בגיל 29, יונתן כהן מצא את עצמו עד לאחרונה במצב הכי לא פשוט בקריירה שלו. כאחד השמות הגדולים בכדורגל הישראלי ואחד מהכוכבים של מכבי ת"א עד לא מזמן, הוא היה משוכנע שיפתח את העונה כשחקן פעיל אחרי סיום החוזה באוסטרליה - אבל מחשבות לחוד ומציאות לחוד.
כהן צלח לא מעט משברים במהלך הקריירה, דברים שקשורים למגרש ודברים שמחוץ לדשא והיה ברור שגם זה יקרה, אבל זה לקח הרבה יותר מדי זמן ממה שחשב. בראיון מיוחד לערוץ הספורט הוא מדבר בפתיחות אופיינית על האכזבה, המחשבות, העתיד והחלומות שעוד ישנן
אתה יכול להבין למה הרימו גבה כי מכוכב במכבי ת"א, ליגיונר, שחקן נבחרת ופתאום חותם בעולה החדשה"כשאני מסתכל אחורה על הקריירה שלי אז עשיתי דברים שהרבה אנשים היו חולמים עליהם, ואני גאה בזה", אמר כהן והתחיל למנות את התארים, "אליפויות בארץ, אליפות באוסטרליה, שני גביעים. ברוך השם הרזומה שלי ממש טוב וזה מה שחלמתי עליו ובעזרת השם יהיו לי עוד הרבה. לא ציפיתי שאשחק בהפועל פ"ת עד לפני כמה חודשים, אבל הכדורגל דינמי, דברים משתנים ואני לא מבואס ולא מאוכזב. זה מועדון לגיטימי מאוד בליגת העל שצריך להיות באופן קבוע בליגה הראשונה. התנהלות מצוינת, קהל אדיר, צוות מדהים ולדעתי הפועל פ"ת לא מועדון מוערך מספיק".
ועדיין כעולה חדשה, יהיו את אלו שיגידו שאתם מועמדים לירידה"השיח הזה הוא טבעי. כל קבוצה שעולה ליגה אז טבעי מאוד שהיא גם מועמדת לרדת, אבל מי שרואה אותנו אחרי עשרה משחקים ואני שרואה את זה בשלושה האחרונים, מבין שאנחנו צריכים לשאוף יותר גבוה ושהפועל פ"ת משחקת כדורגל מהיפים בליגה. אנחנו מגיעים לכל מגרש ומול כל יריבה ולא מתבטלים לרגע ועובדה שמגיעים להמון מצבים".
מחמאות מגיעות לכם אבל מבחינת נקודות זה לא מספיק"צבירת הנקודות צריכה להיות יותר גדולה ועם עירנות במשחק ההגנה של כולנו, הדברים יסתדרו ויתיישרו".
היו לך הצעות מריינה וסכנין בהמון כסף, למה בחרת שלא ללכת לשם?"בשלב הזה של הקריירה כסף פחות מניע אותי. בשנה שעברה הייתי באוסטרליה היה לי כל כך כיף וראו את זה על המגרש. כשטוב לך מסביב אז שום כסף לא משנה. כסף לא מניע, הגעתי למועדון מחבק ואוהב. עברתי שיעור שהייתי מרוחק מישראל והבנתי שגם במועדונים אחרים אני יכול להביא את עצמי לידי ביטוי. הבחירה בהפועל פ"ת זה המהלך הכי טוב שיכול להיות".
למה לא להישאר באוסטרליה?"רציתי להישאר אבל מבחינה כלכלית לא הסתדרנו. היו פערים גדולים בין מה שרציתי למה שהם הציעו. החזיר אותי לקדמת הבמה והצגתי יכולת שאני באמת יודע. מבחינת סכומים אוסטרליה והפועל פ"ת אין הפרש מאוד גדול. דבר אחד ברור, כשעזבתי את אוסטרליה לא תכננתי להיות כל כך הרבה זמן בחוץ והאופציות הצטמצמו. בסוף רציתי מועדון שיש לו שאיפות ומבחינתי מהגדולים בארץ בטח מבחינת היסטוריה של מועדון וקהל".
עברת לא מעט מאמנים, מה אתה חושב על הצוות בראשותו של עומר פרץ?
"עומר פרץ לא נופל מאף אחד שעבדתי תחתיו. זה עניין של זמן עד שיגיע לקדמת הבמה ויהיה מהמאמנים הגדולים בארץ. אני נהנה ללמוד ממנו כמה שיותר, נהנה להגיע אימונים שברמה גבוהה ואסיפות וידאו מדויקות. עברתי הרבה מאמנים זרים במכבי ת"א ואני אומר חד משמעית, יש מה ללמוד גם מהמאמן הישראלי".
התבאסת שמכבי ת"א לא עשתה הכל כדי לשמור עליך?
"זו לא היתה החלטה אישית של ז'ארקו לאזטיץ', זו היתה החלטת מועדון. הגעתי למכבי בקדנציה השנייה ולא כל כך הטבעתי חותם על אף שההזדמנויות שקיבלתי היו מעטות. השאלה שלך למה לא צריכה להיות מופנית אלי. בהזדמנויות שקיבלתי אמנם לא סיפקתי את מה שציפו, אבל קשה לבוא לידי ביטוי כשמשחקים כל כך מעט".
מה הרגשת מהם?
"כל המסביב לא היה מאחורי. ככה הרגשתי. לא קיבלתי פידבק מהמועדון ומהמאמנים שהחזירו אותי מאיטליה ולא קיבלתי את היחס שמגיע לי. לומדים מזה מתחשלים מזה".
לא משאיר צלקת?
"יש שם אנשים מדהימים, אנשי מקצוע ברמה גבוהה. את ההתנהלות שלהם אשמור לי".
בעיני מה שהזיק לך הכי הרבה היתה האמירה של איביץ' שאתה לא משחק כי עלית במשקל
"לא התחברתי לאמירה מסוימת שנאמרה מאחורי הגב שלי במסיבת עיתונאים. נפגעתי מאוד וזה פגע בי תדמיתית בחוץ שהיו כאלו שחשבו שאני פחות מקצוען. לא חזרתי בעודף משקל, זה שטות אחת גדולה. הגעתי לא בכושר כי המו"מ עם האיטלקים לקח המון זמן. איביץ בחר להוציא דברים כאלה החוצה ולא לשמור שיחות במועדון ואני פחות מתחבר לזה".
מכבי הנוכחית תתקשה לזכות באליפות?
"הליגה מאוד פתוחה ושיוויונית. קבוצות שיכולות לעשות צרות לכל קבוצה ורואים הרבה הפתעות, הרבה דרמות. בעיני ב"ש ומכבי ת"א ייתנו טון עד הסוף, אבל גם בית"ר מציגה יכולת טובה ויש לה את הסגל אולי הכי כשרוני בארץ".
כבשת אחרי תקופה ארוכה, הוצאת המון רגש אחרי השער הזה
מרגש כי חיכיתי לשער הזה המון זמן ובכלל חיכיתי לחזור לשחק כדורגל כי חייתי חיים שונים פתאום בעל כורחי".
כלומר?
"אתה רגיל למשהו כל החיים, כמו ללכת לאימונים מגיל 6, לתכנן לו"ז, לתכנן מה אתה עושה במשחקים ויש לך פרפרים והתרגשות ופתאום אין את ההכנה הזו. ארבעה חמישה חודשים ללא קבוצה זה צובט. לראות משחקים מהצד, לראות קבוצות וחברים שלך מתאמנים ואתה הולך לבד לאימונים זה קשוח".