לכתבות נוספות בנושא אופניים לחצו כאן לאתר שוונג
הרעיון של גביית תשלום מצופים לאורך קטעים מסוימים במרוצי כביש אינו חדש. כמעט בכל אירוע ספורטיבי, לרבות אופני מסלול, תשלום לכניסה הוא עניין רגיל. אבל מרוצי על הכביש נותרו עד היום כחגיגה פתוחה לכולם. השבוע חזר הרעיון לכותרות בעקבות דבריו של ג'רום פינו, לשעבר מנהל קבוצת B&B Hotels, שהעלה אותו בפודקאסט Grand Plateau.
ההצעה: לשלם כדי לעמוד על האלפ ד'ואז
פינו ציין את ה"דאבל" הצפוי - שתי עליות לפסגת האלפ ד'ואז בטור דה פראנס של 2025. הוא הציע להשתמש בפסגה האיקונית כפיילוט למכירת כרטיסים: "למה לא לגבות תשלום על הגישה לחמשת הקילומטרים האחרונים של העליות הגדולות? זה יכול לייצר הכנסה משמעותית לקבוצות, בלי לפגוע בחוויית הצפייה".
הוא לא היחיד שהעלה רעיון כזה. מאמן קבוצת ויסמה-ליס א בייק, ריצ'ארד פלוחה, אמר עוד ב-2023 כי ייתכן שיש מקום לגבייה סמלית של כ-10 אירו על גישה למקטעים סגורים בהרים. אפילו רק כ"פיקדון" למניעת התפרעויות ומקרים שמסכנים את בטיחות הרוכבים.
במרוצים מסוימים, הבולט שבהם הוא הטור של פלנדריה בבלגיה, הנושא כבר קיים בצורה מסוימת. במרוץ זה קיימות חבילות VIP יקרות ומפנקות, עם כרטיסי טריבונה שמגיעים עד ל-700 אירו. אבל גבייה מהקהל הרחב על זכות עמידה לצד הכביש? זו כבר נקודה רגישה הרבה יותר.
ASO: "זה לא חלק מה-DNA של הספורט"
כשהנושא הוצף מחדש, ASO, המארגנים את הטור דה פראנס, לא השאירו מקום לספק. בראיון לעיתון הבלגי Dernière Heure אמר פייר-איב תואל, סגן מנהל חטיבת האופניים בארגון: "האופניים הם ספורט חינמי במהותו. הכנסת מערכת כרטיסים אינה נמצאת על סדר היום ולא עומדת להתווסף".
את עמדת ASO חיזקו גם דמויות בכירות בענף. מארק מדיו (Groupama-FDJ), וינסנט לבנו (לשעבר AG2R) ו-ואלריו פיבה (Jayco-AlUla). מדיו אמר בפשטות: "האופניים הם ספורט חינמי - וזה אחד הגורמים המרכזיים להצלחתו. צריך לשמור על זה".
.
המציאות הכלכלית: לא פשוטה בכלל
למרות ההתנגדות הנחרצת, יש אנשי מקצוע שמזהירים כי מודל המימון של קבוצות האופניים מתנדנד. קריסת קבוצת Arkéa-B&B Hotels לאחרונה, אחרי שספונסרים משכו את תמיכתם, הדגישה שוב עד כמה קבוצות תלויות לחלוטין בגורם יחיד: נותני החסות.
לבנו הסביר: "יש קבוצות עם תקציבים כמעט בלתי מוגבלים בזכות מימון מדינתי או תאגידי. יש אחרות שנאבקות לשמור על הספונסרים שלהן - ולפעמים הספונסרים פשוט לא רוצים להשקיע יותר”.
מאחר שלקבוצות אין הכנסות משמעותיות מזכויות שידור, כפי שקורה בכדורגל, וגם לא מהכנסות כרטיסים - הפערים גדלים. פיבה הוסיף נקודה חשובה: "על הנייר, כרטיסים יכולים להיות רעיון טוב - אם הכסף באמת יגיע לקבוצות. אבל במרוצים חד-יומיים כמו רונדה או אמסטל, ההכנסה נשארת אצל המארגנים. אני לא רואה סיבה שזה יהיה שונה גם במרוצי קטעים".
בשורה התחתונה
הוויכוח מעלה סוגיה עמוקה יותר: האם עולם האופניים יוכל להמשיך להתקיים כענף שמדורג בין הגדולים בעולם - בזמן שהמודל הכלכלי שלו שביר כל כך? נכון להיום, לכל הפחות, ASO מציבים קו ברור: הדרך לשולי הכביש נשארת פתוחה. ללא כרטיסים. ללא גדרות. וללא שינוי במסורת שלפיה הטור דה פראנס - כמו שאר מרוצי הכביש - שייך לכולם