האיץ לתוך אוטובוס ומחץ אדם – איזה עונש גזר בית המשפט?
נהג אוטובוס מנוסה, בעל עבר תעבורתי תקין, האיץ ופגע באוטובוס חונה שמחץ אדם למוות. מה טענו הצדדים ומה גזר בית המשפט?
במהלך יציאה מחניה, נהג אוטובוס ותיק בן 71 של חברת 'דן' האיץ ופגע באוטובוס חונה, שהוטח קדימה לעבר רכב נוסף. בין כלי הרכב הללו ניצב הולך רגל שנמחץ למוות במקום. עורך דינו של הנהג תיאר אותו כאדם נורמטיבי, אב לשלושה לוחמים ששירתו בעזה בזמן מלחמת חרבות ברזל, שאף נעתר לבקשת האלמנה והגיע לנחם בשבעה. איזה עונש גזר עליו בית המשפט?
נסיבות התאונה
בתאריך 26.10.23, ישב נהג האוטובוס במסגרת עבודתו בחברת "דן", בתוך אוטובוס ציבורי, בשטח מסוף אוטובוסים ברחוב קהילות יעקב בבני ברק, כאשר האוטובוס מונע ועומד בצדו השמאלי של המסוף. בצדו הימני של המסוף, עמדו 3 אוטובוסים נוספים ולפניהם, חנו כלי רכב פרטיים. אותה עת הגיע למקום המנוח, נתנאל רפאל רביבו ז"ל, יליד 1997 ונעמד בין אוטובוס שחנה משמאל לבין רכב פרטי מסוג יונדאי שחנה לפניו. בנקודת זמן מסוימת, הנהג שחרר את בלם היד של האוטובוס ולחץ על דוושת ההאצה, סובב את ההגה בחדות על מנת לצאת ממקום חנייתו, האיץ במהירות ופגע בעוצמה באוטובוס שעמד בצד ימין, כך שזה נהדף קדימה והמנוח נמחץ בין האוטובוס הנפגע לרכב שחנה במקום. למנוח נגרמה פגיעה רב מערכתית קשה ומותו נקבע במקום, על ידי צוות מד"א שהגיע לזירת התאונה.
מה הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים?
הצדדים הציגו בפני בית המשפט הסדר טעון בכתב, לפיו, ייגזרו על הנאשם רכיבי הענישה הבאים: 9 חודשי מאסר, אשר אם יימצא הנאשם כשיר, ירוצו בעבודות שירות, פסילה לצמיתות ופיצוי למשפחת המנוח, על סך 40,000 שקלים.
בנקודה זו חשוב להבין - על מנת שהסדר טיעון יקבל תוקף מחייב, יש להגיש אותו לבית המשפט ולקבל את אישורו של השופט. לצורך כך, הצדדים נדרשים להציג את טיעוניהם. מה טען בא כוחו של הנאשם?
הנאשם לקח אחריות בהזדמנות הראשונה, הביע חרטה וכי מדובר באדם נורמטיבי, בן 71, שעברו התעבורתי תקין ביותר, אב לשלישית בנים, בני 35, שלחמו במלחמת "חרבות ברזל" כל אחד ביחידתו. עוד נטען, כי למנוח הייתה רשלנות תורמת, שכן, ירד לכביש ועמד בין כלי רכב. הסנגור טען כי הסדר הטעון מאוזן וסביר וביקש כי בית המשפט יורה לממונה על עבודות השירות, לשבץ את הנאשם לעבודה בהתאם לגילו ומצבו הרפואי.
השופט הרי אינו חותמת גומי. אילו נקודות הוא העלה בעת שבחן את הסדר הטיעון?
בית המשפט העליון קבע שלושה עקרונות לגזירת דינו של מי שהורשע בגרם מוות ברשלנות בתאונת דרכים:
1. יש לגזור עונש מאסר בפועל ופסילה מלהחזיק רישיון נהיגה, בשל קדושת החיים ושיקולי הרתעה.
2. הנסיבות האישיות של הנאשם אינן בעלות משקל רב, שכן העבירה מבוצעת גם על ידי אנשים נורמטיביים.
3. מתחם הענישה נקבע תוך התחשבות בערכים החברתיים שנפגעו ובמדיניות הענישה. נהיגה רשלנית שפוגעת בערך של קדושת החיים חמורה במיוחד, במיוחד כשמדובר בנהג ציבורי. לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה, העונש על גרם מוות ברשלנות נע בין 6 חודשים ל-3 שנים, אלא אם יש נסיבות מיוחדות.
כמו כן, בית המשפט לקח בחשבון מספר היבטים:
• הביע חרטה : הנאשם בחר לקחת אחריות בהזדמנות הראשונה ולהודות במיוחס לו בכתב האישום, הביע חרטה עמוקה וסנגורו התייחס לנסיבותיו המשפחתיות.
• אשת המנוח מחלה לו: במהלך הדיון העידה האלמנה כי " די לה בהליך המשפטי וכי הנאשם הגיע לבקר במהלך ימי השבעה, לבקשת משפחת המנוח וזאת על אף הקושי הרב מבחינתו ומבחינת משפחת המנוח, היה בכך כדי להביע נטילת אחריות ורצינות מצד הנאשם"
• סה"כ נהג נורמטיבי : הטלת עונש מאסר על אדם נורמטיבי, כגון הנאשם שבפני, אינה דבר של מה שבכך, אך פעמים רבות נדרש בית המשפט, בתיקי גרם מוות ברשלנות, להשית עונשים חמורים, לרבות עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח, על אנשים נורמטיביים.
סוף דבר – מה פסקה השופטת שרית קריספין מבית משפט לתעבורה בתל אביב.
• 9 חודשי מאסר, אשר ירוצו בעבודות שירות
• פסילת רישיון נהיגה לצמיתות
• פיצוי בגובה של 40 אלף שקלים שישולם לאשת המנוח.
לדברי עו"ד אסף ורשה:
כב' השופטת שרית קריספין ציינה בהחלטה כי "הענישה בתיקים מסוג זה היא לעולם קשה, מכאיבה ומעוררת חיבוטי נפש של ממש, מעבר לקושי האינהרנטי הגלום במלאכת הענישה ככלל. הקושי עניינו בכך, שמרבית העבריינים בתחום זה הם אנשים נורמטיביים, לעיתים קרובות מצטיינים בכל תחומי חייהם האחרים, אנשים תורמים, חיוביים ועדיין, בשל רשלנותם קופדו חיי אדם". למעשה, מציינת השופטת כי איזון נכון בין השיקולים הנוגעים לנסיבותיו של הנאשם ובין הצורך להרתיע נהגים אחרים – הוא לב ליבה של מלאכת הענישה. בבחינת מקרים דומים, בתי המשפט נטו להקל בעונש כאשר הוכח שמדובר באדם נורמטיבי, ללא עבר תעבורתי מכביד, ושנטל אחריות מלאה למעשיו. לגופו של מקרה, הנאשם הביע חרטה עמוקה, שיתף פעולה עם החקירה, והוכיח כי מדובר באירוע חריג בחייו שאינו מאפיין את התנהלותו הכללית. במצבים כאלה, יש מקום לשקול חלופות לענישה מאחורי סורג ובריח, דוגמת עבודות שירות ופסילת רישיון ממושכת, שתשקף את חומרת המעשה ותמנע פגיעה מיותרת באדם נורמטיבי נוסף".