במשך שנים, הליגה הטורקית נחשבה למקום בו הקריירות הולכות למות, או לפחות להשתיל שיער. הליגה נתפסה בתור הצ'אנס האחרון של שחקנים ומאמנים להישאר בתוך הצמרת האירופית, אבל קיץ 2025 מעיד על שינוי, לפחות בשלב הזה.
לירוי סאנה, שחקן הרכב באלופת גרמניה באיירן מינכן, חתם בפנרבחצ'ה. ויקטור אוסימן צפוי להגיע לגלאסטראיי תמורת 75 מיליון יורו, שיא מקומי, כשגם מרקו אסנסיו צפוי להגיע לפנר אחרי תקופה מוצלחת באסטון וילה. מרקוס ראשפורד הוזכר כמועמד לפנר, שהחתימה את ארצ'י בראון שסירב למילאן כדי להגיע לליגה המקומית.
ג'ון דורן הושאל מאל-נאסר, וזה לפני שמות מדרג נמוך יותר כמו סופיין אמרבאט, תמי אברהם, ז'ואאו מריו, פליפה אוגוסטו הצעיר או אורקון קוקצ'ו. עוד לפני אוסימן שצפוי לעבור תמורת 75 מיליון יורו, קבוצות הליגה הוציאו 30 מיליון יותר מאשר הכניסו, סכום דומה לזה של הליגה האנגלית.
בזמן שהליגה הסעודית ניסתה להציע הון עתק ולא הצליחה להנחית שמות בולטים במיוחד בשנים האחרונות, הליגה הטורקית מסתמנת כמו הכיוון החדש. כבר בשנה שעברה ראינו את המגמה הזאת כשיוסוף א-נאסירי, גבריאל סרה, דייגו קרלוס ואלבארו מוראטה הגיעו לליגה, אבל השנה נראה שזה עלה מדרגה.
מה השתנה? הקבוצות אמנם חתמו על חוזה טלויזיה חדש, אבל ההבדלים לא משמעותיים ועומדים על כשני מיליון יורו נוספים לאלופה גלאסטראיי. קבוצות הליגה במצטבר הרוויחו כ-100 מיליון יורו מזכויות שידור, סכום לא רע אבל לא יוצא דופן ביחס לליגות השונות.
יש שיגידו שהשינוי מגיע מאופ"א. בהתחשב בדירוג הגבוה של הקבוצות, אלופת הליגה (גלאטסראיי) מעפילה אוטומטית לשלב הליגה של האלופות. הסגנית מעפילה לשלב השלישי במוקדמות הצ'מפיונס והשלישית לשלב הפלייאוף של האירופית, מה שמבטיח לשתיהן שלב ליגה אירופי. המקום הרביעי עולה לשלב השני במוקדמות הליגה האירופית, והחמישי לקונפרנס ליג.
שלב ליגה, בפורמט החדש של הכדורגל האירופי, שווה הון. נגענו בעבר במענקים שהקבוצות יכולות להרוויח, כשבאלופות המועדונים מתחילים מכ-20 מיליון יורו, וזה לפני ארבעה משחקי בית באצטדיונים מלאים.
אנחנו יודעים כמה חמים האוהדים הטורקים, וההכנסות האלה שוות הון לכל מועדון. ברגע שהן יארחו למשל את ריאל מדריד, ארסנל ונאפולי, מדובר בטירוף לכל דבר. בעידן בו 24 מ-36 הקבוצות באלופות עולות לשלב הבא, העפלת שלב לא בשמיים.
זה צד אחד. ההתרחבות של הכדורגל האירופי היא צעד בכיוון הנכון, אבל גם היא לא מסבירה את ההון שהקבוצה משקיעה. גלאטסראיי, למשל, תשקיע באוסימן פי שמונה מהסכום שהיא קיבלה על הזכייה בסופר ליג ב-2024/25. אולי זאת הסיבה שההעברה תקועה, וסימן השאלה הגדול.
אין השקעה ממשלתית בקבוצות הטורקיות באופן משמעותי, בשונה מערב הסעודית, או כל שינוי אחר. בשלב זה סאנה חתם, בזמן שרוב השחקנים האחרים - אסנסיו, אוסימן, ראשפורד - הם כאלה שמועדוני האם שלהם, פ.ס.ז', נאפולי ומנצ'סטר יונייטד - בעיקר ישמחו להיפטר מהם, בלי לשאול שאלות. אנחנו, תקשורת הספורט, נשאל בשבילם.
מאיפה הכסף?
המכשול העיקרי בעסקת העברתו של אוסימן היא הדרישה של נאפולי לערבויות בנקאיות. היו שאלות על התשלומים, כשגלאטסראיי הציעה בהתחלה חמישה תשלומים בלי ערבות בנקאית ואז שלושה, אחד של 40 מיליון ושניים של 17.5 מיליון כל אחד. אוסימן מסרב להצטרף לקדם העונה של נאפולי, אך הקבוצה - בצדק מסוים - דורשת ערבויות בנקאיות והוכחות לכך שהסכומים יעברו.
ההאשמות האלה לא חדשות, כמובן, כשגלאטסראיי החתימה למשל את וילפריד זאהה ובשיקטאש את אלכס אוקסלייד צ'מברליין שנה שעברה. השניים עזבו תוך זמן קצר.
"המשכורות הן הבעיה הגדולה של הכדורגל הטורקי", אמר העיתונאי איסמעיל סאיין לאתלטיק ב-2023. "הסכומים גבוהים במיוחד". אתר הספורט של הטיימס טען ש"המועדונים הטורקיים לא יכולים להתקיים כלכלית", כשהחוב שלהם עמד על 1.7 מיליארד יורו ב-2021 ורק גדל מאז.
כל עוד הממשלה הטורקית מעורבת באופן עקיף, עם תוכניות תשלומים גדולות, לא מדובר בשינוי גדול מהליגה הסעודית. אין כאן הזרמת כסף ישירה, אלא פשוט העלמת עין לחובות. "זה כמו שהורה יבקש מילד לשלם על חלון שבור עם כסף ממשחק לוח", נטען בזמנו באתלטיק.
המועדונים הטורקים עצמם בעלי תפקיד בינלאומי, כשגלאטסראיי למשל שיתפה פעולה עם חברת נפט אזרבייג'אנית, מה שהתאים בזמנו לאינטרסים של טורקיה בחבל הארץ נגורנו-קרבאח. פנרבחצ'ה מוחזקת בידי משפחת קוך העשירה, נואשת לאליפות והצליחה לעשות כסף מכישרונות, בין היתר ממכירותיהם של ארדה גולר וקים מין ג'ה. למרות זאת, חלון ההעברות של 2025 שונה. החלון בטורקיה נסגר אחרי רוב אירופה, מה שהוביל שחקנים כמו אוסימן אשתקד להגיע כשהם נופלים בין הכיסאות. הפעם, לפחות, זה קורה בתחילת החלון ובזמן שטורקיה מנסה לגשר בין רוסיה לאזרבייג'אן ואולי גם להשפיע על המצב בעזה.
זה עדיין לא מספיק כדי להסביר את המגמה. גלאטסראיי לא אחד מ-30 המועדונים בעלי השווי הגדול בעולם, כשהמקום ה-30 הוא פלאמנגו ששווה כ-198 מיליון יורו. לירוי סאנה יקבל 15 מיליון יורו לשנה מאותה גלא, בזמן שהם הציעו למרקו אסנסיו, 11 מיליון יורו. הממשל הטורקי מספיק עשיר כדי להמנע ממבוכה ומצב בו קבוצות צמרת חייבות כסף לשחקנים, בליגה בה המועדונים הקטנים יותר מתמודדים באופן שוטף עם בעיות כאלה, אבל לכו תדעו היכן זה יגמר. מצד שני, זה מה שחשבנו גם על הסעודים.