המחזור ה-15 של ליגת העל בכדורגל מאחורינו, וזה היה מחזור טוב. אפילו טוב מאוד. במצטבר, בשבעת משחקי המחזור שיחקו כדורגל בממוצע ב-55.64% מהזמן, הנתון הטוב ביותר העונה, כשמדובר ב-54:49 דקות של כדורגל למשחק. באופן יחסי, נתון שלא מבייש את הליגות הטובות בעולם.
מדובר בנתון מרשים, בטח בהתחשב בזה שהיה משחק בין שתי גדולות. מכבי חיפה ובית"ר ירושלים שיחקו אחת מול השנייה במשך כ-51 דקות מתוך 105, 48.3% מהזמן, נתון לא רע בהשוואה למשחקים אחרים של הקבוצות העונה, בפרט החבר'ה מהבירה. המשחק בין הפועל ירושלים להפועל חיפה בפרט וזה בין בני סכנין לאשדוד ראו נתונים גבוהים של זמן כדורגל נטו, וכך גם ה-0:3 של טבריה על באר שבע באצטדיון בראל, אחת התוצאות המפתיעות של הסיבוב.
מה לנו כי נלין? הנתונים המרשימים האלה, שמבוססים כמו בכל שבוע על אלו של אופטה וחברת הסטטיסטיקה 365, מאפשרים לנו לקחת את 90 דקות לכיוון אחר השבוע: לא בהכרח דיון על בזבוזי הזמן כדבר רע, אלא כחלק מטקטיקה.
הובקעו 11 שערים במחציות השניות של משחקי ליגת העל בכדורגל, ארבעה מתוכם על ידי מחליפים. שניים במשחק המרכזי, כשקנג'י גורה וזיו בן שימול הבקיעו בדקות הסיום ב-1:2 של בית"ר ירושלים על מכבי חיפה. תוסיפו לזה שני אדומים בלבד, לעומת שישה במחזור הקודם, וקיבלתם אחלה כדורגל.
ברגע שיש יותר זמן נטו של משחק השחקנים מתאמצים יותר, וברגע שהם מתאמצים יותר יש לחילופים השפעה גדולה יותר. על כן יש יותר השפעה למחליפים, השפעה שעשויה רק לגדול ככל שהעונה מתארכת ובפרט בשבוע הקרוב, כשיש סיבוב גביע ומחזור כפול בליגת העל.
אז באיזו קבוצה המחליפים תרמו להכי הרבה שערים?
1. בית"ר ירושלים: עשרה שערים ו-8 בישולים – 18
2. מכבי ת"א: תשעה שערים ושישה בישולים – 15
3. מכבי נתניה: תשעה שערים וארבעה בישולים – 13
4. מכבי חיפה: שישה שערים וארבעה בישולים – 10
5. הפועל פ"ת: שבעה שערים ושני בישולים – 9
6. הפועל ת"א: ארבעה שערים וארבעה בישולים – 8
7. הפועל חיפה: ארבעה שערים ושלושה בישולים – 7
8. מ.ס. אשדוד: ארבעה שערים ושלושה בישולים - 7
9. טבריה: שלושה שערים ושלושה בישולים – 6
10. קרית שמונה: שלושה שערים ובישול – 4
11. הפועל ירושלים: שער ושלושה בישולים – 4
12. ריינה: שני שערים ושני בישולים – 4
13. סכנין: שלושה שערים – 3
14. הפועל באר שבע: בישול - 1
חוש למשחק
אם מתעלמים מהמוליכה, יש דמיון בין הטבלה הזאת לטבלת ליגת העל. ארבע הראשונות נמנות על חמש קבוצות הפלייאוף העליון, כשהפועל ת"א החמישית שיחקה משחק אחד פחות מהשאר במה שהיה יכול להשפיע על הדירוג. ריינה והפועל ירושלים מהתחתית בתחתית גם הן. למעשה, ההתאמה כאן לטבלת ליגת העל גדולה יותר מאשר בטבלאות בזבוזי הזמן שהראנו כאן לאורך המחזור.
על כן נתמקד דווקא בבית"ר ירושלים, במקום השני נכון לכתיבת שורות אלה והקבוצה שהבקיעה הכי הרבה שערים בליגת העל. המחליפים של בית"ר הגיעו למעורבות ב-18 שערים במצטבר, כמו עומר אצילי לבדו, כשחלק מהשערים כמובן הם בישול של מחליף למחליף.
זאת חלק משיטת המשחק של ברק יצחקי, שמתחברת לבזבוזי הזמן הגבוהים באופן יחסי של קבוצתו. מי שהיה אחד החלוצים הגדולים ביותר בארץ בזמנו. היכולת שלו לשנות את הקצב באופן יחסי לאורך המשחק משמעותית והורגשה גם במשחק מול חיפה, בו בית"ר בזבזה פחות זמן מחיפה אך ערכה ארבעה חילופים בארבע פעימות שונות, כולל המחצית. השער של זיו בן שימול היה שער שכולו ניצול אנרגיה: חוסר ריכוז של גוני נאור, השתלטות על הכדור של שחקן מהיר ממנו ושער קל מול גאורגי ירמקוב.
זה כמובן גם עניין של עומק, כשבית"ר פתחה את המשחק הזה עם ירדן שועה החולה, טימותי מוזי וזיו בן שימול שעלו מהספסל. רביד אברג'יל המהיר לא שותף. כולם שחקנים שיכולים להאיץ מהר ולשנות מומנטום. הגישה הזאת מורגשת ברמה מסוימת גם אצל מכבי נתניה של יוסי אבוקסיס, שהבקיעה 11 מ-29 שעריה אחרי הדקה ה-75 כולל חמישה שערים בתוספת זמן.
הגל השני
מכבי ת"א עם תשעה שערים ושישה בישולים מהספסל, מתוכם שישה שערים ושני בישולים של עידו שחר ואיתמר נוי, שני קשרים. גם כאן מדובר בשימוש בחילופים, אקט טקטי שכולל בתוכו בזבזו זמן, שנועד להקל על השניים - שחר ונוי מצטרפים מהקו השני ומבקיעים, כששחר אחד הסקוררים המובילים של הצהובים המתקשים.
למעשה, באופן די מדהים, שחר הבקיע ארבעה שערים ובישל אחד נוסף בחמישה משחקים כמחליף והיה מעורב בשער כל 23.4 דקות. כשחקן פותח הוא הבקיע שלושה שערים ובישל אחד נוסף, כשהוא מעורב בשער כל 128 דקות. גם כאן מדובר בעקרון דומה לזה של יצחקי: יותר קל לנוע מול שחקנים עייפים. בטח כשהקבוצה מניעה כדור ולוחצת. הבעיה, כפי שהיטיב לנתח ידידי אבירן גרין, היא ששחקני הקו השני כמו דור פרץ הפכו לקו הראשון של מכבי ת"א.