הצ'מפיונשיפ, הליגה השנייה באנגליה, היא לא מקום לחלשים. מדובר בליגה בת 46 מחזורים, שמשלבת בין קבוצות שלא ציפו למצוא את עצמן מחוץ לליגת הכדורגל הטובה בעולם, בלמים שלא חשבו שהם יגיעו כל כך רחוק וערב רב של שחקנים שרוצים למצוא את עצמם בפרמייר ליג. לא מעט שחקנים ששיחקו בצ'מפיונשיפ כינו אותה בתור "הליגה הקשה בעולם".
האזינו לפודקאסט שלושת האריות >>>>>>>>>>אין הרבה שחקנים, בטח ישראלים, שחולמים על לשחק בצ'מפיונשיפ. למרות זאת, היו לא מעט ישראלים שעברו בה לאורך השנים. הצ'מפיונשיפ הייתה התחנה האחרונה בקריירה של רוני רוזנטל שהעלה את ווטפורד לליגה הבכירה יחד עם אלון חזן ודקל קינן שיחק בה במדי קרדיף סיטי לפני שחזר למכבי חיפה. זאת ליגה פיזית, עיקשת, בה משחקים כמעט תמיד פעמיים בשבוע ויש לחץ מצד המון אוהדים.
לא חסרים כדורגלנים שהתמודדו עם משבר בפרמייר ליג או בכדורגל הבכיר, ירדו לצ'מפיונשיפ ויצאו מחוזקים. זה נכון גם בהקשר הישראלי, וקיבל טוויסט מעניין בעונה הנוכחית, בה לידס יונייטד של מנור סולומון מאיימת על השיאים של מנצ'סטר סיטי של אייל ברקוביץ'. שנתיים לפני המעבר לסיטי, ברקו עבר מווסטהאם לסלטיק תמורת הסכום הגבוה ביותר (באופן יחסי) ששולם עבור ישראלי. אבל קשה להגיד שהוא הסתדר שם. הוא נמכר בהפסד של כ-70% לליגה השנייה באנגליה, לקבוצה של קווין קיגן, שהבקיעה 108 שערים והייתה אחת העולות הדומיננטיות בתולדות הכדורגל.
סולומון, לעומתו, הושאל משחטאר דונייצק לפולהאם בהשפעת המלחמה באוקראינה, היה מועמד לשחקן החודש אחרי דקות נפלאות, עבר בהעברה חופשית לטוטנהאם וגמר את העונה בשלב מוקדם. אחרי זה הוא עבר ללידס ועד עכשיו ומעורב ב-11 שערים בעשרת המשחקים האחרונים. לידס בקצב של 94 שערים אם מסתכלים על כל העונה, ובהתחשב בפתיחת העונה, יכולה גם לאיים על ה-108. שני ישראלים בדרך לעליית ליגה, שני סיפורים דומים מאוד. ההיסטוריה חוזרת על עצמה.
העונה של ברקוביץ': רגעי קסם, מחסום שפתי וריב עם המאמןהקוסם הגיע למנצ'סטר סיטי בגיל 29, כשחקן מוכח, אחרי מספר עונות ורגעי קסם בפרמייר ליג במדי סאות'המפטון ו-ווסטהאם. הוא עבר לסלטיק, אז מועדון משמעותי יותר באירופה מאשר היום, אבל בשנתיים שם בעיקר הסתכסך עם האוהדים ולא הציג מספרים יוצאי דופן (12 שערים ובישול ב-42 הופעות) הגרדיאן אף טען שהוא "אחד מבזבוזי הכסף הגדולים בתולדות הכדורגל". למרות זאת, סיטי ששאפה לעלות החליטה להמר עליו תמורת 1.5 מיליון ליש"ט ו-25 אלף ליש"ט בשבוע.
שון גואטר, חברו לקבוצה, אמר זמן קצר לאחר החתימה ש"אם הוא לא יצליח, זה הדבר הראשון שידברו עליו. זה סכום גבוה, אבל זה מראה כמה סיטי חושבת שהוא שחקן איכותי. אין לי בעיה עם זה ששחקנים שמשחקים איתי מקבלים הרבה כסף. כחלוץ, טוב מאוד עבורי שהוא כאן, למרות שהוא לא כל כך מבין את האנגלית שלי בגלל המבטא. נסתדר". במדינה עצמה היו סקפטיים יותר, כאשר ה-BBC טען ש"הוא לא שחקן רע, אבל הגישה שלו 'רעה'. זה היה ככה באימונים, על הדשא ובחדר ההלבשה. הוא מרשים מאוד ברמה הטכנית ומסוגל לגרום לדברים לקרות על המגרש ומחוצה לו. הוא שחצן, וכולנו זוכרים את הבעיטה שהוא קיבל מג'ון הארטסון בווסטהאם".
זה לקח זמן. ראינו המון דקות של הססנות או של חוסר ביטחון בתחילת העונה של מנור בלידס, ובהדרגה זה ירד. הוא בריא בחודשים האחרונים והצליח לתפוס מקום של קבע בהרכב חרף עומס המשחקים. בסופו של דבר האמון מצד פארקה השתלם והשערים הגיעו והרגיעו. סולומון הצליח להשתלב בצורה טובה יותר בהתקפה הדינמית ומבוססת החלפת המקומות, כשהיה אפשר לראות איך משבוע אחרי שבוע הוא הוסיף מימד חדש למשחק שלו.
זה התחיל מתנועת עומק טובה עם הבקעת שני שערים אחרי הצטרפות טובה לרחבה, עבר דרך מסירות עומק וכימיה שהשתפרה מאוד עם אקס ברצלונה ג'וניור פירפו והסתיים בהרמות. סולומון כדורגלן שלם יותר ממה שהוא היה בפולהאם ובטוטנהאם ומשחק אולי את הכדורגל הטוב בקריירה, כשלידס שלו חולמת על שיא השערים של סיטי. הקבוצה של סולומון צריכה 42 שערים ב-14 משחקים, שלושה למשחק, כשהיא הבקיעה שלושה שערים לפחות ב-4 מ-7 המשחקים האחרונים שלה והגיעה בהם ל-21 שערים.
סולומון בן ה-25 צעיר משמעותית ממה שברקוביץ' היה במנצ'סטר סיטי, אך מבוגר בשנה מהגיל בו אגדת מכבי חיפה היה כשהגיע לפרמייר ליג. יכול להיות שהקריירה שלו באנגליה עוד תיזכר בתור גדולה יותר מזאת של ברקוביץ', אחד השגרירים הגדולים ביותר של הכדורגל הישראלי בחו"ל, גם אם רגעי הקסם הבודדים של ברקו גדולים יותר ממה שראינו מסולומון עד עכשיו.
שניהם לקחו הימור מסוים על הקריירה אחרי שהגיעו בתור שחקני פרמייר ליג עם קבלות, כשסולומון אף דחה הצעות מליגות בכירות אחרות ביבשת בשביל לרדת לצ'מפיונשיפ. שניהם ידעו שעונה רעה שם עלולה להוביל אותם למטה בתהומות הנשייה, אבל אחד הוביל את קבוצתו לעליית ליגה והשני בדרך הבטוחה לשם. נדיר לראות הימור מצליח פעמיים, ונדיר יותר לראות את ההיסטוריה חוזרת על עצמה, אבל זה חלק מהסיפור בקריירה המרתקת שעברה על ברקוביץ'. הקריירה של סולומון עשויה להיות מרתקת לא פחות. החלק הטוב באמת שלה, נקווה, עוד לפנינו.