הגיבור השקט: אגדת סרג'י רוברטו בברצלונה
יעיל, ורסטילי ומחובר למועדון. אז למה הקטאלונים מוותרים עליו?
בין כוכבים ותארים, סרג'י רוברטו היה הלב הפועם שתרם להצלחתה של ברצלונה הגדולה. עם עזיבתו, הקבוצה לא רק מאבדת שחקן רב-גוני נהדר, אלא גם מודל לחיקוי עבור הדורות הבאים.
כדורגל הוא ענף אכזרי. כל בלם צעיר מגלה עד מהרה שאור הזרקורים שייך לשחקני ההתקפה - אלו שכובשים שערים וזוכים בתהילה. אולם מאחורי כל שער טמונה קבוצה שלמה, החל משוער שמנע ספיגה וכלה בקשר אחורי שביטל בחוכמה את קו קישור היריבה. אם מסתכלים על ברצלונה של השנים האחרונות, לא פעם נמצא את סרג'י רוברטו בתפקיד השחקן שנמצא שם כל אימת שזקוקים לו.
הוא לא מוכשר כמו אינייסטה, לא ארוך כמו בוסקטס ובוודאי לא נוצץ כמו מסי. אך בעידן הכוכבים, זה שלעיתים קרובות מוביל למתח בחדר ההלבשה במקרה הטוב ומאבקים בעייתיים במקרה הרע, דמות כמו סרג'י רוברטו תורמת משמעותית לשגשוג הקבוצה. כל מועדון צריך שחקן שבכל זמן מחכה להוראת המאמן לקום ולהתחמם, ובו בזמן לעולם לא מחמיץ פנים כשנבחר אחרון.
סרג'י רוברטו הצטרף ללה מאסיה, האקדמיה של ברצלונה, בגיל 14. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו ב-10 בנובמבר 2010, בניצחון קליל נגד סאוטה החלשה מהליגה השלישית. במשחק הבא שלו, שהיה בעל חשיבות מעט גבוהה יותר, פפ סמך עליו כשהכניס אותו לשמור על יתרון 0:2 בדקה האחרונה בסנטיאגו ברנבאו, בחצי גמר ליגת האלופות.
הקטלאני התחיל כקשר מרכזי, אך טעם קצת מכל עמדה במגרש, בעיקר תחת לואיס אנריקה, שהציב אותו בעמדת הקשר ההתקפי, המרכזי וההגנתי, מגן שמאלי וימני, בכנף וכחלוץ מדומה. באתר הרשמי של המועדון הוא מכונה "סרג'י רוברטו, קשר/מגן".
כשסרג'י רוברטו נאלץ להילחם על חולצת ההרכב עם ראקיטיץ' ואינייסטה, לואיס אנריקה הבין שיהיה קשה למצוא לו מקום בקישור. הוא לא רצה לוותר עליו, ולכן החל לתרגל אותו בעמדת המגן הימני, שבאותה תקופה אוישה על ידי דני אלבס. בתום ניצחון 0:1 מול מלאגה באוגוסט 2015, שהיה אחד המשחקים הראשונים שלו בעמדה החדשה, לואיס אנריקה אמר עליו: "אם אוהד היה רואה את סרג'י בפעם הראשונה היום, הוא היה אומר: 'הבחור הזה היה מגן כל חייו'. רק שחקן עם יכולת אינטלקטואלית גבוהה מאוד יכול לשחק ברמה הזו בתור מגן".
בשל העובדה שהוא מתופקד במגוון עמדות, ושהוא בדרך כלל הוצב בחוליית ההגנה, נוצר הרושם שמדובר ב"סותם חורים", אך אין זה המצב. הודות לחכמת הכדורגל שלו, הקטלאני מסוגל לשחק בכל עמדה במגרש. הוא לא ניחן ביכולות פיזיות וטכניות יוצאות מן הכלל, אך המוח שלו מאפשר לו לפצות על כך עם ריבית.
במשך קיצים רבים חלק ניכר מאוהדי והנהלת הקבוצה ניסו לדחוף אותו החוצה, אבל פעם אחר פעם המאמנים הגנו עליו ובחרו להשאירו. תחילה כמחליף, אולם בסופו של דבר ובניגוד לתחזיות, בדרך כלל הוא מצא מקום בקבוצה. לאחר ניצחון 0:2 על קאדיס בעונת 2023/2022, צ'אבי אמר במסיבת עיתונאים כי "עם סרג'י רוברטו, ראיתי את הביקורות הכי לא הוגנות בקריירה שלי כלפי שחקן בית. הוא תמיד מופיע, אף פעם לא מתלונן, יש לו גישה מדהימה. אני רוצה שהוא יישאר כאן שנים רבות".
אף על פי שכשחקן הוא לא הכי זוהר, הוא אחראי למספר רגעים בלתי נשכחים. הבולט שבהם הוא שער הניצחון מול פ.ס.ז' בליגת האלופות בדקה ה-95, במשחק שבו עזר להפוך פיגור 4:0 לניצחון 1:6 היסטורי. מהלך נוסף הוא הסלאלום הנהדר שלו בקלאסיקו זכור במיוחד ב-2017, שהתחיל מחוץ לרחבה שלו והסתיים רגע לפני שמסי הכריע את המשחק בדקה ה-92.
מעבר לתרומה בברצלונה, ישנה גם זווית ישראלית לסיפור. סרג'י רוברטו, כידוע, נשוי לקורל סימנוביץ' הישראלית, ומאז ה-7 באוקטובר השניים שימחו משפחות ישראליות רבות שנפגעו מאותו יום. הזוג שלח עשרות חולצות חתומות עם הקדשה אישית למשפחות מהעוטף, בנוסף לתרומות נדיבות שהגיעו ארצה. כשנווה שוהם בן ה-8 חזר משבי חמאס, הוא קיבל סרטון מרגש מסרג'י רוברטו בו הוא בירך אותו והזמין אותו למשחק של הקבוצה.
סרג'י רוברטו מעולם לא התיימר להיות כוכב הקבוצה, ובה בעת היה הלב הפועם שלה. עם עזיבתו, בארסה לא רק מאבדת שחקן חשוב שמתעלה ברגעים הגדולים באופן תדיר - אלא גם דמות בולטת בחדר ההלבשה, ומעל הכול מודל לחיקוי עבור הכוכבים הצעירים שלה.