את הגביע של עונת הקורונה הניפה באר שבע מול יציעים ריקים ומסכות על הפנים. אמש (חמישי), הוסרו המסכות. מכבי פתח תקווה, שהפסידה בגמר ההוא, עשתה בית ספר לברדות וסיימה לילה של יום מפרך עם גביע ראשון מאז 1952, שלוש שנים לפני שאבי לוזון הגיח לאוויר העולם.
החגיגות התקיימו באווירה אינטימית, לעיני אלפיים אוהדים כחולים שלא ידעו את נפשם. נגמרו הימים של ערבי אוהדים מדכדכים במתנ״ס של שכונת עמישב. יחד עם הקבוצה הבריאה שנבטה בתנאי החממה של האקדמיה הלוזונית, צמח גם דור חדש של מעודדים. ראינו ושמענו אותם מבלי להזדקק לזכוכית מגדלת ומכשירי שמיעה. תם חלקה של הריקשה בטקס. אפשר להחזיר את הווספה לג׳ינג׳י עם המפתחות של המוסך.
האפרוחים בקעו מהביצה, הצמיחו מקור קשיח וניקרו בבשרה של באר שבע. אוי, כמה שזה הכאיב לאדומים. 22 אלף אוהדים עברו מסלול ייסורים, התגברו על חסימות כבישים, והצמיחו שיערות שיבה בפקקי התנועה הפסיכיים בואכה גוש דן, רק בשביל להיווכח שכל המאמצים היו לשווא.
באר שבע לא הופיעה למשחק והתאדתה על הדשא. לברדה לא היו תשובות לכדורגל השמח של רן קוז׳וך, ומי שציפה לניסים ונפלאות אחרי שלוש תבוסות רצופות בליגה, חטף את הכאפה לפנים. החילופים רק החמירו את המצב. כשאין לך כלים רציניים על הספסל, לא מוותרים על אחד כמו עימראן אולאד עומר. איבדת את ויטור? תספור עד שבע לפני שאתה משליך למערכה את מריאנו בריירו. טעות איומה של הארגנטינאי-היהודי, שקצת איבד את זה מאז הפציעה, הולידה את המהלך שנגמר בפנדל. אחר כך נגמר לבאר שבע האוויר והגביע הלך פייפן.
ברדה בבעיה. משחק על עונה שלמה התחרבש לגמרי, ועכשיו לך תבקש שיגדילו לך את התקציב לקראת העונה הבאה. לצמצם פערים מהאלופה וסגניתה? לראות למיץ׳ את הלבן של העיניים? קחו את הטלסקופ של נאס״א וזה לא יעזור. ביום שיבינו בבית האדום שהעולם שייך לצעירים, ויתנו צ׳אנס אמיתי לבוגרי מחלקת הנוער, אולי שוב יצמח הדשא בטרנריה. אגב, מישהו ראה את תומר יוספי, דן ביטון, ואיתמר שבירו?