צילום: רן סגל
הקורולה הנוכחית הגיעה לגבורות. בשנות רכב זה אומר שהיא חוגגת 8 שנים, מאז שהוצגה בתערוכת ז'נבה 2018 ומאז עברה כמובן מתיחת פנים שהגיעה אלינו בסוף אפריל 2023. אך זמן קצר אחרי ה-7 באוקטובר 23' ותחילת מלחמת "חרבות ברזל", נשיא טורקיה, ארודאן, עשה עלינו פוזות, והקורולה המוכרת שמיוצרת בטורקיה פסקה מלהגיע (ועוד כמה דגמי טויוטה, יונדאי ורנו).
אבל הראש היהודי ממציא לנו פטנטים, וקשר טוב של היבואנית עם היצרנית, הצליח להגניב לפה את הקורולה היפנית, שמגיעה בתקינה אמריקאית. הקורולה תמיד הייתה חביבת הקהל, בין אם החזיקה בתואר הדגם החדש הנמכר ביותר, או כזו ש"מחזיקה מחירון" בשוק היד השנייה ושומרת על פופולריות גדולה. מה ההבדלים בין הדגם הטורקי ליפני? והאם יש ליפנית את הכישורים להצליח כמו אחותה הטורקית?
תקציר
עיצוב ותא נוסעים: העיצוב שונה במעט מהקורולה המוכרת ומזכיר את החזית של ההאצ'בק עם שינויים קלים מאחור, פרט לכך אין ממש הבדלים, אך לא הכל מושלם בתא הנוסעים.
איכות נסיעה ואבזור: נוחות הנסיעה טובה, אך בידוד הרעשים אינו מוצלח. רשימת האבזור בסיסית ואפילו אין פתחי מיזוג לאחור. מערך הבטיחות לעומת זאת מקיף.
ביצועים והתנהגות: ביצועי יחידת ההנעה ההיברידית נותרו דומים, והקורולה תעדיף התנהלות מתונה ובהתאם צריכת הדלק מצוינת. התנהגות הכביש בטוחה ושגרתית, לא מעבר.
למי מתאים: למי שמחפש רכב אמין וחסכוני, בשאר הסעיפים יהיה צורך להתפשר. מדובר בפתרון זמני עד שהדור הנוכחי הוותיק מאוד יוחלף בחדש .
מחיר עדכני למועד המבחן: 160 אלף שקל (רכב המבחן 160 אלף שקל)
עיצוב ותא נוסעים
העיצוב של הקורולה היפנית שונה במעט מזו הטורקית, אבל הוא לא חדש כאן, כי החזית עכשיו דומה לגרסת ההאצ'בק ששווקה כאן בעבר לזמן קצר. הפנסים מחודדים כלפי מטה וחודרים קצת לפגוש, והסבכה גדולה וטרפזית. החישוקים קטנים עם צלחות נוי, כשהג'אנט שמסתתר מאחוריהן מזכיר את זה שהיה בפריוס הראשונות שהגיעו ארצה. ואילו מאחור ההבדל בדלת תא מטען שונה במעט, פנסים אחרים וגימור שחור שתופס שטח נכבד מהפגוש. בכל הנוגע לעיצוב הפנים, ההבדלים זניחים, כאשר הדשבורד זהה, ורק מיקום מחזיקי הכוסות ובלם היד החשמלי בקונסולה המרכזית מוקמו אחרת.
הנדסת האנוש "בטעם של פעם", הכל פשוט מוכר כל כך, קל כל כך לתפעול, והנה אחרי שנים ארוכות יצרניות אחרות חוזרות לכפתורים הבסיסיים והנחוצים כל כך. אבל זה לא אומר שהכל מושלם, ויש כמה פאולים - כפתורי החלונות ונעילת הדלתות אינם מוארים בלילה, העברית הפוכה בהוראות הניווט שבלוח המחוונים, וכמובן מראת הצד השמאלית שמגדילה ומצמצת את הנשקף ממנה.
אבל את ההנדסה הפשוטה והטובה הזו כבר ראוי לעטוף במשהו שהולם יותר את הרבע השני של המאה ה-21. הדלתות בעיקר מדופנות פלסטיקה קשיחה, ההגה חסר עיטוף עור, רק חלקו העליון של הדשבורד עשוי גומי עבה, שבאופן תמוה למדי לא מגיע עד לצידו השמאלי ביותר מתחת לפתח המיזוג. מזל שיש קצת בד במשענות היד שבדלתות. ואם אפשר להחליף כבר את הגרפיקות במולטימדיה שנתקעו אי שם לפני עשור.
מושב הנהג נוח יחסית, נוקשה אך במידה נכונה וגם התמיכה הצידית טובה יחסית. שדה הראייה טוב לכל הכיוונים. הכניסה למושב האחורי סבירה, בטח אחרי שהתרגלנו לזוויות פתיחה של כמעט 90 מעלות בלא מעט דגמים. המרווח טוב לשני מבוגרים ואולי ילד קטן במרכז, שבכל מקרה יפגוש בתעלת הינע יחסית גבוהה. הפער הבולט מאחור הוא היעדרם החשוב של פתחי המיזוג, אז נשארנו עם שני שקעי USB, משענת יד עם מחזיקי כוסות וידיות אחיזה עם ווים, אבל לא בתאים בגב המושבים.
תא המטען בנפח 371 ליטר, לכאורה קטן ב-100 ליטר מהקורולה שהגיעה לכאן מטורקיה, אך מדובר בפער הנובע רק משיטת המדידה, והתא עצמו גדול יחסית, עם מפתח רחב. אין כאן וויי תלייה או פתרונות אחסון כלשהן, כשמתחת לרצפה יש המון מקום, שבקלות יכיל גלגל ספייר, אבל במקומו תמצאו גוש קלקר עם ערכת תיקון תקר.
מבפנים השינויים העיצוביים זניחים
מושבים נוקשים אך נוחים, ושדה הראייה טוב לכל הכיוונים
איכות נסיעה ואבזור
הנוחות העירונית טובה, ונראה שעם הגלגלים קטני החישוק ("15) ועבי הבשר בדופן הצמיג (195/65) מצליחים לספוג לא מעט מהשברים והסדקים העירוניים, גם מעבר פס האטה מתבצע בצורה טובה ומרוסנת, אבל שימו לה שכמו זו הטורקית, הפגוש נמוך. כושר התמרון טוב, למרות שעל הנייר קוטר הסיבוב גדל ב-60 ס"מ, בפועל לא הרגשנו בקושי כלשהו בתמרונים צפופים או פניות פרסה.
הנוחות הבין-עירונית שומרת על אותו קו מוצלח למדי, אך מנגד, בידוד הרעשים לא מוצלח. נשמעו בעיקר רעשי כביש, גם על אספלט סלול וטרי, כשגם רעשי רוח נשמעים, אך הם סבירים יותר.
הקורולה היפנית זולה מזו הטורקית ב-9,000 שקל, ואפשר להבין מהיכן הגיע החיסכון. הפעם היא מוצעת ברמת גימור אחת ולא ממש מאובזרת, בטח נכון למצב השוק כיום והמתחרות מסין. לא תמצאו כאן ריפוד משולב עור, בקרת האקלים אינה מפוצלת, אין מראה נגד סנוור או חלון גג. ומה נסגר עם הרדיו וקליטת התדרים, אנחנו בעידן טכנולוגי כל כך, בטוח יש לכך פתרון זול ופשוט, או לפחות אופציה לכוונון ידני שלא יקפיץ כמה תדרים בכל פעם, אז אולי היינו מצליחים לקלוט תחנות ישראליות נפוצות.
לפחות יש קישוריות אלחוטיות לנייד, אז חגגנו עם הספוטיפיי, המזגן חזק ובהתאם למקור התקינה, יש חימום במושבים (וזה לא מה שחסר כאן). על אבזור הנוחות מחפה מערך בטיחות מקיף שכולל בקרת שיוט אדפטיבית שמגיבה בצורה טובה לרכבים בנתיב וגם שומרת מרכז, התרעת רכב בשטח מת, התרעת תנועה חוצה מאחור והתרעת שכחת ילדים.
המרווח מאחור דומה לזו מטורקיה, אך הפעם אין פתחי מיזוג
תא המטען קטן רק על הנייר עקב שיטות מדידה שונות, בפועל הוא זהה
ביצועים והתנהגות
יחידת ההנעה זהה, אך עם שינויים קלים - בנזין 1.8 ליטר, סיוע של מנוע חשמלי עם סוללה קטנה. ההספק המשולב נמוך לכאורה ב-2 כ"ס ועומד על 138 כ"ס (ככל הנראה עקב פער מדידה בין HP אמריקאי ל-PS אירופאי). המנוע משודך לתיבה רציפה וההאצה ל-100 קמ"ש איטית ב-0.7 שניות ונעצרת על 10 שניות.
עד כאן המפרט הטכני. במציאות המצב מוכר - כאשר המעברים בין החשמל לבנזין ושילובם עוברים בצורה טובה, המנוע והתיבה הרציפה רועשים תחת מאמץ, ויש בורר מצבים עם מצב "חיסכון" שמאלחש את התגובות שממילא לא בדיוק מהירות, אבל תוכלו לשמור על קצב גם בכביש מהיר. בכל מקרה, הקורולה תעדיף נהיגה מתונה, המערכת ההיברידית מרבה לעבור לחשמל, כך שנוצרת נסיעה שקטה יותר אם הרגל שלכם לא כבדה על דוושת ההאצה, כשגם במהירות בין-עירונית היא תדע לדומם את המנוע.
צריכת הדלק היא גולת הכותרת של הקורולה ובלי הרבה מאמץ או נסיעה חסכונית ממוקדת, סיימנו את המבחן עם 21.3 ק"מ לליטר, בדיוק כמו הנתון המוצהר (שלעומת זו הטורקית פחות טוב ב-1.4 ק"מ לכל ליטר).
התנהגות הכביש בטוחה ונשלטת, ההגה חסר היזון חוזר, בעוד השלדה דווקא יותר משתפת פעולה, אך קחו בחשבון שהתחושה מהבלמים דומה ללחיצה על עץ ספוג מים, בעיקר בחלקו השני של מהלך הדוושה.
הנדסת האנוש פשוטה, איכות החומרים בסיסית, והתחושה מיושנת
היא לא ממש דינאמית או חזקה, אבל צריכת הדלק מצוינת
סיכום
טויוטה קורולה, גם זו היפנית שמגיעה בתקינה אמריקאית, ממשיכה לפנות למכנה המשותף הרחב ביותר, וככזה היא מתפשרת בסעיפים רבים. נחדד, פשרה זה לא בהכרח דבר רע, אך צריך להכיר בכך שיש דברים שזו פחות טובה בהם, כמו למשל בידוד הרעשים, איכות החומרים ורשימת האבזור, או התנהגות כביש דינאמית.
הקורולה בסוף ימיה של הדור ה-12 שלה, גם אם היא מגיעה אלינו מיפן, לא ממש נכשלת באף סעיף ואומנם היא מרגישה כאילו נותרה מאחור ביחס למתחרות האחרות, אבל היא בעיקר מצטיינת במה שהיא יודעת לעשות הכי טוב – פשטות תפעולית, אמינות וחיסכון בדלק. קריטריונים שנותרו חשובים לנהג הישראלי. בכל מקרה, טויוטה בוודאי "יודעת לעשות קורולה", אז אנחנו דווקא נמתין לדור הבא.
עולם הרכב ב-X (טוויטר) >>> ערוץ "עולם הרכב" ב-X
עולם הרכב בוואטסאפ >>> ערוץ "עולם הרכב" ב-WhatsApp
עולם הרכב באינסטגרם >>> ערוץ "עולם הרכב" ב-Instagram