבינה שלפניה אתגר אחרי לגמרי. אמנם בלוח המשחקים, נספר המשחק מול הפועל ירושלים כמשחק שמכבי חיפה מוכרחה לקחת - אבל זו לא הייתה הערכה מאוד מחויבת מציאות. אנחנו אוכלים מרורים כבר שנים בטדי מול הקטמונים, לא ניצחנו שם את הפועל ירושלים למעלה משנתיים, הפועל ירושלים בפורמה מעולה, ואצלנו נוכחות דלילה ביותר של קהל בחסות חרם האוהדים והמועדון. על פניו, לא החומרים שמהם עשוי טיול ערב קריר ונעים.
וזה גם לא התחיל כמו טיול - טעות די אופיינית, שרשרת טעויות, של קני והבלמים, הובילה את אידוקו לכבוש את שער היתרון מקרוב. ביציעים הדלילים נרשמו שוב קולות של תסכול וחשש - הנה הבלון מתפוצץ.
ובכן, משהו התפוצץ מיד לאחר מכן, אבל זה לא היה הבלון המטאפורי - אלא מכבי חיפה כולה. במקום להיקלע, כצפוי, למרה שחורה של פיגור ולאובדן ראשים מערכתי, ואז להידרדר לקבלת שערים נוספים כפי שהתרגלנו, מכבי חיפה התעשתה והפכה לחלוטין את כיוון המשחק. עוד לפני המחצית, זכינו לראות את הגאונות והחדות של הטריו ברוניניו-ברזאו-נובאקוביץ', ומכבי חיפה הופכת עוד לפני המחצית.
באופן כללי, מעודד מאוד לראות שמכבי חיפה של העונה מציגה סף שבירה גבוה בהרבה מזה של העונה שעברה. זו כבר חזרה שנייה ברצף מפיגור ומהפך נוסף שהקבוצה מציגה - הפעם, בדרך מרשימה הרבה יותר. מעבר לשערים, מה שבאמת הרשים אותי, אישית, הייתה השליטה הדי מוחלטת בקצב המשחק ובכדור לאחר השער השני. החזרה של הפועל ירושלים למשחק לא הייתה באמת אופציה, ומכבי חיפה הייתה קרובה הרבה יותר לשלישי - עד שהשיגה אותו מביצוע מצויין של קנג׳י. ומי יותר צפוי וברור לחתום הצגת כדורגל ולשים קץ להחמצות בשער משונה משהו, כל כולו מיקום ואופי של חלוץ, מגיא מלמד? רביעייה של תקתוקים ופרפורים, כדורגל באמת כיפי של מכבי חיפה.
מי המצטיין פה? שאלה לא פשוטה. האם נובאקוביץ', שנוסף לשער שכבש גם ניהל את המשחק ההתקפי כפיבוט והוביל בנגיעה רכה למתפרצת של השער השני? ברוניניו עם שלושה בישולים? ברזאו עם סמבה דה ז׳ניירו והטעיית שוער מבריקה בשער שלו? הבחירה קשה והשפע ההתקפי של מכבי חיפה מעורר עידוד. מכבי חיפה הפכה במחי מספר רכישות מוצלחות מקבוצה נרפית וחסרת רעיונות התקפיים לקבוצה שהופכת שמירה אישית לכמעט חסרת טעם - יש, נכון לרגע זה, ארבעה שחקנים שיכולים בפעולה אחת לייצר מצב מסוכן ומעניין. אם נוסיף לכך גם את כוח האש של אזולאי שמגיח מאחור ותרומה פוטנציאלית של מגן תוקף כמו אלי דסה, הרכש הטרי, נראה שהחלק ההתקפי של מכבי חיפה עבר מהפך של 180 מעלות מהעונה שעברה.
מה שאי אפשר לומר, לצערנו, על החלק ההגנתי. אמנם מכבי חיפה כקבוצה לחצה והייתה אפקטיבית מאוד בהקשר הזה במרבית שלבי המשחק, אבל בדקות בהן הייתה חשופה לאחור, היא סבלה ממשחק לא מספיק מדויק של הבלמים, ששניהם פספסו את הכדור שהגיע לאידוקו בסופו של דבר.
מי שכן הפגין שיפור, למרות חלקו בשער של הפועל ירושלים, היה יילה בטאי. ככל הנראה, החדשות על החתמתו של אלי דסה הביאו אותו לרמת המוטיבציה הנדרשת והוא נתן משחק הגנתי טוב בהרבה. בחלק הקדמי, הפעולה האחרונה שלו פשוט לא מספיק נקיה, אבל ההצטרפות שלו והדרך שבה ברזאו והוא מפרים אחד את השני בכדורים נראית טוב בהרבה ככל שעובר הזמן ומתהדק התיאום. אולי כניסתו של דסה והזזתו של בטאי שמאלה תביא לאיזון כלשהו בחלק ההגנתי, כי נכון לרגע זה - זה עדיין נראה רעוע מדי.
גם המחליפים נכנסו היטב, נוסף למלמד שנתן כמעט מיידית שער. ירין לוי עשה עבודה נהדרת ומרכז השדה שלו ושל עלי היה שקט וסולידי מאוד, איאד חלאילי פירפר באגף שמאל את הגנת הפועל ירושלים ויאיר מרדכי אולי לא תרם המון התקפית, אבל עבד קשה והיה אחראי במשחק שלו. אם מכבי חיפה תרצה להיות פקטור כלשהו בצמרת לאורך זמן, היא תהיה חייבת להכניס לעניינים את הספסל שלה ולשלב אותו יותר, ואת יאיר מרדכי בפרט. הוא, מצידו, צריך להמשיך לגלות סבלנות ולתת את כל מה שיש לו בכל פעם שהוא עולה על הדשא. באופן כללי, אני הייתי מתייחס לשנה הזו של יאיר במכבי חיפה כשנת הסתגלות ומתאים את הציפיות ממנו, מספרית בעיקר. גם אם הוא עדיין לא נכנס לעניינים, הפוטנציאל שם בבירור ועם עבודה קשה - זה יגיע. שישאל את חבר שלו, איתן אזולאי, על המסלול המוצע הזה.
אז האם המשחק הזה מוכיח שמכבי חיפה היא קבוצה שיכולה להתחרות על האליפות? עדיין לא. זה עדיין לא נראה מספיק מהודק עוצמתי, אבל מה שבטוח - החלק ההתקפי של הקבוצה מלא דמיון, עוצמות ואולי, כפי המסתמן, גם לפחות שניים - אם לא שלושה - שחקני הכרעה משמעותיים.
ועוד גיבור מעמד פועלים שלא ממש מקבל את הקרדיט שלו, כזה שאפילו אני שכחתי לציין לעיל - עומרי גלזר. אולי עוד שחקן הכרעה בזכות עצמו. לא הייתה לו המון עבודה, אבל הוא היה שם במקום ובזמן שצריך אותו ונראה כמו ליהוק נכון ומצויין לעמדת השוער. לעוד שנים רבות, אינשאללה.
אי אפשר שלא לתת את הדעת בהרחבה על הרכישה המפתיעה והמהירה של אלי דסה - יותר מאשר מהלך מקצועי, מדובר ברכש הצהרתי. גם בדרך שבה נעשה וגם בפיגורה שבה מדובר, אלי דסה יכול לסמן נקודת מפנה בכל הנוגע לאיכות החומר הישראלי - ולגישה שבה מכבי חיפה מתנהלת כמועדון. נפילת הרכישה של אצילי הייתה סטירת לחי מצלצלת ששלחה גלי הדף והביאה איתה עוד שלל פאדיחות ונפילות מביכות לאחריה. הרחובות יידעו לספר על שייקנה סילה, חמודי כנעאן, ברוניניו א׳ ועוד שלל יציאות שלומיאליות שלא צלחו והקטינו את תדמיתה של מכבי חיפה.
ייתכן ואלי דסה יהיה שחקן רכש מצויין, וייתכן ששיאו הרחק מאחוריו. אני באמת לא יכול לדעת מראש. הוא לא צעיר וגם לא שיחק זמן רב, והוא בגדר נעלם. מה שבטוח, הדרך שבה הגיע, העובדה שמכבי חיפה הביאה להכרעה מהירה בעסקה נוכח התעניינות של יריבה לצמרת, בנוסף לעוד עסקאות קודמות מוצלחות, אולי מעידה על שינוי לטובה בהלך הרוח ובדרך ההתנהלות המקצועית-ניהולית במכבי חיפה. לאור הערפל בכל הנוגע לעמדת המגן השמאלי ולעיתוי שובו של קורנו, הייתי מבצע מהלך גם על יהב גורפינקל. עסקה פשוטה הרבה יותר, זולה הרבה יותר, שחקן בית ואשכרה מגן שמאלי טבעי ולא אילוץ משום סוג - מעט מאוד מה להפסיד בעסקה שכזו.
בדבר אחד אין ספק - חסרים למכבי חיפה שחקנים עם אופי ומנהיגות כמו של אלי דסה, כך שבהקשר הזה, אין לי ספק שהוא יתרום משמעותית ללא תלות ביכולת על הדשא. נקווה, כמובן, לתרומה חיובית בשני התחומים גם יחד...
מכבי חיפה הולכת ומעצבת את זהותה כקבוצה התקפית ובעלת עוצמות מקדימה, כזו שהקהל שלה באמת יכול להתאהב בה, בסיטואציה מסויימת. אבל במובנים רבים היא עדיין שאלה לא פתורה. את התשובות להיכן מועדות פניה של הקבוצה, ייתכן ונקבל באופן סופי במחזורים הקרובים.
ממש כמו ילדינו המתוקים, מכבי חיפה יוצאת בסערה מתקופת החגים והפגרות, ותקופת המבחנים נמשכת. בשבת - האלמנט החסר מהמפגש אתמול בצד של הפועל ירושלים, אימת ברק בכר - מר זיו אריה - ממתין במושבה עם מכבי פ"ת. אבל גם בצד של מכבי חיפה יש אלמנט חסר, משמעותי אף יותר - בניגוד לעגמומיות של אתמול, הקהל הירוק צפוי להגיע בהמוניו ולדחוף את הקבוצה באווירה ביתית במושבה. ניסיון העבר מלמד אותנו שזה אמנם לא מבטיח שום דבר, אבל זה בהחלט יכול להיות משמעותי מאוד. זה לא הולך להיות פשוט, מה שבטוח.
שבוע טוב וירוק, מקווה שהלקח מאתמול נלמד בקרב מנהלי הקבוצות הירושלמיות ונזכה לראות שוב קהל ירוק ממלא את היציעים בטדי, מעודד ושב כולו הביתה בשלום.