לרקוד למען העתיד: על הכנסת ענף הברייקינג

אנשים רבים ברחבי העולם, גם כאלה שלא נחשבים לחובבי ספורט, מחכים למשחקים האולימפיים בשביל לקחת חלק בחוויית הצפייה המדהימה, להפגין לאומיות בלתי מתפשרת ולא לפספס את האירועים הכי גדולים שיעשו היסטוריה. אבל במהדורות האחרונות של המשחקים יש מכנה משותף, כשרבים מאותם אנשים מעלים את השאלה: "איך זה ענף ספורט אולימפי?". כמובן שמדובר לרוב בענפים חדשים, כאלה שלא שמעו עליהם בעבר, בטח לא באולימפיאדות, וגם הפעם, בפריז 2024, יש דוגמא לכך.

ענף הברייקינג (כן, זה השם), שהוא למעשה ענף תחרותי שמציג רקדני ברייקדאנס, יעשה את הופעת הבכורה שלו במשחקים בבירת צרפת. זה יהיה הענף היחיד שיצטרף למעגל התחרויות, אחרי שבטוקיו היו לא פחות מארבעה ענפים חדשים - קראטה, טיפוס, גלישת גלים וסקייטבורד, וכן תוספת של תחרות BMX פריסטייל בענף האופניים. הנושא הזה מעלה סוגייה שצופים רבים מנסים לפענח, לגבי הענפים הלא מוכרים האלה, ויש לכך הסבר מאוד ברור, שבכתבה זו ניכנס לתוכו.

מאז ומעולם, המחשבה מאחורי המשחקים האולימפיים, מעבר לתחרותיות ובחינת הגבולות של האנושות, הייתה לקרב ולאחד את העולם כולו לאירוע עצום חיובי. תמיד הרצון של מארגני המשחקים הוא לחבר את כולם למקום אחד, להיחשף לתרבויות חדשות, לשים בצד את כל המחלוקות ובעיקר להתמקד בווייבים חיוביים. אבל בשנים האחרונות, ישנה תוספת לגישה הזאת מצד הוועד האולימפי - פנייה לדור הצעיר.

המשחקים האולימפיים, כאמור, נועדו להיות זמינים לעולם כולו, ולא רק לחובבי הספורט שצופים בכדורגל/כדורסל באופן קבוע. המארגנים של המשחקים במהדורות האחרונות, דוגמת ריו 2016 וטוקיו 2021, הבינו שצריך גם לייצר זמינות לגילאים הצעירים יותר, כדי למשוך גם אותם לעניינים. איך עושים את זה? מבחינת המעטפת, כנראה שיש מספיק דרכים, אבל מבחינת הספורט עצמו, צריך להביא ענפים שלא היו לפני כן, וזה מחזיר אותנו לאיפה שאנחנו היום.

אז איך ענף הברייקינג החדש, ענף יחסית סובייקטיבי שמבוסס על ניקוד של שופטים, הפך לענף אולימפי? המקור של ריקודי הברייקדאנס הוא באזור הברונקס בניו יורק בשנות ה-70. בניגוד לפעילויות חיצוניות אחרות שהפכו לתחרויות ספורט רציניות, דוגמת גלישת הגלים והסקייטבורד, לברייקינג דווקא לקח הרבה יותר זמן, ורק ב-2018 זה התמסד והוכר רשמית כענף תחרותי.

המהלך הזה היווה הזדמנות לתנועה האולימפית הבין לאומית, שמעוניינת להמשיך להתקדם ולהיות יותר ויותר מודרנית, וכן יותר מגוונת מבחינת הקהלים שלה, כולל הדור הצעיר. אם ניקח בחשבון שמדובר בענף זול (בלי צורך בהוצאות כספיות על מתקנים מיוחדים) ומאוד יצירתי ואורבני, אז זה רק מקל על העסק, וכשיש מארחת כמו העיר פריז שראשי הוועדה המארגנת בה מתעקשים על ענף כזה - אין סיבה שהוא לא ייכנס למשחקים, בטח אחרי שהוא כבר הופיע במשחקי הנוער ב-2018.

באופן קצת מוזר, אי אפשר כל כך להגיד כרגע שיש לברייקינג עתיד באולימפיאדות, שכן בלוס אנג'לס 2028 הענף הזה לא יופיע. אולם, ישנם דיווחים שבוועד האולימפי ינסו לשכנע את המארגנים של בריסביין 2032 להחזיר את הענף. בכל מקרה, הצעד הזה של הכנסת הברייקינג לפריז הוא בהחלט מקרה בוחן לכל הנושא של הניסיון למשוך את הצעירים.

ואם כבר מסתכלים קדימה לעבר העתיד, אז בלוס אנג'לס יתווספו עוד כמה ענפים חדשים שיכולים לעשות את העבודה בגזרת הגילאים הצעירים, דוגמת סקווש וכדורגל דגלים, וכן החזרת ענף הלאקרוס לראשונה מאז 1908. כמו כן, בהסתכלות לטווח הרחוק יותר, יש כבר יותר ויותר דיבורים על שילוב בצורה מסוימת של הגיימינג כענף אולימפי. איך בדיוק זה יתנהל? אנחנו עוד נגלה, הכל עניין של זמן.