"עדיין לא פרקתי וכבר אורזת". רגע לפני שהיא חוזרת לאוסטרליה, הפעם לג'ילונג יונייטד מהליגה הבכירה, פורוורדית נבחרת דניאל רבר נפגשה עם דניאלה ראובן לפרק מיוחד בפודקאסט "מגרש מסכם" מבית WSP.
על הדרך מהמשברים והפציעות הקשות, המטרה הגדולה עם הנבחרת, המעטפת המקצועית שיצרה לעצמה והביקורת הקשה של התנאים בארץ. בשעה מרתקת וללא פילטרים הלגיונרית הטריה משתפת במסע המרגש שלה עד לאחת הליגות החזקות בעולם.
"טסתי לליגת הקיץ, שזו למעשה הליגה השנייה באוסטרליה", שיתפה רבר בפתיחה. "כל השחקניות המקומיות, גם אלו מהליגה הבכירה, משחקות שם בזמן הפגרה כדי לשמור על כושר. זו במה מאוד גדולה לשחקניות מקומיות שרוצו לעלות לליגה הראשונה כי להבדיל מפה שם יש מבחר עצום ש שחקניות ומאוד קשה להיכנס לליגה הראשונה כי יש רק 8 קבוצות", סיפרה הפורוורדית שבלטה במדי קוקבורן בליגת הקיץ לאחר הזכיה עם אליצור רמלה באליפות.
"הגעתי להחלטה שאני רוצה לנסות את מזלי בליגה הראשונה אז לקחתי את ההזדמנות הזו בשתי ידיים, התחלתי שם את העונה והיו לי מספרים מעולים", סיפרה הפורוודית שרשמה 18.7 נק', 11 ריב', 5 אס' ו-2 חט' בממוצע למשחק במדי קוקבורן.
"לאט לאט מאמנים התחילו ליצור איתי קשר והרבה גם בזכות הסוכנים שלי, ביניהם רוני לופו, זה הצליח בשנייה האחרונה, על הבאזר. הייתי חתומה לעוד שנתיים ברמלה והיה לי סעיף יציאה לקבוצה מחו"ל עד תאריך מסוים ובדיוק באותו היום הקבוצה הציעה לי חוזה רשמי וישר אמרתי כן בלי לחשוב, החלטה של ממש שעה שעתיים".
"הליגה הראשונה באוסטרליה זו אחת הליגות הכי חזקות בעולם. הרגשתי שהגעתי לסוג של מיצוי בליגה הישראלית, המשיכה רבר, שסיפקה בעונה האחרונה 15.2 נקודות, 4.7 אסיסטים ו-9.7 ריבאונדים למשחק ברמלה. "בשלוש השנים האחרונות ניסיתי לצאת לאירופה אבל קשה מאוד לשחקניות ישראליות לעשות את זה בלי דרכון אירופאי ולי אין. רציתי משהו אחר, אתגר חדש, מקום שלא מכירים אותי, מקום שאני לא במעמד בכיר ואני רוצה להוכיח לעצמי שאני יכולה לשחק ברמה הזו ולהגשים עוד חלום".
מלבד השחקניות הישראליות בקולג'ים בארה"ב, רבר בת ה-28 תהיה למעשה הליגיונרית היחידה שלנו בעונה הקרובה, והראשונה אי פעם באוסטרליה. "מרגש מאוד להיות הראשונה לעשות את זה. תמיד החלום היה לשחק ביורוליג וברמות הכי גבוהות, וכרגע זה משהו שיותר קשה להשיג, גם בגלל המלחמה והיותי ישראלית וגם בגלל הדרכון".
הייתה לך הצעה מספרד מספרד נכון?
"היינו בדיבור חזק עם קבוצת יורוקאפ ממדריד אבל זה נפל על זה שאני ישראלית וככה קרה להמון שחקניות שניסו הקיץ לצאת לאירופה, מאמינה שגם גברים קיבלו את הדחייה הזאת בגלל שאנחנו ישראלים. בחלקה הקטנה שלי זה היה מאוד קשה להתמודד עם זה שמסרבים לקחת אותי בגלל הלאום שלי ולא בגל היכולת שלי, זה נורא".
"יש לי מעטפת שלמה" המשיכה רבר. "קודם כל גופנית, רגב פנאן מאמן הכושר מלווה אותי כבר מגיל 19 צמוד, בפעימות של הנבחרת עבדתי עם רוני גוטליב. מבחינת מאמן אישי אני כל פעם בוחרת מישהו ספציפי לתחום שאני ורוצה לשפר, עם ליאור רובינשטיין למשל זה היה על הקליעה. יש לי מעטפת רפואית גם שכל פעם שאני צריכה משהו אני הולכת לרופאה קבועה, תזונאית, ויש לי גם את ארז לב המאמן המנטלי שלי שליווה אותי גם באוסטרליה.
הבנתי לאורך הדרך כמה זה חשוב, במיוחד אחרי שראיתי איך עובדים באוסטרליה. הילדות מקבלות ליווי פסיכולוג ספורט מאמן כושר וכו', יש להן אולם פנוי מתי שהן רוצות בגיל 17, 18. אני למזלי הייתי באקדמיה בויגנייט אז קיבלתי את התנאים האלו, אבל כשיצאתי משם הבנתי כמה אין פה את התנאים האלו. אפילו ברמלה, אלופת המדינה, לא היה לנו מאמן כושר עד החודש האחרון של העונה זה הזוי ומרתיח.
אז את חייבת לבנות לעצמך מעטפת, כי הקבוצות לא דואגות לך, אולי היום במחלקות נערות זה שונה אבל בליגת העל את אדון לעצמך ואם לא תדאגי לעצמך אף אחד לא יעשה את זה בשבילך. אמנם קשה לשחקנית ישראלית לשלם על הדברים האלה מהכיס שלה כי אנחנו לא מרוויחות כמו הגברים, אבל זו השקעה בעצמי וזה חשוב כל כך.
גם בשביל להשתדרג ולעבור עכשיו לאוסטרליה ויתרתי על הרבה מאוד כסף", הודתה רבר. הכדורסל בשבילי מעולם לא היה בשביל הכסף, זו האהבה הכי גדולה שלי והייתי עושה את זה גם בלי שישלמו לי. זו כן הפרנסה שלי ואכן הכסף הוא פקטור גדול ולפעמים הכי גדול. אבל בשביל להגשים את החלום שלי ולשחק בליגה אחרת הייתי צריכה לוותר על המון כסף, אבל זו ירידה למען עליה ואני מאמינה בעצמי שאתן עונה טובה ואוכיח את עצמי ואשתדרג בעונה הבאה".