כבר שנה שנייה ברציפות שהבולגרים והישראלים מחזרים אחריו. באר שבע שוב הוגרלה מול יריבה בולגרית בקונפרנס, ופעם נוספת שני הצדדים מצפים ממנו לטיפים.
אמיל ולב, הבולגרי הכי ישראלי בבלקן, תמיד ישמור על נאמנות לארצו, ואף פעם לא יפנה את גבו למדינה שבה עשה למען ביתו כשעידן הזרים בכדורגל הישראלי היה רק בחיתוליו.
לפני שנה לבסקי סופיה הגיעה לטוטו טרנר במסגרת אותו מפעל, ואמיל עמד בראש המשלחת, מבלי לעשות עניין מהמינוי הזמני. נעלי המוקסין נשמרו להזדמנות אחרת, ואת צעדיו המהירים בעיר שבה סובב כדורים חופשיים בשירותה של בית״ר ב״ש עשה בתוך כפכפים.
אז הוא התנבא שלבסקי תעלה לסיבוב הבא על חשבונה של ב״ש וההימור שלו הצליח (הבולגרים ניצחו בסיכום שני המשחקים 1:2). עכשיו הוא פחות נחרץ. ״אין פה פייבוריטית, הסיכויים פיפטי-פיפטי״, הוא מעריך.
הקיץ של אמיל מלא אקשן. קשריו הטובים במקומות הנכונים ממגנטים אליו כבר הרבה שנים קבוצות ישראליות שמשתוקקת להתאמן במתקני האימונים המפנקים שמציעה המדינה הבלקנית מסבירת הפנים. ההסבר שלו פשוט: ״נגיד שקבוצה מישראל רוצה להגיע למחנה במדינה שלי. למי מתקשרים? לאמיל ולב. אצלי מקבלים מגרשים מהניילונים, ותוספות של בשר ותפוחי אדמה מהתנור בארוחות, און דה האוס. בגלל זה הייתי מאוד מופתע שבאר שבע שכחו להרים לי טלפון. הם מכירים את המספר שלי״.
הם מועדון מסודר. במה יכולת לעזור?״חבל שלא דיברו איתי אחרי ההגרלה, לא יודע מי מה מו, הייתי יכול לסדר להם את המגרש של לבסקי סופיה, 5 דקות משדה התעופה, שיארחו בו את המשחק הראשון עם וארנה. עכשיו יצטרכו לנסוע ללובץ׳, שעתיים פלוס מינוס באוטובוס״.
אתה מאוכזב מהם?״מה פתאום מאוכזב. באר שבע אצלי עמוק בלב. אני חושב שאסע לראות אותם ביום חמישי״.
מה מצפה לאוהדים הבאר שבעים שיגיעו ללובץ׳?״עיר משעממת, בלובץ׳ כולם הולכים לראות את הגשר״.
מה מיוחד בו?״בנו גשר מקורה מעל הנהר, כולו עשוי מעץ, נשרף פעם אחת ובנו הכול מחדש. יצחק שום אימן את ליטקס לובץ׳ . יותר טוב שתשאלו אותו על המקום״.
תגיד, לא עדיף להגיע מסופיה ללובץ׳ באמצעות רכבת?״אלה רכבות ישנות. נסיעה לוקחת יומיים. מי שיעלה עליה ברביעי בלילה, אולי יספיק להגיע בחמישי בערב״.
אפרופו, הקטר של צ׳רנו מורה עוד סוחב? ״הם פתחו את העונה ברגל שמאל, עשו בשבת 0:0 בבית, שיחקו חלש וההתקפה שלהם מזייפת״.