3 דברים על: גראן פרי אימולה

1. מקס וורסטאפן
כל פעם שאני מהלל את הביצועים של וורסטאפן אני צריך לשים את הדיסקליימר שאני לא אוהב את האישיות שלו, ולהמשיך משם. ובכן הגיע הזמן להודות שליבי התחמם כלפיו! לא חס וחלילה בגלל שהוא פתאם נהיה נהג פחות מלוכלך, אלא בגלל שאני חייב להודות שהוא ממש, אבל ממש אוהב להתחרות, ולא רק בסימולטורים, אלא גם בקטגורייה כמו GT3 ועל מסלולים אמיתיים כמו הנורדשלייפה. אני מת לראות אותו מתחרה באמת ב 24 שעות של הרינג או בלה-מאן. אתם מדמיינים את זה?
רד-בול יכולים לזכות פה כפול! אם הם יממנו קבוצת רד-בול למרוצים האלה בראשות וורסטאפן, הם יוכלו להשיג התאמת לו"ז ללו"ז של הפורמולה 1, ולזכות גם בפרסום אדיר נוסף וגם אולי להצליח להשאיר את מקס אצלם בפורמולה 1 לעתיד הנראה לעין.

בכל אופן, זו התעסקות בפנטזיה, למרות שהיא מאד ברת ביצוע. מה שלא פנטזיה, הם שאיפות אליפות הנהגים של וורסטאפן! כשדובר בכל מקום על המועמדים לאליפות הנהגים, כל הדיבור נסוב סביב התחרות הפנימית במקלארן בין נהגיה, כאשר מקס הוא מעין עננה רחוקה באופק. ובכן, העננה הזו הפכה באימולה לסופת הוריקן מתקרבת עבור מקלארן, והם יצטרכו לעשות שיחות קשות פנים קבוצתיות לגבי הוראות קבוצתיות, מתי ואיך, אבל זו הנקודה הבאה.

השיחה כאן היא על וורסטאפן, ויש הצדקה להרגיע את המסיבה של אוהדיו, שכן, טרם הוכח שרד-בול באמת סגרו את הפרש הביצועים ממקלארן, במיוחד בכל הקשור למסלולים עם הרבה פניות איטיות יחסית. התאוריה הזאת מתבססת על הנצחונות של מקס בסוזוקה ובאימולה, אבל אני חייב להגיד שלטעון שמסלול אימולה דומה במאפייניו לסוזוקה זה קצת קשה. אין ספק שאימולה הוא לא מסלול מודרני של פניות איטיות עם ישורות ארוכות, אבל פניות השיקיינים בטאמבורלו ובוילינב, די רחוקות מפניות האסים של סוזוקה.

יהא סדר דירוג הביצועים אשר יהא, במונקו אנחנו מדברים על קיצוניות מיוחדת שצפויה לעזור למקלארן ולאחריה מגיע המבחן הגדול של ברצלונה, שם נראה מי מושפע ומי לא משינוי מבחני התעוותות הכנפיים. אני כן אגיד, שאפילו אם התאוריה על כך שלמקלארן יש עדיין יתרון ויהיה יתרון בפניות איטיות, היא נכונה, יש סוג אחד של פניות בהן למקס יש יתרון מוכח על פני כולם, וזה פניות רטובות, ובאיזה שהוא שלב, נקבל כאלה.

ולא ניתן לסיים לגבי וורסטאפן, בלי להתייחס ליכולת שלו לנצל רבע הזדמנות, כמו שהיה בזינוק באימולה. מצד אחד, קל להגיד שמקס רגיל לקחת סיכונים שבהם הוא יוצר מצב של "תוותר או שתהיה תאונה" מול הנהג השני, אבל באימולה, זה לא מה שקרה. מקס בלם סופר מאוחר על קו המרוץ הנכון אבל בתנאי הזינוק הלא ידועים, וזכה בכל הקופה. המרחק במצבים האלה בין HERO ל ZERO, הוא כלום ושום דבר, אבל הגדולים באמת מסוגלים להעריך את הגבול הזה יותר מאחרים. לא תמיד, ויש טעויות, אבל הצלחה יותר מאשר אחרים.

2. מקלארן
כתבתי שמקלארן צריכים לעשות כמה שיחות רציניות וחשיבה כיצד מתמודדים עם האיום של וורסטאפן, אבל צריך לזכור שכל הבדל הניקוד בין פיאסטרי ללנדו מסתכם בתשע נקודות. זה שיוויון דה פקטו. יתר על כן, באימולה, על מסלול אירופאי קלאסי יותר, נוריס הפגין עדיפות על הצמיגים ביחס לאוסקר. ייתכן שזה חד פעמי, ובכל זאת, פיאסטרי היה עדיף בדירוג, אבל אני קיבלתי תחושה ביום שבת, שלנדו בחר לשלם משהו בדירוג, לטובת שמירת הצמיגים במרוץ. סיכוי גדול שאני רק מדמיין, אבל אנחנו בתחילת העונה האירופית של הקיץ, לפני שינוי בברצלונה, והיכולת לשמור על הצמיגים תכתיר את האלוף עוד לפני סוף העונה לדעתי, או לפחות תייצר הפרש גדול יותר בטבלה.

מבחינת פיאסטרי יש פה מבחן לא פשוט, שמסיט את הלחץ אליו, אבל מדובר בבחור קשוח באמת, שעדיין נתפס כאנדרדוג, ולכן כל הצלחה שלו מול לנדו, תשיב את הלחץ לנוריס, ובמונקו, הדירוג הוא מעל לכל. מה שכן ייתכן, ועשוי לדרוש ממקלארן הרבה מחשבה, הוא מצב בו מקס יאיים על שני הנהגים שלהם במהלך המרוץ, ויהיה צריך להכריע בין אוסקר לנוריס, על סדר העצירות. להזכירכם, 2 עצירות חובה במונקו מהשנה, כך שהמוביל לא יכול פשוט לנהוג לאט ככל שהוא יכול בלי שיעקפו אותו, וככה לנצח.

3. פרארי
אם כבר מדברים על ה Trade off שבין ביצועים בדירוג לביצועים במרוץ, אז פרארי הראו שהם לא מסוגלים למצא את הסט-אפ שיאפשר למכונית להוציא ביצועים תחרותיים בדירוג וגם במרוץ. התאוריה שמסתובבת בין הפרשנים, היא שלפרארי יש בעיית שליטה בגובה המכונית מעל פני המסלול, ושהרבה מזה נובע מהמעבר שלהם למתלים קדמיים מסוג Pull-rod. בחירה מסוכנת לביצוע בעונה האחרונה של התקנות הנוכחיות, אבל אני חושב שגם בתקנות שנכנסות לתוקף בשנה הבאה, תהא עדיפות אווירודינמית למתלים מהסוג הזה, כך שפרארי צריכים בכל מקרה להתמודד עם האתגר הזה.

בכל אופן, דובר רבות על היתרון שיש למכונית שנוסעת באוויר הנקי מלפנים, וגם שארל זכה לטעום מכך בערב הסעודית, אבל בכדי שיהיה לזה בכלל סיכוי מבחינת טקטיקת החלפת הצמיגים, המכונית צריכה להיות בחוד מלפנים בכדי להוביל במהלך אובר-קאט שמשאיר אותה יותר זמן בחוץ, מאשר המכוניות שמלפניה. כרגע, אני לא רואה סיכוי שפרארי מצליחים להיות מדורגים ברביעייה המובילה, אז כל זה נשאר בגדר חלום, אבל מצד שני, לא לעבור ל- Q3, ולבנות על המרוץ, זה לכל היותר לזכות במקום רביעי כמו של המילטון, אפילו אם הטקטיקה של לקלקר הייתה זוכה בקצת יותר מזל.