אליפות פתוחה?
לא הייתי ממהר לחגוג מהפרישה הטכנית הראשונה של ורסטאפן מזה למעלה משנתיים שהדומיננטיות שלו העונה הסתיימה, הרי לפי הקצב הזה, הפרישה הבאה שלו תהיה באוסטרליה 26...
באופן מוזר יכולנו ללמוד יותר על הסיכוי למרוצים מעניינים העונה אם הרדבול של ורסטאפן לא הייתה עולה בלהבות. באופן דומה לסופ״ש בסינגפור בשנה שעברה, קבוצת רדבול התקשתה באוסטרליה בסופ״ש האחרון. מצד אחד המסלול באוסטרליה הוא מסלול ״רחובות״ בדומה לסינגפור, וניתן להגיד שהבעיה של רדבול מוגבלת לאספלט של כבישים ציבוריים, אבל מצד שני לא זכורות לי בעיות כאלה של רדבול כאשר ורסטאפן ניצח באלברט פארק בשנה שעברה, כך שרב הסיכויים שמדובר בסופ״ש חלש חד פעמי עבורם.
תהא הסיבה לחולשה היחסית של רדבול באוסטרליה אשר תהא, בואו נראה את יחסי הביצועים במסלול קלאסי כמו סוזוקה, לפני שנוכל לטעון שיש למישהו סיכוי מול ורסטאפן.
מרצדס במשברדבר אחד כן ניתן להגיד והוא שקבוצת מרצדס מצויה במשבר. מדובר בקבוצה רצינית ומקצועית שיכולה לצאת מזה, אבל נראה שיצטרכו להתפקס על 2026 והתקנות החדשות, שכן משהו בניסיון לשינוי מהקונספט המהפכני שלהם ב-2022 ו-2023, לקונספט סטייל רדבול לא נשא את הפירות אליהם קיוו, ונראה שהמילטון זיהה זאת עוד לפני תחילת העונה וביצע מהלך.
פרארי ומקלארן נראים כאיום האפשרי היחיד על רדבול. המקרה של מקלארן מהווה גם נקודת השוואה מעניינת למרצדס בשל השימוש באותה יחידת כוח, כמו גם אסטון מרטין. ייתכן שמבחינת מרצדס מדובר עדיין על ״קשיי לידה״ אבל הם מפתחים מכונית חדשה לגמרי עבורם לעומת הקבוצות האחרות שמפתחות פחות או יותר לפחות על בסיס המכונית של עונה שעברה אם לא יותר.
אף אחד לא יודע להגיד בדיוק מה המילטון ידע, אבל ברור שבגילו, הוא לא יכול לחכות לשינוי הגדול הבא ב-2026. לכן לדעתי, ההימור שלו על פרארי אינו כה גדול. הצעד של פרארי פחות מובן לי, בלי קשר לאיכות של סאיינז מול לקלר, פשוט משום שמדובר בזעזוע שלא בטוח יועיל לקבוצה. אם לא הייתה תחרות ודחיפה בין הנהגים, והיה נוצר מצב נוח של עליונות ברורה וחוסר יעילות של הנהג השני, אזי באמת יש סכנה שהקבוצה לא ממקסמת את מה שיש לה.
היריעה קצרה מלהכיל
יש כל כך הרבה על מה לכתוב גם כי לא כתבתי הרבה זמן, אבל המרוץ באוסטרליה העלה גם משהו מאד חריג וגם משהו מאד מדאיג.
החריג הוא המקרה של ראסל ואלונסו. בשידור החי זה היה נראה כמו ניסיון עקיפה משוגע שהסתיים באובדן שליטה והתרסקות של ראסל, אבל המקום במסלול נראה מאד חשוד. מדובר בשילוב פניות מהיר ימינה ואז שמאלה בין קירות (פניות 6 – 7) היכן שאלבון התרסק, ומקום שבו פשוט לא ניתן לעקוף. לא מקום קשה לעקיפה שאז אולי אפשר להפתיע שם, אלא במקום שבו אי אפשר לעקוף. נקודה. זה היה מוזר ובאופן חריג רק אחרי המירוץ התברר שאלונסו פשוט הגזים עם הנהיגה ההגנתית, או אם רוצים לתת לו להנות מהספק, אלונסו הגזים ביצירתיות של הנהיגה ההגנתית שלו. תאהבו את אלונסו או לא, הוא ״אול-אין״, אבל בחייאת, להרים רגל מהגז 100 (!!!) מטרים מוקדם מנקודת ההאטה שלך בהקפות הקודמות, זה פאול שכל נהג מרוצים מתעורר מזיע ממנו כמסיוט. יש דברים שלא עושים ואני ממש לא מופתע מחומרת העונש שהשופטים נתנו. בכדורגל זה היה כרטיס אדום עם הרחקה על תנאי לפחות.
המדאיג הוא שבתוך שנתיים ממהפיכת האפקט הקרקעי של 2022, חזרנו לנקודת ההתחלה מבחינת הקושי של קרבות קרובים ועקיפות. שוב למכוניות יש קושי לעקוב האחת אחרי השנייה לאורך כמה הקפות מבלי לפגוע בצמיגים ו/או בקירור של המכונית, שלא לדבר על עקיפה תחרותית. נכון שראינו שאלונסו הצליח להישאר בתחום השנייה של ה DRS מפרז, אבל זה לפי דעתי החריג ולא המצב הרגיל. המסלול באלברט פארק תמיד היה קשה לעקיפות, אבל הדברים עלו כבר בבחריין ובג׳דה, שהם בצד של מסלולים המאפשרים עקיפות. לטעמי המצב הוא שהעונה חזרנו להיות תלויי ה DRS השנוא בכדי לאפשר עקיפות ובלעדיו המצב היה עגום ביותר. כבר בשנה שעברה זה היה ברור עם הניסיון של הקבוצות להחזיר את האאוט ווש הנורא והעונה נראה לי שהקבוצות לקחו גם את ההימור על מינימום קירור לקיצוניות מטורפת, שמחריפה את הבעיה. מבחינתי זה האיום הגדול באמת על הספורט ולא הדומיננטיות של ורסטאפן. ליברטי חייבים לתת לרוס ברון מנדט לפתור את זה לעומק.
המהלך של וויליאמסלסיום אני חייב להביע דעה לא פופולארית לגבי הבחירה של וויליאמס לתת את המכונית היחידה לנהג העדיף, למרות שזה לא הצליח בסוף. כמו שהצד הטכני הוא מאפיין של הספורט הזה לטובה ולרעה מבחינת סכנת הדומיננטיות, כך גם מדובר בספורט קבוצתי! נכון שיש לכל מכונית כיום רק נהג אחד, אבל הוא חלק ממאמץ קבוצתי קודם כל. אולי לא ראוי שוויליאמס הגיעו רק עם שתי שלדות, אבל בהינתן המצב, לטעמי פראנק ויליאמס היה מזכיר לכולם שהנהגים הם בסופו של דבר עובדים של הקבוצה, כפי שהבין והבהיר פוסט הפיאסקו של נהגי הקבוצה שלו ב-81.