לא מה שחשבתם: האמת מאחורי פיטורי מאמנים
האם השינוי באמת עוזר ומי המצטיינות בכך? בדיקה חדשה חושפת את הנתונים
(GETTY)
קשה לשים את האצבע מתי זה בדיוק קרה, אבל השיח על הכדורגל השתנה לחלוטין, ולא בהכרח לטובה. למרות שימוש בכלי עזר חדשים, שעוזרים לנו להבין את המשחק בצורה טובה יותר מבעבר, אנו נוטים לנתח את המשחק דרך זווית הראייה של המאמן ולאו דווקא דרך הביצועים על כר הדשא.
הסיבות לכך ברורות: כיום ניתן לצפות בכל המשחקים, לשמוע פרשנויות ולראות ניתוחים טקטיים תוך זמן קצר. כשהכל מגיע כל כך מהר, אנו מצפים לשיפור מהיר גם בתוצאות. אם הן לא מגיעות, המחשבה הראשונה של כולנו היא שמאמן אחר יוכל להוציא יותר מחומר השחקנים הקיים ומילים כמו "תהליך" כבר מזמן הפכו לשם נרדף לכישלון.
אבל האם אי פעם טרחתם לשאול – מה מידת ההשפעה של מאמן? או ליתר דיוק האם כדאי בכלל לבצע זעזוע על הקווים?
בכתבה זו ננסה לענות על שאלה זאת דרך בדיקה של 1,663 קדנציות ו-1,357 חילופי מאמנים ב-5 הליגות הבכירות של אירופה (אנגלית, ספרדית, איטלקית, גרמנית וצרפתית) ושל ליגת העל שלנו בין העונות 1992/93 עד 2022/23.
אנו נבדוק אילו קבוצות מחליפות מאמנים בצורה מוצלחת יותר, מי המאמנים שמשפיעים לטובה על קבוצותיהם ומה התרומה הכללית של שינוי כזה.
איך מתבצעת הבדיקה?
מכיוון שמאמנים נשפטים על פי פרמטריים שונים, הדרך האידיאלית ליצור השוואה הוגנת היא לנקות את רעשי הרקע.
איך עושים זאת? ראשית משווים את אחוזי ההצלחה של אותו מאמן ביחס למאמן אותו החליף, זאת אומרת שאם מאמן קיבל לרשותו קבוצה שצברה 2 נקודות למשחק ובמהלך הקדנציה שלו רשם ממוצע של 2.5 נקודות למשחק, האימפקט שלו יהיה 0.5 נקודות למשחק.
בנוסף הבדיקה מתייחסת למשחקי הליגה בלבד, אמנם ליגת האלופות נחשבת כיעד המרכזי עבור חלק מהמועדונים הגדולים, אך במפעלים אחרים פוגשים קבוצות ברמות משתנות, ומאוד קשה להשוות כך בין שני מאמנים עוקבים.
כדי להבין טוב יותר איך מתבצעת הבדיקה, בתמונה למטה גרף לדוגמה המציג את שינויי המאמנים של ברצלונה ב-31 השנים האחרונות. הגרף עלול מעט לבלבל, אבל ההיגיון מאחוריו פשוט מאוד.
היחס הוא לא למספר הנקודות שהמאמן צבר במשחק, אלא רק להפרש הנקודות למשחק בין המאמן הנוכחי לקודמו בתפקיד. טיטו וילאנובה אמנם נמצא במקום נמוך יותר מפפ גווארדיולה על הציר, אבל מספר הנקודות למשחק שלו גבוה יותר ובמילים אחרות – אם המאמן מופיע מעל נקודות האפס, השפעתו על הקבוצה הייתה חיובית.
אוהדי ברצלונה המסורים כבר מתרעמים על כך ששתי קדנציות די מוכרות וידועות לשמצה נגרעו מהגרף - לואי ואן חאל בין 2002-03 וקיקה סטיין ב-2020. השניים לא מופיעים מכיוון שהוחלט להציב רף מינימלי של 20 משחקי ליגה כדי להופיע בבדיקה.
הסיבה לכך היא ש-20 משחקים מבטיחים באופן כמעט ודאי שהמאמנים בבדיקה פגשו את כל קבוצות הליגה, ובנוסף המצב מונע בדיקה של "קבוצות יו יו" שעולות ויורדות בתוך עונה ולאימפקט המאמן אין ממש משמעות. אחרי כל ההקדמות אפשר לצאת לדרך.
מה ההשפעה של חילופי מאמנים?
נתחיל בשורה התחתונה – זאת שכולם יודעים עמוק בפנים אבל אף אחד לא מעז לומר. ההשפעה של חילוף מאמן היא מזערית וגרוע מכך – היא שלילית. לפי הבדיקה של חמש הליגות הבכירות באירופה, רק 44% מחילופי המאמנים גרמו להשפעה חיובית כלשהי והערך הממוצע של חילוף מאמן עומד על 0.027- נקודות למשחק. כמה זה בעונה שלמה? קצת יותר ממינוס נקודה.
בצרפת המצב הגרוע ביותר (0.049-), בגרמניה ובספרד האימפקט טוב יותר משמעותית, אבל גם הוא שלילי ועומד על 0.018- נקודות במשחק.
אילו קבוצות מחליפות מאמנים בתבונה?
לפני שנתייחס לממצאים בגרף, אסביר קודם על הערכים, שהולכים להיות דומים ביתר הטבלאות בכתבה. ציר X (האופקי) מתייחס לממוצע מספר הנקודות למשחק בקדנציה/מספר קדנציות או בטווח זמן מסוים, כמו בגרף הנוכחי שבודק את ממוצע הנקודות למשחק של כל קבוצה בליגה הבכירה בין השנים 1992-2023.
ציר Y (האנכי) מתייחס לאימפקט של חילוף המאמן (הכוונה להפרש מספר הנקודות למשחק בין מאמן לקודמו בתפקיד).
בטבלה זו ניתן לראות שבאיירן מינכן היא הקבוצה עם אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר, וברייטון היא "בוחרת המאמנים הטובה ביותר".
יחד עם זאת צריך לציין כי ברייטון ביצעה בתקופה זו רק שני חילופים – האחד היה אמיץ במיוחד כאשר מינתה את גרהאם פוטר על חשבונו של כריס יוטון ונהנתה מלא מעט מזל כשבחרה את רוברטו דה זרבי, במקום פוטר שעזב לצ'לסי. האם השחפים ימשיכו לשדרג את עצמם לאחר שהאיטלקי יעבור לאתגר חדש? ההיסטוריה מלמדת שלא.
מי המאמנים המצליחים בתקופה זו?
בפניכם גרף אינטראקטיבי שמציג את כל הקדנציות בחמש הליגות הבירות ב-31 השנים האחרונות. המטרה שתעיינו בקפידה, תחקרו ותסיקו את המסקנות בעצמכם, בעוד אני אתן מספר נקודות למחשבה.
• טיטו וילאנובה - עליו דיברנו בתחילת הכתבה - הוא המאמן עם מספר הנקודות למשחק הגבוה בבדיקה. לצערו ולצער כולנו הקדנציה הסתיימה בטרם עת לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. אין לדעת לאן קריירת האימון שלו הייתה ממשיכה, אך ניתן להסיק שאחוזי ההצלחה שלו היו יורדים ורק מקרה קיצוני שכזה גרם לתופעה זו.
• מעטים מכם שמעו על המאמן שמוביל את הבדיקה באימפקט המאמנים - ויסנטה קנטטורה, אך את מי שהוא החליף אתם מכירים ועוד איך. ריאל ויאדוליד הייתה משרת אימון הבוגרים הראשונה של רפא בניטס, שלא ממש עמד בציפיות ופוטר מהקבוצה לאחר שצבר 14 נקודות ב-23 משחקים (עם קצת התמדה, אולי גם אתם תזכו בליגת האלופות). קנטטורה הארגנטינאי הציל את ויאדוליד מירידה, הצעיד אותה בעונה שלאחר מכן במקום השביעי וזכה בתואר מאמן העונה בספרד. משם עבר לספורטינג ליסבון – אך בבירת פורטוגל עזב לאחר פחות משלושה שבועות.
• את הקדנציות המוצלחות בדיאגרמה ניתן לחלק לשלושה: "רגרסיה לממוצע" (מאמנים שהגיעו לקבוצה אחרי משבר עמוק והחזירו אותה לתלם כמו אנטוניו קונטה בצ'לסי ואונאי אמרי בוולנסיה), "קידום ממומן" (הצלחה טבעית של קבוצה לאחר שתקציבה עלה משמעותית, לדוגמת ז'וזה מוריניו בצ'לסי, קרלו אנצ'לוטי בפ.ס.ז' ורוברטו מנצ'יני במנצ'סטר סיטי) ו"קידום אורגני" (סוג ההצלחה הנדיר ביותר שמצריך עבודת אימון טהורה ופגיעה בשחקני רכש: הדוגמאות הבולטות הן פליקס מגאת' בוולפסבורג ואונאי אמרי באסטון וילה).
• ואם מדברים על הצלחה לא צפויה, אני מאמין שרובכם ציפיתם למצוא את לסטר של קלאודיו ראניירי במיקום גבוה יותר. ראניירי אכן נמצא במיקום מכובד עם הפרש של 0.54 נקודות למשחק בהשוואה לקודמו בתפקיד, המספר לא גבוה יותר מכיוון שבעונתו השנייה, לסטר שבה למאבקי התחתית ולכן תופעת "רגרסיה לממוצע" השפיעה גם על האיטלקי הוותיק.
מה המצב בישראל?
מכיוון שהליגה בישראל קצרה יותר, ומאמנים משלמים את המחיר מהר יותר מבליגות הגדולות, הוחלט להציב רף משחקנים מינימלי של 15 ולא של 20. מבחינת ההשפעה הממוצעת של חילוף מאמנים, אנו במצב טוב יותר מבליגות הגדולות, אך אימפקט נשאר שלילי (0.002- נקודות למשחק).
כמו בבדיקה של חמש הליגות הגדולות, גם כאן תוכלו לחקור בעצמכם ולראות מי המאמנים המשפיעים ביותר בדור האחרון.
וזוהי רק טעימה: בחלק הבא ננתח לעומק דרך טבלה זו וטבלאות נוספות את השפעתם של המאמנים הישראלים והזרים בליגת העל - ב-31 השנים האחרונות.
מי שמעוניין לשמוע יותר על הבדיקה - מוזמן ליצור קשר כאן >>>