פיטר מסיללה שיחק במכבי חיפה בין 2007 ל-2012 ועל אף שעברו כבר שנים רבות - הוא זכור עד היום כאחד הזרים האהובים על הקהל בכרמל לאחר שתפס מקום של קבע באגף השמאלי והוביל את הקבוצה לשתי אליפויות. לאחרונה מגן העבר נזכר בתקופה בישראל בראיון לרוברט מאראווה בדרום אפריקה ונזכר בקשיים, באהבה לקהל הירוק ובמהלך האירועים הדי מקרי שהוביל אותו לארץ.
"רדפתי אחרי החלומות שלי, ובמקרה שלי זה אמר לעבור מדרום אפריקה לישראל ובזמן ההוא אף שחקן מדרום אפריקה לא שיחק בישראל", נזכר מסיללה בן ה-40, "נפרדתי מהחברים והמשפחה, הקרבתי בשביל המשחק הזה ואלו לא היו הקרבות קלות או קטנות. הייתי הרבה שנים מחוץ לדרום אפריקה. היה לי זמן מדהים בישראל, כשעזבתי לשם הייתי די מודאג גם אני. כשחושבים על ישראל חושבים על מקום לא רגוע אבל ברגע שהגעתי לשם, ראיתי את המתקנים ומכבי חיפה שיחקו עוד קודם בליגת האלופות. אמרתי 'הו, וואו'. החודשים הראשונים היו מאוד קשים עבורי, אבל אחרי כמה משחקים כבר לא הסתכלתי לאחור".
בהמשך סיפר מסיללה על הדרך שלו לירוקים ואמר: "לפני שהגעתי למכבי חיפה קיבלתי הצעה מממלודי סאנדאונס. זה כבר סוכם אבל העונה עוד לא נגמרה אז שום דבר לא נחתם והקבוצה שלי הייתה במאבקי ירידה. אחרי שנשארנו בליגה, הקבוצה עצמה נמכרה אבל הבעלים אמר לי 'אני לא מוכר אותך לסאונדאונס, אני רוצה שתלך לשחק בחו"ל, אני אשמח לראות אותך מחוץ לדרום אפריקה וזה מה שאני מאחל לך'. הוא אמר שהוא יעשה הכל כדי למצוא לי קבוצה מחו"ל ואם זה לא יקרה, נשקול ללכת עם סאנדאונס".
"חיפה התעניינה ובראש שלי עדיין הייתה הצעה מסאנדאונס ועכשיו הייתי צריך ללכת לישראל וזה לא היה פשוט - הייתי צריך להגיע ושיעריכו אותי", שיחזר, "באותה תקופה הם בכלל רצו שחקן קיצוני שמאלי ולא מגן שמאלי. חתמתי, וברגע שקיבלתי הזדמנות להכנס להרכב קיבלתי אהבה אדירה מהאוהדים. כשאתה חדש במדינה זרה, לא בטוחים מה אתה מביא לשולחן. באותה תקופה ישראל הייתה מקום קשוח לזרים: או שאתה טוב, או שאתה חוזר הביתה אחרי כמה חודשים. ראיתי ברזילאים שהצטרפו לקבוצה ואחרי שלושה חודשים כבר אמרו להם לחזור הביתה".
לסיכום אמר אקס הירוקים: "זה היה כל כך קשה, אבל האהבה שקיבלתי מהאוהדים ומהאנשים סביבי עזרה לי. אני אדם שמשחק עושה אותו מאושר. ברגע שקיבלתי את ההזדמנות שלי, לא הסתכלתי לאחור ושיחקתי שבוע אחרי שבוע. למזלי עדיין הייתי בנבחרת עד גיל 23 באותה תקופה, כך שהייתי מקבל זימונים וחוזר הביתה מדי פעם, לא הייתי צריך להישאר שמונה חודשים בלי לראות את הבית. ככל ששיחקתי יותר והקבוצה הצליחה, הרגשתי שאני במקום הנכון. הייתי על המגרש, עושה את מה שאני אוהב, משחק בכל שבוע, וזה נתן לי עוד דחיפה להמשיך".