לפי השבועות שחלפו מאז המירוץ באוסטרליה אפשר היה לחשוב שסאיינז ופרארי ניגבו את המסלול עם וורסטאפן באלברט פארק וקבוצת רדבול הולכת להתפרק במלחמות פנימיות, מקס עובר למרצדס וניואי לפרארי / אסטון, לפי מי שירשום שיק גדול יותר. המציאות על המסלול בסוזוקה טפחה על פניהם של החולמים, לפחות מבחינת ביצועים על המסלול. רדבול וורסטאפן שולטים על המסלול ביד רמה. ובכל זאת כמה דברים שבלטו לי מהסופ"ש הזה:
סוזוקה מסלול נפלא
אין כמו מסלולים קלאסיים עם רצפים של פניות מהירות יחד עם שינויי גובה וזוויות שפיעה של פני המסלול. צילום המירוצים עם זום אין וזום אאוט, עוזרים מאד לעקוב אחרי ההתפתחויות, אבל דווקא הצילומים הסטטיים בכניסות לפניות, הם זריקות האדרנליו מבחינתי. לראות מהצד את המכוניות טסות לתוך הפנייה הראשונה או באסים שאחריה, עושות יותר מבחינתי לטובת הספורט הזה מכל דבר אחר! המהירות של מכוניות הפורמולה 1 היא דמיונית, והקהל במסלול עם פניות כאלה, זוכה לחוויה שלא יכולה להימאס מבחינתי, אפילו אם לא תהיה עקיפה אחת. לשמחתי מראים יותר ויותר צילומים כאלה במהלך המירוצים, כי למרות שקשה לעקוב ככה אחרי המירוץ, רק ככה מעריכים נכון את המהירות והסכנה ומה שהמכוניות והנהגים עושים.
העקיפות בתוך האסים, כפי שהפגין טסונודה, אבל גם נהגים אחרים, הראו שעל מסלול קלאסי אמיתי כמו סוזוקה, יש עדיין חשיבות לניסיון והכרה של המסלול והקווים האפשריים. בעבר, לפני עידן הסימולטורים, היו ממש נהגים מקומיים מומחים למסלולים כאלה (גרמנים לרינג, הולנדים לזנדוורט), וסוזוקה היה אחד האחרונים ששרד. נהגים מחליפים מהפורמולה 3000 ביפן, היו נותנים הופעות אורח מפתיעות וזוכים ככה בקריירה בפורמולה 1. תשאלו את אדי ארווין.
ייתכן שרדבול שולטים, אבל יש סימני חיים בפרארי
באוסטרליה רד בול סבלו, כנראה משום שפני המסלול שם עם אחיזה מכנית נמוכה, ואילו בסוזוקה מדובר בהפך הגמור, בדומה למסלולים אחרים עם פניות מהירות וארוכות, כמו ברצלונה או ספא. האספלט מקנה אחיזה מכנית גבוהה יחסית, והפניות המהירות והארוכות מותחות את הצמיגים לקצה. פירלי כמובן לא לוקחים סיכונים, ולמסלולים שכאלה, מביאים את התרכובות הקשות ביותר שלהם.
המכוניות של רדבול עובדות הכי טוב במצבים האלה, אבל דווקא זה אומר, שבמסלולי רחובות כגון באקו, מונקו, לאס וגאס, מיאמי וסינגפור יש סיכוי שרדבול ייסבלו שוב, ואז יהיה מאבק פתוח לניצחון. אלה מסלולים שאת רובם אני לא אוהב, ואני סולד מהמגמה של מעבר למסלולים שכאלה. כשינוי מהמסלולים הקלאסיים, כל עוד זה מרענן, אני מקבל, אבל ממש לא להפוך את זה לסטנדרט של הפורמולה 1. ועדיין, לפחות כל עוד רדבול שולטים, הסיכויים הטובים ביותר לקרב פתוח, יהיה כנראה דווקא במסלולים האלה.
סאיינז כרגע בתקופה מדהימה
יש הרבה גורמים לביצועים של ספורטאים כשהם נמדדים מול המתחרים. גם בשנה שעברה הייתה לסאיינז תקופה של מירוצים בה הוא הפגין עדיפות על לקלר (מונזה וסינגפור במיוחד). תהא הסיבה אשר תהא, ליחסי הכוחות ביניהם, בסוזוקה היו תנאים מיוחדים בהם רק האימון הראשון היה בתנאים הקרובים למירוץ, וגם זה רק בערך וגם זה קטוע. הגשם באימון השני גרם לכך שכל הקבוצות לקחו הימורים בכוונון של המכוניות לדירוג ולמירוץ גם יחד. חשוב לזכור כי אין שינויים בין הדירוג למירוץ, כך שמכונית שכווננה יתר על המידה להוצאת ביצועים מהירה בהקפה אחת, נתקלה בבעיה בשמירה על הצמיגים במירוץ עצמו.
נראה שלקלר והצוות שלו טעו לכיוון השמירה על הצמיגים והיצמדות לעצירה אחת, ואילו סאיינז והצוות שלו פגעו טוב יותר באיזון בין הדירוג למירוץ עם שתי עצירות. בכל מקרה פרארי היו עדיפים על מקלארן, ומרצדס קצת הלכו לאיבוד עם הימור מעבר מוקדם לקשים וניסיון לעצירה אחת. רד בול כמובן ריחפו מעל...
המירוץ הבא חוזר לסין לאחר תקופה ארוכה ל היעדרות קורונה. זה לא מסלול קלאסי, אבל כן יותר דומה במאפייניו לכזה מאשר למסלול רחובות כמובן. עדיין, יהיה מעניין לראות את יחסי הכוחות שם.