לאחרונה (אוגוסט 2026) אנו עדים שוב לקמפיין הפחדה אינטנסיבי של חברות מסחריות המנסות למכור לכם מערכת שתצמצם את הקרינה הנפלטת מהמכונית המחושמלת שלכם. המאמצים הללו מגובים בלובי חזק של יחצנים וסרטונים של "מומחים" עם תארים מפוצצים שיראו לכם, תוך שימוש במכשירי מדידה, עד כמה הקרינה במכונית שלכם "מסוכנת" וגבוהה מהתקן.
לא רוצים לפספס שום דבר? הצטרפו לאלפי החברים שלנו בערוץ ה-WhatsApp הרשמי ותקבלו גם אתם את כל העדכונים, החדשות והמבחנים לפני כולם, וגם תוכן ייחודי! לחצו על הלינק >>> ערוץ "עולם הרכב" ב-WhatsApp ואל תשכחו גם ללחוץ על הפעמון!
אם כך, חזרנו שוב עם כתבה זו וננסה להסביר בצורה מדעית המגובה ע"י מחקרים של המכונים והגופים הנחשבים בעולם, מזרח ומערב, האם יש באמת ממה לחשוש והאם מהלכים עליכם איימים תוך ניסיון למכור לכם מערכת שתציל אתכם ממשהו שלא מצריך הצלה.
אינני מתיימר להיות פיסיקאי וההבנה שלי בקרינה אינה גדולה משלכם ולכם בחרתי לצלול פנימה ולחקור את הנושא לעומק בניגוד לכמה "משפיענים" המדקלמים דף מסרים מבלי לבדוק. כל המחקרים עליהם מאמר זה מסתמך נמצאים בתחתית העמוד ודבר נוסף, האם קיים אח ורע למערכת הזאת בעולם כולו? מיד התשובה.
מה קרה בארץ?
בחודש אפריל 2026 הרשת בישראל סערה סביב פרסומים לכאורה של משרד להגנת הסביבה המדרגים את "הרכבים החשמליים שפולטים הכי הרבה קרינה". כותרות אדומות של פורטל גדול צעקה בחוסר אחריות "דוח: 10 המכוניות החשמליות בישראל שפולטות הכי הרבה קרינה מסוכנת לנוסעים", שגרמה ללא מעט נהגים לחשוב פעמיים לפני שהם נכנסים לרכב המחושמל שלהם.
מבדיקה שערכנו עולה כי הנתונים שהוצגו בכתבה אינם נתונים מאושרים של משרד הגנת הסביבה (או בכלל של גורם ממשלתי כלשהו), כפי שהוצגו בכתבה, אלא נתונים שהגיעו אליו ע"י מודדים מוסמכים ולכן הוא מחויב לפרסמם כמו שהם (במעמקי אתר המשרד יש לציין), לנוכח שקיפות המידע לציבור. ההבדל בין נתונים מאושרים לנתונים שהגיעו ע"י מודדים מוסכמים (כפי שצוטטו בכתבה) הינו תהומי, שכן אותו מודד מוסמך שזכה לציטוט בכתבה, מחזיק בעסק המתמחה כל כלו "בהפחתת קרינה במכוניות". נשמע לכם מסריח? אתם לא לבד.
לפני שנכנסים לפאניקה, צריך לעצור רגע, לקחת נשימה, ולבדוק מה אומר המדע העולמי. כשבודקים את המספרים הרשמיים, מגלים שהפער בין הכותרות בישראל לבין הקונצנזוס המדעי בעולם הוא עצום. הנה העובדות שאתם צריכים לדעת, בלי פילטרים.
מה קורה בעולם? כחלק מהיותי שופט בתחרות מכונית השנה בעולם היוקרתית פניתי ע"י סקר אל עשרות עיתונאי רכב ברחבי העולם, מהמובילים במדינתם. שאלת הסקר הייתה פשוטה "האם במדינתכם קיימת חברה שמציעה מערכת שמצמצמת את רמת הקרינה במכונית מחושמלת? התוצאות היו מובהקות, לא! למעשה אף שופט לא הצביע כן ויתרה מזאת חלקם תהו למה צריך דבר כזה שכן אין סכנה כזאת, מדוע לפתור בעיה שלא קיימת?
המושג שחייבים להכיר: קרינה מייננת מול בלתי-מייננת
כדי להבין למה שדות מגנטיים ברכב לא צריכים להדיר שינה מעינינו, חובה לעשות סדר במושג "קרינה", שלעיתים קרובות נזרק לאוויר ומייצר קונוטציות שליליות ושגויות. בפיזיקה, ישנם שני סוגים שונים לחלוטין של קרינה:
קרינה מייננת (מסוכנת): זוהי קרינה בעלת אנרגיה גבוהה מאוד – כמו קרני רנטגן, סריקות CT או קרינה רדיואקטיבית. לקרינה הזו יש מספיק כוח פיזיקלי כדי "לתלוש" אלקטרונים מאטומים, לשבור קשרים כימיים ולפגוע ישירות ב-DNA של התאים שלנו. זו הקרינה שעלולה לגרום להתפתחות תאים סרטניים.
קרינה בלתי-מייננת (הקרינה שברכב): זוהי קרינה באנרגיה נמוכה מאוד, הכוללת גלי רדיו, רשתות סלולר, WiFi, ושדות אלקטרומגנטיים (EMF) הנוצרים מסוללות ומנועים חשמליים. ההשפעה הפיזיולוגית היחידה שלה, וגם זה רק ברמות עצומות, היא יצירת זרמים זעירים וחימום קל. מכוניות חשמליות, בדיוק כמו הסמארטפון או הפן לשיער שלכם ואפילו החימום במושבי הרכב, פולט קרינה בלתי-מייננת בלבד.
טעות המדידה: להשוות מכונית לעמוד חשמל
הפאניקה המקומית נוצרה בגלל "סלט" רגולטורי. הכתבות בישראל השוו את הקרינה ברכבים לסף של 4 מיליגאוס (בממוצע למשך 24 שעות) שהוא התקן שמציב המשרד להגנת הסביבה בישראל.
מה שלא סופר לציבור הוא שהתקן המחמיר הזה לא נכתב מעולם עבור כלי רכב או מוצרי צריכה. זהו "תקן תשתיות ומגורים" והוא נועד לתכנון של קווי מתח גבוה סמוך לבתי ספר או שכונות מגורים, מתוך הנחה שאנשים, כולל ילדים, שוהים שם במהלך 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, באופן רציף למדי.
ובכן, מכונית אינה בית. השהייה בה מוגדרת בעולם כ"חשיפה מתוך בחירה" ולזמן קצוב. לכן, המדענים מתייחסים לרכב חשמלי בדיוק כפי שהם מתייחסים למכשירים חשמליים ביתיים (כמו בלנדר, מכונת גילוח או שואב אבק או כאמור - הסמארטפון שלכם). כשמודדים מכשירים שמשתמשים בהם נקודתית, סרגל המדידה משתנה לחלוטין.
מה הרכב החשמלי או המחושמל שלכם באמת פולט? (צילום: BYD)
מה קובע התקן הבינלאומי?
הגוף המדעי החשוב ביותר בעולם בתחום זה הוא הוועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה בלתי מייננת - ICNIRP. מדובר בארגון בלתי תלוי, המוכר על ידי ארגון הבריאות העולמי של האו"ם (WHO) והמלצותיו מהוות את הבסיס לחקיקה באירופה וברוב מדינות העולם.
בשנת 1998 קבע ארגון ICNIRP כי חשיפה של הציבור לשדות מגנטיים לזמן קצר (שהייה ברכב למשל) בטוחה לחלוטין עד לרמה של 1,000 מיליגאוס. על-מנת להניח דברים בפרופורציה, בבדיקות של החברה הפרטית בישראל שבדקה את "ערך הקרינה במכוניות" ומפרסמת ברשת סרטונים מפחידים, הנתון נע סביב 33 מיליגאוס במושב האחורי של רכב היברידי למשל.
האיחוד האירופי לא המציא תקן משלו לרכבים, אלא אימץ באופן רשמי את המלצות ארגון .ICNIRP המשמעות היא שהתקן האירופאי מתייחס לרכב בדיוק כפי שהוא מתייחס לכל מכשיר חשמלי בסביבת האדם, הוא לא מודד "ממוצע יומי", הוא קובע רף מקסימלי (Peak) שאסור לחצות בשום רגע, הרף הזה גם באירופה עומד על 1,000 מיליגאוס עבור שדות אלקטרומגנטיים בתדר של 50 הרץ.
בשנת 2010, לאחר עשור נוסף של מחקרים אפידמיולוגיים מעמיקים, שלא מצאו כל נזק רפואי, ארגון ICNIRP אף עדכן את התקן כלפי מעלה וקבע כי חשיפה בטוחה ללא פגיעה פיזיולוגית עומדת על עד 2,000 מיליגאוס, תוך שהוא מציין כי זהו רף עם מקדמי בטיחות גבוהים שנועד לכוון גם לאנשים הרגישים ביותר. בואו נסבר את האוזן - ברשימה שפרסם המשרד לאיכות הסביבה נתון הרף המקסימלי במכוניות שנבדקו עומד על 249 מיליגאוס, מה שמעיד כנראה גם על ממוצע נמוך.
חשוב להבין, המדענים מצאו שהרמה שבה מתחילים להרגיש בכלל השפעה כלשהי (כמו עקצוץ קל בשריר או בעגה המקצועית גירוי עצבי Nerve stimulation) גבוהה פי 50 לפחות. תקן של 2,000 מיליגאוס לוקח מראש "מקדם היסטריה" עצום כדי להגן גם על האוכלוסיות הרגישות ביותר.
השורה התחתונה: כאשר בדיקה בישראל "מזהירה" מפני רכב שפולט למשל 32 מיליגאוס (בחריגה מתקן מגורים של 4), היא מתעלמת מכך שבעולם המדעי, הרכב הזה נמצא הרחק-הרחק מתחת לסף הבטיחות של 2,000 מיליגאוס.
מה אומרים המחקרים הרשמיים בעולם?בשנים האחרונות, גופי רגולציה ומחקר בעולם ביצעו בדיקות מקיפות כדי לוודא שרכבים חשמליים אכן בטוחים:
המשרד הפדרלי להגנת הקרינה בגרמניה (BfS): מחקר ממשלתי נרחב (מעודכן ל-2025) בדק רכבים חשמליים מול רכבי בנזין. המסקנה החד-משמעית הייתה שאין כל סכנה. המשרד ציין במפורש כי הנוסעים ברכב חשמלי אינם חשופים לשדות חזקים יותר מאשר ברכבי בנזין וכי כל הרכבים עומדים במלוא ההמלצות הבינלאומיות. למעשה, במקרים רבים, חימום המושבים ברכב רגיל יצר שדה אלקטרומגנטי חזק יותר מהמנוע החשמלי עצמו.
לינק למחקר >>>מכון SINTEF: מחקר נורווגי רחב היקף מצא כי החשיפה המקסימלית לשדות אלקטרומגנטיים ברכבים חשמליים הגיעה לכל היותר לכ-20% בלבד מהסף המותר של ICNIRP באזור הרגליים, ופחות מ-2% באזור הראש (המרוחק מסוללת הרכב הממוקמת ברצפה).
לינק למחקר >>>
מאיפה הקרינה מגיעה? כן, גם מהפן לשיער שלכם (צילום: Hyundai)
סיכום: מותר לנשום לרווחה
המעבר לתחבורה מחושמלת מביא איתו טכנולוגיות חדשות, וטבעי שיתעוררו שאלות וחששות. עם זאת, קריאת נתונים מחוץ להקשר המדעי שלהם מייצרת פאניקה מיותרת הנגזרת מחוסר הבנה במקרה הטוב ומניצול ציני לעשיית הון במקרה הפחות טוב, מקווים שהכתבה הזאת עשתה לכם קצת סדר.
כיום אין בעולם אפילו גוף רגולטורי אחד, משרד בריאות או מדינה, המטילים הגבלות על שיווק או שימוש ברכבים חשמליים מטעמי קרינה. השדות האלקטרומגנטיים הנפלטים ממערכות ההנעה החשמליות נמוכים דרמטית מספי הבטיחות הבינלאומיים המחמירים ביותר. בפעם הבאה שאתם לוחצים על דוושת התאוצה ברכב החשמלי שלכם, אתם יכולים להיות קצת יותר רגועים.
לאורך ההיסטוריה פחד היה קטליזטור המובהק למכירת מוצרים, אחת כל כמה וכמה שהם מגובים במונחים שהרוב המוחץ לא מכיר או מבין ובטח בתחום הבריאות. מכאן יש שתי אופציות: הראשונה, להאמין שחברות ישראליות מקדימות את שאר העולם, יודעות טוב יותר מכל מכון מחקר מוסמך אחר ולרכוש מערכת שכזאת. האופציה השנייה, לחקור את הנושא לעומק עם כמות מיידע עצום שקיים ברשת. כך או כך, בקשנו מאחת החברות מחקר רציני, של גוף מוסמך שסובר שאכן קיימת קרינה מסוכנת מהמכונית החשמלית שלכם, התגובה טרם התקבלה, כנראה בגלל שאין מחקר כזה כרגע.