לפני ארבע שנים נרכש
עזיז וואטרה על ידי גנק מהאמרבי השבדית תמורת שני מיליון יורו. הקשר מחוף השנהב היה משוכנע שהמעבר לליגה הבלגית יהיה זמני, ומדובר בקפיצת מדרגה לליגה טובה הרבה יותר. הוא לא הסתיר לרגע את החלום הכי גדול שלו להגיע לצ'לסי, ותמיד דאג לומר שכמו שסאדיו מאנה שיחק בצרפת ובאוסטריה עד שהגיע לפרמיירליג, גם הוא יוכל לעשות את אותה הדרך שעשה השחקן שהוא מעריץ.
ההתחלה היתה טובה. גם בשבדיה וגם לאחר מכן בגנק, אבל ככל שעבר הזמן, הוא מצא את עצמו כבר לא נהנה, וכשלא נהנים, היכולת כבר לא אותה דבר. במקום לקפוץ לליגה בכירה, הוא נחת בישראל ובמכבי נתניה. "מהרגע הראשון, אהבתי כדורגל. כל היום שיחקתי ברחוב. לא חשבתי על להיות כדורגלן מקצועי, אבל לא חזרתי הביתה. כל היום עם כדור. כשגדלתי, הבנתי שיש לי את היכולות להגיע יותר רחוק", אומר וואטרה בראיון ראשון לערוץ הספורט מאז נחת בישראל, "ההורים שלי לא רצו שאשחק כדורגל, רצו שאקבל ידע, שיהיה לי מקצוע. רק אמא שלי תמכה בי אבל בסוף אבא שלי הבין שזה מה שאני רוצה. הוא כל הזמן אמר לי - 'לך לבית ספר ואחר כך תעשה מה שאתה רוצה'. אבל אני רציתי רק כדורגל".
והרגע הגדול היה שנרכשת על ידי גנק מהאמרבי השבדית"כשחתמתי בגנק, חצי השנה הראשונה היתה מצוינת. המאמן שהיה שם האמין בי. אחרי חצי שנה, המאמן הוחלף והיה לי קשה יותר. לאחר מכן התקשיתי כי המאמן העדיף שחקנים אחרים על חשבוני. המשכתי לעבוד קשה וכשהוא נתן לי לשחק, גם הייתי טוב. אבל אז שוב ירדתי לספסל".
ואז?"באיזה שלב פניתי אליו. אמרתי לו שמגיע לי להיות ב-11 הפותחים, אבל הוא לא נתן לי תשובות. אמר לי שהוא זה שמקבל את ההחלטות ואני צריך ליישר קו. הבנתי שאני חייב לצאת משם".
לא היתה לך סבלנות?"היתה לי, אבל הבנתי שאני מתרחק מהמטרה שלי. שנה וחצי-שנתיים הייתי סבלני ואז הם השאילו אותי למכלן. אבל אם לומר בכנות, הרגשתי שבלגיה היא לא בשבילי".
למה?"אני לא בן אדם צבוע, ואם יש לי משהו לומר אני אומר. הבלגים לא אוהבים שאתה אומר להם את מה שאתה חושב. אני לא אוהב להחזיק דברים בבטן, וזה מה שהם ציפו ממני ואני לא כזה".