האיכות של מכבי חיפה תכריע כמעט כל אחת בליגה

בעוד כשנתיים, תיפתח באשדוד קרית ספורט מהמשוכללות והיפות בארצנו. אם לשפוט על פי ההדמיות, הרי שמדובר באמת במתקן ברמה הכי גבוהה שניתן לבקש, כזה שתהיה חוויה אדירה להגיע אליו ולחוות אותו. אלא שבינתיים, במציאות הקשוחה, בכל פעם שאנחנו נדרשים להגיע למשחק מול מ.ס. אשדוד, חוויית הצפייה שלנו היא מפוקפקת מינוס, בלשון המעטה. בדרך כלל מדובר על היציעים, וגם אתמול - עומס מטורף, נראה שאין שום פיקוח על מכירת כרטיסים והגבלות מקום, המוני אנשים שיושבים במעברים ועל הגדרות. לכך, הצטרף אתמול גם המקרה הביזארי של שריפת הזרקור שהעמיד את עצם קיום המשחק בסכנה.

לא ברור למה בשנת 2024 אנחנו צריכים לחכות עד 10 דקות מפתיחת המשחק בכדי לדעת אם יתקיים במועדו, יידחה בשעה או ביום או בשבוע. האיצטדיון באשדוד והדרך שבה הוא מנוהל ומתוחזק הם פשוט זלזול מוחלט בקהל הצופים וב"מוצר" המתקרא ליגת העל. אם אין ביכולתם של אנשי אשדוד לדאוג לחוויית צפייה טובה יותר, יתכבדו ויעתיקו את משחקי הבית שלהם למקום אחר, ראוי יותר, עד הכניסה לאיצטדיון החדש. מזל שהזרקור החליט לדפוק כרטיס, בסופו של דבר, וניצלנו מתסריט הדחייה הקשה מנשוא.

מצד שני, ובאופן פרדוקסלי, דווקא כר הדשא בי"א היה אתמול פנטסטי, ואיפשר למשחק לרוץ באופן שוטף. ובהינתן האפשרות, מכבי חיפה אכן הציגה משחק שוטף, סוף סוף, עם התחלה חזקה מאוד ושער מהיר של דין דוד, כשכל שחקן משחק בתפקיד שלו וכולם יודעים מה צריך לעשות.

לא קרה שם משהו ממש מיוחד או יוצא דופן, אי אפשר לומר שזה היה משחק מבריק או יוצא מגדר הרגיל שלנו, ובכל זאת - היינו יכולים לכבוש עוד לפחות שלושה שערים נוספים והיינו בשליטה מוחלטת בנעשה כמעט לכל אורך המשחק. בהתחשב בכל מה שעברנו במהלך השבוע האחרון ואיך שנראינו במשחק הקודם, זה בהחלט לא דבר של מה בכך. אפשר לטעון שאשדוד חלשה ורכה הגנתית, חסרה כמה שחקני מפתח, והכל בסופו של דבר גם נכון. אבל הבעיה עם מכבי חיפה של העונה היא לא הקבוצות שהיא משחקת מולה כמו הדרך שבה היא לא מצליחה לממש את הפוטנציאל שלה בכמעט אף משחק. 

כמה פשוט להפיק משחקנים טובים ואיכותיים מאוד המון כדורגל והמון מצבים כששמים אותם בעמדות שלהם, נותנים להם לשחק במערך שיחמיא ויבליט את היתרונות שלהם ולא מנסים לאלץ שיטה והרכב בכדי לרצות שחקני מפתח ודמויות דומיננטיות בחדר ההלבשה. וזה כל מה שברק בכר היה צריך לעשות עוד לפני שנקלענו למשבר ולדשדוש. פשוט לקבל החלטות שייתכן ואינן קלות, אך כמה שהן היו נחוצות...

צריך לומר, בכל הנוגע למשחק ההגנה - זה לא היה ממש מאור לגויים, כל מה שהלך שם בצד שלנו. חוסר התיאום בין אזולאי לג׳אבר והעייפות של האחרון גרמו לאשדוד להגיע למספר מצבים קורצים, אבל שם חיכה להם שריף כיוף בידיים פרושות ונפש חפצה, והחזיר מעט מהביטחון וגם מהנקודות שאבדו לנו בשל טעויותיו העונה. שוער זה קודם כל ולפני הכל ביטחון, בעצמו ובתחושה שהוא משרה על שחקני ההגנה שלפניו, ומשחקים כמו אתמול יכולים להשיב לשריף לא מעט מניות וביטחון שדומה שאבדו לו מאז הטעויות במשחק מול בית"ר.

למרות שאשדוד הגיעה למצבים, לא באמת היה ספק לגבי הכיוון אליו הולך המשחק. למעשה, לאחר השער שאשדוד כבשה, היא לא ממש הגיעה לאף מצב לאחר מכן ומכבי חיפה שימרה שליטה מוחלטת בנעשה על המגרש ואף הייתה קרובה מאוד לרביעי מספר פעמים. זאת, בניגוד מוחלט לאובדן העשתונות שמתרחש השנה כמעט בכל פעם שאנחנו סופגים שער. אני מניח שזה פועל יוצא של הצבת כל שחקן בעמדה שלו, דברים כמו היגיון בריא והיעדר התחכמות.

אם נשמע כאילו אני עדיין כועס על בכר, אז חשוב לציין - זה לגמרי נכון. במהלך הסיבוב הראשון, הוא לא הצליח להפיק אפילו 70 אחוז מסגל כל כך עמוס בכישרון, וכמעט הכל בגלל ניהול סגל רע, פשוט כך, והחלטות שגויות שלו, בין אם בניהול ובין אם בהכנה למשחק. חבל מאוד שהוא היה צריך להגיע למצב של גב לקיר ומשחק של להיות או לחדול בכדי להפסיק עם הניסיון להמציא את הגלגל ולהביא את הטריק הגדול הבא, כי במקרה של מכבי חיפה העונה - פשטות מחשבה והיגיון הם הפתרון. האיכות בסגל שלנו תכריע כל קבוצה בליגה כמעט, כל מה שצריך זה שכל ישר, יושר ועמוד שדרה מול שחקנים. אף אחד לא ימות אם יישב על הספסל משחק או שניים, גם אם הוא מנהיג בחדר ההלבשה. 

ואחרי הביקורת, יש גם מקום לפירגון - בכר לקח הימור על איאד חלאילי באגף שמאל, וההימור הזה הצליח בענק. חלאיילי הצעיר התעלל בשומריו באגף ימין, היה דינמי ופעיל גם התקפית וגם הגנתית, הפגין טכניקה מצוינת ואף קינח בשער ובחגיגה יפהפייה ומוכרת. עם זאת, צריך גם לצנן את ההתלהבות עבור כל אלו המבקשים להלחים את הילד להרכב עכשיו, ולומר שיש לו עדיין המון לשפר בכל מה שנוגע לתהליך קבלת ההחלטות במגרש (מן הסתם), וש... איך נאמר בעדינות, הוא עוד ייתקל בשומרים נוקשים ואתלטיים יותר בימי חייו מטום בן זקן. ועדיין - מדהים לראות את גרף ההתקדמות שלו, וברק בכר יצא ברווח גדול מההחלטה שלו בכך שהוסיף לרוטציה שלו שחקן אגף לגיטימי לחלוטין. סבלנות איתו היא מילת המפתח, ועודנו ילד, רק תזכרו את זה להמשך.

בקרב השכבה הבוגרת, שמחנו לקבל בחזרה את הכסף הרגיל שמביאים הצמד המופלא דין דוד את דיא סבע, כשדין פותח את מסכת השערים עם פיניש נהדר ודיא במשחק פשוט מצויין לא מפסיק לחפש את השער ואף מצא אותו, בתוספת בישול מבריק נוסף בנגיעה לדין. לדיא יש אייקיו כדורגל אולי הגבוה ביותר בליגת העל כיום, היכולת שלו לשחרר בנגיעה כדורי עומק ולהיפתח בצורה מסוכנת לכמעט כל כדור ששולחים אליו היא פנומנלית. ההצבה המוחלטת שלו כשחקן אגף ימין עשתה גם לו וגם למשחק שלנו שירות טוב. בעמדת החלוץ השני במערך שלושה בלמים, הוא נוטה לרדת נמוך מדי ולא אחת לדרוך לשחקן בעמדה מספר 10 על הרגל. אבל כשיש היררכיה ברורה ובהירות במערך ובתפקידים על הדשא, וכשיש מנהל הצגה אחד על הדשא ולא שלושה, אז הדברים רצים וזורמים בצורה טובה. 

נוסף אליהם ואל חלאיילי השני לשמו, איתן אזולאי גם כן הציג משחק טוב מאוד, ולמרות רגעים מבולבלים הגנתית שלט בנעשה על הדשא והנחישות שלו בחילוץ גם הביאה את השער הראשון. קני סייף גם הוא לקח את הצ׳אנס בשתי ידיים והיה סופר פעיל בשמאל וגם בימין, אחרי כל החילופים. מי שהיה פחות טוב היה גדי קינדה, עם נגיעה אחת מיותרת כמעט כל הזמן, אבל בכל זאת - הוא ירד מהמשחק עם בישול ואולי קצת יותר ביטחון להמשך.

בגזרת המחליפים, משחק סולידי, פחות או יותר, לכולם, למעט עלי מוחמד שעדיין לא מצליח לייצר רצף משחקים טוב ונראה מבולבל ולא מדויק במשחק המסירות ובביצוע דריבלים מיותרים ומסוכנים ליד השער. בניגוד לאחרים, אני לא מוטרד מעלי מוחמד, זה לא שהוא עובר איזו דעיכה פיזית, זו תקופה פחות טובה שלו בקריירה והוא יצלח אותה בסופו של דבר. זו אפילו לא שאלה, אני רק מקווה שזה יקרה בקרוב. לפחות בינתיים, טוב לראות שיש אופציה ראויה מאוד ברוטציה בדמות איתן אזולאי לתת גב ורגל כשפחות הולך.

עוד אחד שמעורר סימני שאלה ורחשים אצל כל מיני אוהדים וגם כמה פרשנים נחרצים ונמהרים הוא אחד, מר מתיאס נהואל. אין ספק שציפינו למספרים טובים יותר, או מספרים כלשהם, מנהואל, בשלב זה של העונה, אבל באמת שקשה להאשים אותו לאור העובדה שעד כה, הוא שובץ בתפקידים שלא מתאימים לו ולא מחמיאים ליכולותיו. ועם זאת, אפשר בהחלט לראות שהטכניקה, מהירות המחשבה והתנועה שלו עם וללא כדור הן סופר איכותיות. העובדה שהוא מחמיץ מצבים לא מטרידה אותי, כי בסוף, הכדור ייכנס. ואחרי שהוא ייכנס, הכל ייפתח אצלו. 

כבר דיברנו בטור הזה על ביטחון, לא? אז כן, ביטחון מביא חדות בפעולות, ואפשר לראות עד כמה הוא לא חד בפעולות שלו כרגע. את החדות הזאת ואת הביטחון הזה ניתן להשיג רק באמצעות דבר אחד, וזה דקות משחק. ברק חייב לתת לנהואל לשחק באופן רציף, ובעמדה שתהיה נוחה וטובה לו ולנו. אחרת, זה פשוט לא יילך ויהיה לא הוגן כלפי השחקן וכלפי הקבוצה.

אז כמו שאמרנו, יש המון נסיבות שבהן אפשר להנמיך את הניצחון הזה ולהמעיט בערכו, ואשדוד הפכה כמובן לקבוצה החלשה בליגה השבוע (והיא עלתה מינוס מאמן למשחק הזה), אבל מכבי חיפה הגיעה למגרש שכמעט תמיד מקשה עליה והצליחה לנצח בו במינימום דרמה ותוך תצוגת כדורגל יפה ומשוחרר. אני לא ממש קונה את ההסבר ש"אנחנו משחקים התקפי, אז אנחנו חשופים". אפשר לשחק התקפי ולשמר אחריות בחלק האחורי, והצוות המקצועי צריך לתת על זה את הדעת.

לצד השמחה מהניצחון, די ברור שישנה עוד עבודה ואנחנו צריכים להשקיע סכום נכבד גם בינואר בכדי לתת לקבוצה את הבוסט הנדרש להמשך. אי אפשר לפספס, אנחנו חסרים עוד שחקן או שניים עוצמתיים בכדי למצק את הקבוצה ולהפוך אותה ליותר טובה ומאוזנת. אבל כן, להתחיל לשחק במערך הטבעי של הקבוצה ועם שחקנים שמתאימים לו זה בהחלט צעד בכיוון נכון.

יום ראשון, נוף הגליל. טבריה מחכה לעקוץ באיצטדיון שואב שמחת החיים הזה. נקווה לאותה הנחישות ולקבלת החלטות נכונה לפני ובמהלך המשחק. 

שבוע טוב וירוק לכולם, שבוע הרבה פחות טוב לאסד.

ואל תשכחו - זה עכשיו או לעולם לא. הם חייבים לחזור הביתה, לא תהיה לנו תקומה ואחרית בלי זה.