לכתבות נוספות באתר שוונג לחצו כאן
לפעמים דווקא כשמשחררים שליטה - מגיעים להישגים הגדולים ביותר. שרון לוקדי הוכיחה זאת בענק השבוע, כשזכתה בפעם השנייה ברציפות במרתון בוסטון. זאת למרות תקלה לא שגרתית: היא פשוט שכחה את שעון הריצה שלה במלון.
לוקדי, אחת הרצות הבולטות בעולם בשנים האחרונות, גילתה את הטעות רק בדרך לזינוק. "כבר היינו בערך 20 דקות באוטובוס כשאמרתי למאמן שלי - אין לי שעון", סיפרה לאחר המרוץ. במקום להיכנס ללחץ, היא והצוות הצליחו לאתר פתרון מהיר: רץ חובב שנכח במקום השאיל לה את השעון שלו.
אלא שגם הפתרון הזה היה חלקי בלבד. השעון החלופי הציג נתונים בסיסיים, אך לא את כל המידע שאליו היא רגילה. "ידעתי שאני רצה מהר, פשוט לא ידעתי כמה מהר", הודתה. "ראיתי קצבים וקילומטרים, אבל כל מה שרציתי זה להגיע לקו הסיום הכי מהר שאפשר".
והיא עשתה זאת בגדול. לוקדי עצרה את השעון על 2:18:51 שעות. תוצאה מצוינת, אמנם מעט איטית משיא המסלול שקבעה בשנה שעברה, אך כזו שהספיקה לניצחון מרשים נוסף. היא הכריעה את המרוץ בקילומטרים האחרונים עם האצה מתוזמנת היטב, והקדימה את לויס צ'מנונג ומרי נגוגי-קופר.
מאחורי הקלעים, גם הרץ שהשאיל את השעון זכה לרגע בלתי נשכח. לפי פרסומים ברשת Strava, מדובר בסטיבן פייפר, שבחשבון האישי שלו נרשמה לפתע "תוצאת המרתון המהירה בחייו", יחד עם עשרות שיאים אישיים בזמני הביניים, הודות לריצה של האלופה עם השעון שלו.
לוקדי עצמה לא שכחה להודות לו: "אנחנו יודעים ממי קיבלנו את השעון, החזרנו לו אותו ואפילו הצטלמנו יחד. אני מאוד אסירת תודה על העזרה".
מעבר לניצחון, הסיפור הזה הפך לשיעור חשוב לכל רץ - גם ברמות הגבוהות ביותר. לא תמיד צריך את כל הנתונים והדיוק הטכנולוגי כדי להצליח. לפעמים, תחושת הגוף, הניסיון והאמונה בעצמך מספיקים. "בכל מרוץ אני לומדת משהו חדש על עצמי", סיכמה לוקדי. "זה נותן ביטחון להבין שהכל אפשרי - אם עובדים קשה ונשארים צנועים".