24 בדצמבר, 2024 ייזכר לעד כאחד הימים הכי משוגעים בתולדות הכדורגל הישראלי. זה היה היום שבו נעשה ה-180 הגדול ביותר בהיסטוריה הקצרה שלנו - הרגע שבו עומר אצילי מחליט, בין לילה, לוותר על הסיכום שלו במכבי חיפה ולחתום, בסופו של דבר, בבית"ר ירושלים. ההעברה הזאת הבטיחה רבות - אבל מאז, לא ממש קיימה. את העונה הקודמת, בית"ר עם אצילי סיימה בקול ענות חלושה (כולל הפסד בגמר גביע המדינה), וגם העונה היא מתקשה לעמוד בציפיות הגבוהות - שנוכחות של שחקן ברמתו של אצילי מעוררת.
וכבר מהרגע הראשון נשאלה השאלה, על משקל הסיטקום העתיק - מי הבוס? כי אצילי, שחקן דומיננטי מטבעו, הגיע לבית"ר כשכבר היה לה מנהיג די ברור - הקפטן, ירדן שועה. מי שהגיע לבית"ר בשלהי עידן משה חוגג, בטרייד שאז נראה כמו סימן שאלה (עלי מוחמד עבר מבית"ר למכבי חיפה במקביל) - אבל מאז התברר כסימן קריאה. שועה השאיר את בית"ר בליגה במשך שתי עונות, ובעונה השלישית - עונת 2022/23 - היה חלק מהקבוצה שהביאה תואר ראשון למועדון אחרי 14 שנה. הגביע, שבו היא זכתה אחרי הניצחון 0:3 על מכבי נתניה בגמר.
זו היתה הדילמה המרכזית: אצל מי ברק יצחקי ישים את המפתחות; אצל שועה, הקפטן שהוא גם חלק אורגני מההתעצמות של בית"ר, או אצל אצילי - הווינר הכי מוכח בעשור האחרון בכדורגל הישראלי, למעט יחיד סגולה ושמו ערן זהבי. ולפחות ברגעים הראשונים, היה נדמה ששני הסטארים מצליחים לחיות ביחד - אפילו בהרמוניה. זכורה היטב הדקה השישית במשחק הבכורה של אצילי בבית"ר - אז, ירדן שועה החליט לוותר על הפנדל ולהעניק אותו לאצילי (שכמובן כבש), צעד ג'נטלמני שנראה כמבטא הרמוניה. אוהדי בית"ר לא יכלו לחלום על תסריט טוב יותר (שנמשך שתי דקות, כי אז ריינה השוותה - ובסופו של דבר ניצחה 1:4 בטדי).
אלא שהעונה, דברים נראים אחרת. שועה, גם בשל פציעה שעבר וגם בשל סאגת אלמוג כהן, נדחק אחורה - וירד משמעותית ביכולת שלו מתחילת העונה. מנגד, אצילי הפך לגו טו גאיי המובהק של הקבוצה: הוא רשם העונה תשע הופעות במדי בית"ר, בהן הוא כבש שמונה שערים והוסיף שלושה בישולים. עוד לא קרה העונה שבית"ר כבשה במשחק רשמי, בלי שאצילי היה מעורב בשער אחד לפחות - והיא לא ניצחה העונה בלי שער של מספר 77. עד כדי כך, התלות הפכה למוחלטת. אז מי צריך להיות המנהיג של בית"ר? הנה הנימוקים לכאן ולכאן, וגם ההזדמנות שלכם להכריע.
כלומר, בפועל אצילי הוא הבוס של בית"ר ירושלים - כפי שהיה הוא הבוס במכבי חיפה. זה נחמד מאוד לדבר על כל מה שמסביב, אבל אצילי הוא שחקן של תכל'ס - כך הוא היה אצל הירוקים, כשהיה הגורם המכריע ב(לפחות) שתי אליפויות מתוך שלוש, וכך הוא אצל בית"ר. המפתחות צריכות להיות אצלו, פשוט כי זה המצב כרגע בכל מקרה - ואם צריך לשפר, זה צריך להיות מסביבו ולא על חשבונו.
לא מדובר במשחק סכום אפס; אצילי ושועה הוכיחו לא פעם שהם מסוגלים לשחק ביחד, ואפילו לשחק טוב. אבל מאזן הכוחות השתנה מאז סוף העונה שעברה - אצילי הוא כבר לא "הבחור החדש בשכונה", אלא הכוכב של המועדון בהווה. שועה יצטרך לקבל את המצב הזה, ולהצטרף ללהקה שמספר 77 מוביל. פרגמטיות מעל הכל.