סיפורינו מתחיל ב-8 במרץ 1950 עם יציאתו של ה-T1 מפס הייצור בוולפסבורג אשר סימן את הבאות ל-12.5 מיליון יחידות נוספות שיצאו בהמשך. עם עליית הביקושים לטכנולוגיה החשמלית, היה ברור כי זה עניין של זמן עד שגם הטרנספורטר יתחבר לשקע, עם השקת ה-ID.Buzz החשמלית המלאה בשנת 2022 ובשנה שעברה עם המולטיוואן פלאג-אין הייבריד. מדור לדור, התחקנו אחר סיפורו של פולקסווגן טרנספורטר.
הדור הראשוןבשנת 1950, נאלצה אירופה להמציא את עצמה מחדש ויחד איתה הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, שנוסדה שנה קודם לכן. באותה תקופה, בינג קרוסבי היה כוכב העל של עולם המוזיקה, אלביס פרסלי היה עדיין נער ופול מקרטני היה תלמיד בבית-ספר. בזמן שמוזיקת הרוק רק עמדה להיוולד, פולקסווגן כבר ייצרה מכונית קטנה במשך חמש שנים – מכונית שהפכה להצלחה עולמית: החיפושית, הידועה בשם "Type 1".
אז, גם החלה פולקסווגן בייצור סדרתי של קו מוצר שני: הטרנספורטר. בתוך החברה הוא נקרא פשוט "Type 2". היה זה דף חלק בהיסטוריה של הרכב – אבל כזה שציפו לו מאוד, במיוחד חברות בגרמניה המערבית שצמחה במהירות במסגרת ה"נס הכלכלי" ונזקקו בדחיפות לטנדר זול ונגיש. עיצובו הפשוט והפונקציונלי כלל מרכב באורך 4.1 מטר ו-4,500 ליטר בתא המטען. בהמשך הצטרפו גם גרסאות קומבי, מיניבוס וה-"סמבה באס", שהפך לסמל החופש של שנות ה-60. ייצור ה-T1 הסתיים ב-1967 אחרי למעלה מ-1.8 מיליון יחידות, אך הוא המשיך להיות מיוצר בברזיל עד 1975.
הדור השניה-T2 שהושק בשנת 1967, הביא עיצוב חדש לחזית עם חלונות צד גדולים וחלון קדמי מעוקל שאינו מפוצל. כמו קודמו גם הוא הפך לסמל של ילדי הפרחים של שנות ה-60, ונראה בתמונות המפורסמות מוודסטוק. בנוסף, הוא שמר על מעמדו בקרב משפחות, אנשי מקצוע ואפילו כוחות משטרתיים ברחבי אירופה. ייצור ה-T2 פסק בגרמניה ב-1979 אחרי ש-2.2 מיליון יחידות ירדו מפס הייצור, אך הוא המשיך להיות מיוצר במקסיקו ובברזיל עד 1996.