הצ'אנס שלו: מה יביא רוקאס יוקובאיטיס למכבי ת"א?
הפוטנציאל הגדול שטרם מומש, התפקיד החדש תחת עודד קטש, הכניסה לנעליים של לורנזו, היתרונות והחסרונות. היכרות עם הרכז החדש של הצהובים, שינסה לעשות את הפריצה הגדולה
בקיץ 2003 מכבי תל אביב החתימה רכז ליטאי שעונה לשם שארונס יאסיקביצ'יוס, שהפך לאחד החלקים החשובים באחת הקבוצות הגדולות בתולדות הכדורסל האירופי. 21 שנים חלפו מאז אותו הקיץ, והיום (רביעי) הצהובים הודיעו על החתמתו של רכז ליטאי אחר, בן טיפוחו של שאראס, רוקאס יוקובאיטיס.
בין השניים לא מעט קווים מקבילים כמו המדינה שבה נולדו, העמדה והמקום ממנו הגיעו (שניהם אחרי שלוש עונות בברצלונה), אך בכל הקשור לרמת הכדורסל, נכון לרגע שתי ההחתמות השונות, כמובן שאי אפשר להשוות. שאראס הגיע כשחקן יורוליג מצוין ובאותו הקיץ אף הוביל את ליטא לזכייה ביורובאסקט תוך שהוא קוטף את תואר ה-MVP של הטורניר, יוקובאיטיס אמנם מחזיק בלא מעט ניסיון ביורוליג, אך עוד רחוק ממימוש הפוטנציאל שלו ויצטרך להיכנס לנעליים של אחד הרכזים הגדולים באירופה בשנים האחרונות.
הפוטנציאל שטרם מומש
יוקובאיטיס (23, 1.93 מ') נחשב בצעירותו לכישרון גדול מאוד ובגיל 18 כבר ערך את הופעת הבכורה שלו ביורוליג, במדי ז'לגיריס, תחת שאראס כמובן. שנתיים לאחר מכן הוא כבר הפך לשחקן משמעותי מאוד אצל הליטאים עם למעלה מ-20 דקות למשחק ביורוליג וזכה גם ללא מעט התעניינות ב-NBA, המקום אליו הוא כיוון ועדיין מכוון בימים אלו.
בסיום אותה עונה, עוד לפני שהיה בן 21, הגיע הקיץ המשמעותי ביותר עד כה בקריירה שלו כאשר חתם בברצלונה של שאראס לארבע שנים ושבוע לאחר מכן נבחר בבחירה ה-34 בדראפט ה-NBA על ידי אוקלהומה, משם הוא עבר באותו היום לניו יורק ניקס.
בתפוח הגדול החליטו להשאיר את יוקובאיטיס באירופה לבינתיים, וקיוו שבברצלונה הוא יצליח לבצע את הפריצה שתכין אותו לליגה הטובה בעולם. שלוש שנים עברו מאז ואחרי עוד ניסיון בליגת הקיץ, שוב הוא לא מצא את מקומו ב-NBA, אלא בקבוצה חדשה באירופה. אז מה השתבש בדרך?
שלוש השנים שלו בברצלונה לא היו רעות, אך הציפייה מהרכז הליטאי הייתה להיות במקום אחר לגמרי היום. ההתחלה בברצלונה תחת שאראס הייתה טובה ובעונת הבכורה שלו ביורוליג הוא העמיד ממוצעים של 7.1 ו-2.6 אסיסטים, אך נראה שבשום שלב הוא לא באמת התרגל למקומו כרכז שני ובשתי העונות הבאות הקרדיט אמנם לא ירד משמעותית, אך המספרים והיעילות שלו בדקות שלו על הפרקט דווקא כן.
בסופו של דבר, הלחץ והציפיות המוכרים ממכבי תל אביב, נכונים כמובן גם לקבוצת על כמו ברצלונה. יוקובאיטיס אמנם היה רכז שני סולידי, אך לא הצליח לעשות את קפיצת המדרגה לה ציפו, מה שגרם בסופו של דבר לקטאלונים ללכת על גרסה צעירה ומסקרנת יותר - חואן נונייס.
ציפה להיות במקום אחר היום. יוקובאיטיס (GETTY)
מה יביא למכבי?
אחרי שלוש שנים בברצלונה, למכבי תל אביב מגיע הליטאי למלא תפקיד שונה ממה שהתרגל - כרכז ראשון. על החלל שנותר בקו האחורי לאחר עזיבתם של לורנזו בראון ו-ווייד בולדווין לא צריך להכביר במילים, אך מה שכן ננסה לעשות זה לדבר על מה יוכל לעשות יוקובאיטיס כבעל המושכות.
בהנחה שתמיר בלאט ישאר בקבוצה, חלוקת הדקות בעמדת הרכז עשויה להיות שווה למדי. הישראלי, שמגיע אחרי עונה אדירה בצהוב ויהיה אחד השרידים היחידים מהעונה הקודמת, צפוי לקבל קרדיט גדול אף יותר מהעונה שעברה וינסה להוביל את החמישייה השנייה לצידו של חסיאל ריברו (כפי שזה נראה כעת), במה שהיה אשתקד לאחד החיבורים המרשימים בכדורסל האירופי.
משבצת הרכז הראשון אמנם מחכה ליוקובאיטיס, אך עם הלחץ התמידי במכבי תל אביב, שעלול להיות אף גבוה יותר העונה בשל כל השינויים, לצד העובדה שעל הספסל מחכה הג'וקר של קטש (בלאט), הרכז הליטאי יהיה תחת זכוכית מגדלת מהרגע הראשון.
מה שניתן לומר ללא ספק, זה ששיטת המשחק של המאמן מתאימה לרכז, שידוע כשחקן עם יכולות ביצוע טובות בפיק אנד רול, המהלך הנפוץ ביותר בשיטה של קטש וגם במשחק של יוקובאיטיס. לפי Instat, בעונה החולפת 43.8% מהמהלכים ההתקפיים של הרכז היו מהלכי פיק אנד רול, שאותם הוא ביצע ב-0.92 נקודות לפוזשן, נתון זהה לזה של לורנזו בראון בעונה החולפת.
כמו בראון, ליוקובאיטיס גם סייז טוב ביחס לרכז, כזה שיאפשר לו לשחק לצד כל שחקן אחר בקו האחורי שנבנה בצהוב. שלא במפתיע, נתוני ה-USG (שמודד את החלק שלו בהתקפה) ומהלכי הבידוד של יוקובאיטיס בשנים האחרונות נמוכים בהרבה מזה של בראון במדי מכבי תל אביב.
עם זאת, יוקובאיטיס נחשב לרכז עוצמתי שאוהב מאוד להגיע לטבעות וסביר להניח שנראה אותו לוקח על עצמו הרבה יותר מהלכי בידוד ממה שהתרגל בשנים האחרונות. מנגד, חיסרון בולט במשחק שלו נוגע לעובדה שלצד הנוחות בצד שמאל החזק שלו, פעולות בצד ימין הרבה יותר נדירות מבחינתו.
שמאלה, שמאלה ועוד פעם שמאלה. יוקובאיטיס (GETTY)
אם על יכולת ניהול המשחק שלו והרצת השיטה ההתקפית של קטש אין סימן שאלה, בקליעה דווקא יש. יוקובאיטיס אמנם קולע לאורך הקריירה באחוזים טובים מחוץ לקשת (40.6% ביורוליג), אך הוא סובל מחוסר יציבות שבאה לידי ביטוי בעונה האחרונה (27.7% ביורוליג לעומת 48.6% בליגה הספרדית) ומעל לכל, פשוט לא זורק מספיק.
בעונה החולפת הוא קלע בכל המסגרות ב-37% לשלוש, אך קלע רק 34 שלשות ב-75 משחקים, פחות מחצי שלשה בממוצע למשחק. למעשה, לאורך הקריירה שלו בז'לגיריס וברצלונה הוא אמנם קולע באחוזים לא רעים בכלל, אך עם קצת יותר מחצי קליעה למשחק לאורך הקריירה.
מה שכן ניתן להגיד בבטחה, זה שלא משנה איזה שחקן יעלה על הפרקט לצידו של יוקובאיטיס, הוא זה שיוכל להריץ את הפיק אנד רול והגארד שלצידו יהיה מוכן ומזומן מחוץ לקשת (ג'ורדן לויד, דריל מייקון, תמיר בלאט וג'ון דיברתולומיאו).
בנוסף, על הירידה החדה בכמות הכישרון של הצהובים מהעונה שעברה אין שום ספק, אך במבט חטוף על הסגל אפשר לשער שהעונה הצהובים יצליחו להעמיד קבוצת הגנה טובה יותר. יוקובאיטיס אמנם לא נחשב לשחקן הגנה מצטיין, אך לצד ג'ורדן לויד הצהובים צפויים לקבל קו אחורי ששומר טוב יותר מזה שראינו אשתקד (משימה לא קשה במיוחד).
בסופו של דבר, מכבי תל אביב תתחיל את עונת 2024/25 עם תקרה נמוכה יותר מזו של השנתיים האחרונות, כשגם להחלפת לורנזו בראון ברוקאס יוקובאיטיס יש כמובן חלק בכך. עם זאת, לאחר מספר הימורים על שחקנים שמעולם לא שיחקו ביורוליג, במכבי הצליחו להנחית שחקן צעיר ומוכשר עם ניסיון רב במפעל שעוד עשוי לפרוץ בשנים הקרובות. אם יש מאמן שיודע להוציא את המקסימום מכל שחקן ושחקן (ורכז) זה עודד קטש. האם תחתיו יוקובאיטיס סוף סוף יעשה את הפריצה המתבקשת? ימים יגידו.