סרטון חדש בו נראה שחקן העבר אדריאנו מסתובב ללא חולצה ויחף ברחוב, עם כוס בירה בידו וסיגריה בפיו עורר סערה בתקשורת הספורט באירופה. זו לא הפעם הראשונה שמפורסם תיעוד מדאיג של שחקן העבר, שנחשב לאחד החלוצים המאיימים באירופה והוביל את ברזיל לזכייה בקופה אמריקה ב-2004.
המציאות, כפי שמספר חברו ושחקן העבר של מכבי תל אביב, ברונו רייס, לערוץ הספורט, היא לא כפי שהיא נראית ברשתות החברתיות. "אני מכיר אותו הרבה שנים, עוד מהאקדמיה של פלמנגו", מספר רייס, "הוא התחיל כמגן שמאלי ורק בנערים עבר להיות חלוץ. כשהוא הפך למקצוען, התמודדנו אחד מול השני כמה פעמים, כולל בחופשות והמשפחות שלנו מכירות אחת את השניה".
רייס מספר סיפור אחר ממה שרואים בסרטונים המפורסמים ברשתות: "אדריאנו בחור טוב, אני מכבד אותו מאוד. הוא בחור צנוע, שתמיד מבקר את החברים של בפאבלה ועוזר להרבה אנשים שם. כל מי שחושב שהוא פשט רגל, טועה לגמרי. הוא חי חיים שקטים, לא נוצצים. הוא לא רוצה לנפנף בסגנון חיים ראוותני. הוא גר באחד מאזורי המגורים הטובים ביותר בשכונת ברה דה טיחוקה ונדיר לראות אותו במועדוני לילה. הוא ממש אוהב לקיים מסיבות בבית שלו וכשהוא יכול, הוא מבקר את החברים שלו בקהילה".
רייס המשיך: "אדריאנו מאוד אהוב על ידי האנשים כאן בריו דה ז'ניירו, בדיוק בגלל הצניעות והפשטות שלו. הייתי בבית שלו שלוש פעמים ובפעם האחרונה הוא שאל את אשתי מה היא רוצה לשתות וכשהיא ענתה שהיא רוצה ג'ין, המשקה היחיד שלא היה לו בבית, הוא מיד הזמין אותו רק כדי שאשתי תהיה מרוצה. מחוות כאלה גורמות לו להיות אדם אהוב על ידי כולם. אנשים אוהבים לדבר על החיים שלו, במיוחד כשרץ וידאו בו רואים אותו שותה אלכוהול, אבל המציאות היא שהוא נהנה ושמח בדרך שלו".
אגב, לפני שלוש שנים התייחס אדריאנו עצמו לדיבורים על כך שאיבד כיוון בטור מיוחד שכתב ל"פליירס טריביון": "קראתי שאני לוקח סמים, שנעלמתי, שאיבדתי מיליונים. אני פה, מחייך. חזרתי לאנשים שלי, החברים שלי, הקהילה שלי. לא רציתי לגור בטירה על ראשו של הר, רחוק מכולם. ימים ספורים אחרי הזכייה בקופה אמריקה, אבי הלך לעולמו ומגן עדן הייתי בגיהנום לאחר מכן, ב-2011, נפצתי בעקב האכילס ועד היום קשה לי ללכת. יש לי חור אחד באכילס ואחד בנשמה על אבי".
בראיון שקיים לאחרונה חלק אדריאנו גם על התדמית הרעה שיצאה למילה "פאבלה": "מי שלא חי בפאבלה, לא יודע מה המשמעות שלה. תמיד היתה למילה הזו תדמית שלילית. המחשבה היתה על סבל ואומללות. לפעמים זה נכון, אבל זה יותר מסובך מזה. מה שאני זוכר מהילדות שלי זה שנהניתי מאוד. העפתי עפיפונים, בעטתי בכדור ברחובות. זו היתה ילדות טובה, לא מול המסכים כמו היום. הייתי מוקף במשפחה, באנשים שלי ובקהילה שלי. לא סבלתי, חייתי את החיים".
בינתיים, אדריאנו מתכונן למשחק לכבודו ב-15 בדצמבר בין שחקני העבר של פלמנגו ושל אינטר במראקנה, ואולי גם, בעזרתו של רייס, הוא יבוא לביקור גם בישראל: "אחרי המלחמה, אשמח לקיים משחק בישראל ולהביא אותו ועוד שחקנים. אני אוהב את ישראל ואני מייחל לשחרור החטופים ושהכל יחזור להיות נורמלי הכי מהר שאפשר". לסיום, רייס, איך לא, היה חייב למסור עוד מסר אחד: "אם אתה יכול, תמסור חיבוק גדול לניר קלינגר. מאמן נפלא".