פלאש: ווייד בולדווין הראה למה הוא מסוגל

רגע לפני שלוח המשחקים הופך מאיים במיוחד, השיגה מכבי תל אביב את אחד מנצחונותיה החשובים העונה. ווייד בולדווין הבין שזה הזמן שלו, ג'ון דיברתולומיאו פרח ואפילו ההגנה הגיעה לה במחצית השניה. האוזמן מנתח ניצחון צהוב, מפרט את האופן שבו ישבו על החסרונות ההגנתיים של בלינלי, בודק מי מוסר לסורקין ומחמיא (הפעם) לניהול החילופים של קטש

שי האוזמן
שי האוזמן
Getting your Trinity Audio player ready...
שנה גודל פונט א א א א
מיוחדת
נצחון מספר 12, זה שהשיגה אמש מכבי תל אביב מול בולוניה, היה מהחשובים. כן כן, אני יודע, אנחנו כותבים "חשוב" על כמעט כל משחק, אבל הפעם באמת. נו, באמת. גם לאור הטרחה ההיא מול פנרבחצ'ה. גם בגלל עניינים של טבלה. בעיקר בשל החשש משבירה אפשרית לאור הלו"ז המאיים. כי מחר יש פרטיזן חוץ. ואח"כ אולימפיאקוס חוץ. ופנתינאיקוס. וריאל מדריד חוץ. ובסקוניה חוץ.

המחצית הראשונה, זאת שהסתיימה ביתרון דחוק, לא בהכרח בישרה טובות. הנער בלינלי המשיך להמטיר בכיף שלו. אייזיה קורדיניה הכאיב. שוב נחשפו אותן בעיות הגנתיות מפורסמות, שהובילו לעוד 20 דקות שבהן המתנגדת מגיעה בקלות אל הטבעת ומסיימת עם 4 החטאות בלבד מטווח 2 הנקודות. שזה רע.

העניין הוא שיש בה משהו, בקבוצה הצהובה המסוימת הזאת. יש לה לא מעט סיבות והזדמנויות לאבד את זה וליפול, אבל עד כה היא מצליחה להיאחז ולאתר את הדבר שמשאיר אותה עם הראש למעלה ועם המקום בתוך השישיה הראשונה בליגה השניה בטיבה בעולם. הדבר הזה יכול להיות זיהוי טקטי שעושה הבדל. הדבר הזה יכול להיות דווקא השקט ששורר סביב באולם נטול הקהל בבלגרד. הדבר הזה יכול להיות איש קטן שעולה מהספסל כדי לעשות דברים גדולים. הדבר הזה יכול להיות ווייד בולדווין. יש בה משהו, בקבוצה הזאת. יכול להיות שהיא מיוחדת. אולי.

זה זמן בולדווין
ווייד בולדווין של העונה הוא שחקן שונה מזה של העונה שעברה. כל אחד מבין את זה. בעונת 2022/23 נראה היה שהשדים של בולדווין, אלו שמלווים את כל הקריירה שלו, הועלמה לחלוטין. האיש הרוטן והמתלונן, זה שחדרי ההלבשה בהם נטל חלק לאורך השנים ידעו חיוביים ממנו, ואין לי את זה ביותר עדין, הפך באחת לאיש שאליו נושאים עיניים גם בשל הכדורסל אבל גם בגלל העוצמה, הקשיחות והמיקוד המנטלי.

העונה זה אחרת. קמטי ההתנהגות הישנים שגוהצו והועלמו בעונה הראשונה בצהוב שבו בגדול. אולי בגלל שבבלגרד כאשר לאתר את אותו המגהץ שבו אוחזים 11,000 איש כשהם בצהוב. אולי בגלל המייל שקיבל מרואה החשבון שלו. בכל מקרה, אי אפשר לפספס את המרמור/חוסר המוטיבציה/ השליליות שמקרין הגארד המוכשר. אי אפשר לפספס את הקשיים ההתקפיים שבהם הוא נתקל. אי אפשר לפספס את השינוי הרדיקלי של השומר המצטיין שהפך לעול בצד שעליו אמורים להגן. רגע רגע, לפני שאתם קופצים: גם העונה הנתונים של בולדווין טובים מאוד, אבל פחות. גם העונה הוא שחקן טוב מאוד, אבל פחות.

ואתמול זה נראה מוכר ושונה לגמרי. יכול להיות שהידיעה על החסרון של בלאט והג'עג'וע הגופני של לורנזו בראון עשו משהו למידת המוכנות של בולדווין, שהבין שהיום זה זמן בולדווין. שאין באמת מישהו אחר שיכול להוביל את ההתקפה. שהבין בהתאמה שהפעם יותר עדיף לשמור.

שלשום, בחמישיות, העלנו תהיה מחודשת ביחס למיקומו של הצמד BB ביחס לצמדי הגארדים המובילים ביורוליג. אם נדבר גלויות, מרבית התהיות הגיעו בגלל בולדווין. אתמול זה היה אחרת. אין לי שום דבר מיוחד לכתוב או להגיד על איך שבולדווין נראה אתמול. הוא לא היה יוצא דופן בהתקפה, יחסית אליו. הוא לא היה יוצא דופן בהגנה, יחסית אליו. הוא כן היה יוצא דופן יחסית לעונת 2023/24. ואם הוא ימשיך להיראות ככה, כמו הסופרסטאר שהוא אמור להיות, מכבי תל אביב תוכל לחשוב פיינל פור.

פריחת הדיברתולומיאו
אם כבר עונה פחות טובה שאולי עכשיו משתנה, בואו נדבר על עוד שחקן ששייך לאותו קו אחורי. עד כה, זאת איננה עונה מרשימה של ג'ון דיברתולומיאו. עוד לפני שנפצע, הצטיין בעיקר באותו משחק מול פנאתינייקוס. אפשר, כמובן, למנות לכך סיבות שונות ואפשריות. ג'ון די, אולי יותר מרוב השחקנים אשר בצהוב ובניגוד למי מהשחקנים רווי הכשרון או ברוכי האתלטיות, זקוק ליד אליהו הישן כמו אנטי גיבור על שיהפוך בלתי עציר ברגע שיכיש אותו עכביש מהונדס גנטית. סיבה אחרת היא תמיר בלאט, על דקותיו ומידת הדומיננטיות שלו בתוך הסכמה והסיסטם של קואץ' קטש. אתמול לא היה בלאט ואתמול כן היו 16 דקות של דיברתולומיאו במחצית השניה, זאת שעשתה הבדל. זאת שבה הרשימה מכבי תל אביב. זאת שבה שמרה טוב יותר, במיוחד בהרכבים נטולי שחקני ההגנה הטובים פחות שיש לה בקו האחורי (כלומר, כולל לורנזו בראון).

ודיברתולומיאו? כשחושבים על זה, קשה שלא להפריז ביכולת המיקסום של האיש. שהכפיל אתמול את מספר סלי ה-2 שלו העונה (כלומר, היה לו 1 עד כה, ו-1 שהוסיף מול בולוניה). שאוחז בכאסיסט אחד בממוצע למשחק. כלומר, שהדברים שהוא יכול לעשות בכדרור או בחדירה הם מינימאליים במקרה הטוב. אבל דיברתלומיאו, לפחות בעונה הנכונה של השנה, יודע למקסם. וגם אם אין חדירה או מסירה או יכולת סיום באזור הצבע, הוא מסוגל לפרוח לרגע ולמצוא את הדרך. הקשה.

נניח כאן. תרגיל התקפה נאה של מכבי מוביל למסירה לווב וחסימה מדורגת (כלומר, של בולדווין וריברו) לדיברתולומיאו. ואני מבקש מכם, אם אפשר, שתשימו לה לאופן שבו משתמש ג'ון די באותן שתי חסימות. לשינוי המהירות והכיוון שלו ברגע שבולדווין מייצר מגע גופני עם איפה לונדברג. להתייצבות שלו מול הטבעת מרגע שנמסר לעברו הכדור. נהדר.



אה. והגנה. הזכרנו מקודם את קורדינייה שטייל במחצית הראשונה. דיברתולומיאו הוא מהגורמים לכך שהטיול בוטל במחצית השניה. תראו בבקשה כאן את הטיפול הנהדר בפיק אנד רול של הצרפתי, הישיבה המדויקת על כתף ימין בפיק אנד רול של בולוניה והדחיקה של האיש שמכדרר כעת ביד החלשה אל עבר קולסון וסורקין, הש.ג. של היער הצהוב.

להעביר את ההכרעה לצד של בלינלי
סיפורו של מרקו בלינלי העונה הוא מהמיוחדים שהכרנו. הסופרסטאר המזדקן שבערוב ימיו הספורטיביים קיבל החלטה מושכלת להיות צעיר, מוביל קבוצה שננטשה בידי מאמנה הקודם כי היא לא טובה מספיק אל עבר השפיץ של המפעל. ועושה על הדרך דברים מסמרי שיער. אתמול, גם אתמול, התעלל האיש במרבית הרעיונות ההגנתיים שזרקה לעברו מכבי תל אביב. כי זה לא באמת משנה מה שומרים וכמה מתקרבים, כשממול יש אחד שדופק את השלשה עוד לפני שהכדור מגיע אליו. אין דברים כאלה, באמת.

ומצד שני, כלומר ליטרלי בצד השני, יש לבלינלי בעיות. ומכבי תל אביב בכלל ו-ווייד בולדווין הרביעי בפרט הצליחו לחשוף אותן. החשיפה, אגב, התחילה בערך כאן. לוקה באנקי, מאמנה המתקמבק של הקבוצה מאיטליה, ניסה להחביא את בלינלי על קולסון. וקטש, בתגובה, עשה הרבה כדי להוציא את העלם ממחבואו. קולסון מגיע כאן כדי לחסום, בעוד שלושת שחקני ההתקפה האחרים מנסים לרווח ככל האפשר. חסימה ראשונה, חסימה שניה ויש חילוף. ומי יעזור הגנתית לבלינלי, ז'יז'יץ'?



באנקי ראה, נבהל, וניסה פתרונות אחרים. הוא ניסה אזורית ונכווה. הוא ניסה הרכבים אחרים. ומכבי חזרה אל אותו הרעיון בתצורות אחרות ובליהוקים אחרים. כולל ואולי במיוחד הליהוק של רפי מנקו. זוכרים את המהלך הקודם? אז הנה, קבלו גרסה דומה להפליא. בתפקיד הקולסון החוסם קבלו הפעם את המנקו. שעושה הכל כדי לערב את בלינלי הגנתית בעוד שבולדווין מכדרר ויוזם. ובעוד בלינלי מנסה להיצמד חזק אל מנקו באופן שיאפשר לקורדיניה לעשות את אותו הדבר מול בולדווין, מאיץ האחרון ומעניש את הטבעת.



נחמד, לא? אז קבלו עוד דוגמא. הפעם מנסה פאוילה להצר את צעדיו של הבולדווין. ואת מי מביאים אל החסימה? ניחשתם נכון. ההוא ששמו מתחרז עם מנצ'ינלי. הפעם, הסופר סקורר מנסה גישה כל כך שונה ומתקיף לרגע את בולדווין והכדור. ועד שהוא חוזר, חותך לו המנקו פנימה. ואז מסירה טובה, ואז סיום קל וטוב. כי מי יעזור על מנקו, ז'יז'יץ'?!



בשולי הדברים, נחמד היה לראות שוב את אנטה ז'יז'יץ' משחק, אחרי תקופה לא פשוטה באנדולו אפס. בלי ציניות. מדובר בשחקן גבוה ומוכשר ששווה לא מעט בליגה הזאת. אוקיי, ועכשיו זמן ציניות, כי בשולי של שולי הדברים, אין כיף כמו להתקיף מול ז'יז'יץ'. תשאלו את דיברתולומיאו וריברו.

הפעם שומרים
במפגש הקודם בין השתיים הצטיינו בשורות האיטלקים כל אותם המבוגרים. לא רק בלינלי. שנגליה הפליא מכותיו ממהלכי גב לסל. האקט ניהל את המשחק היטב וניצל כמעט כל מיסמאץ' וטעות הגנתית. אמש זה ממש, אבל ממש לא קרה. במקום 8 האסיסטים של המשחק בבולוניה, הפעם סיים דניאל האקט עם אסיסט אחד בודד ושליטה מרשימה הרבה פחות. שנגליה נחשף לטיפולים הגנתיים שהגבילו מאוד את יכולות הפוסטאפ שלו (מה שהוביל לבסוף למדד הפלוס מינוס הנמוך ביותר על הפרקט). ואם לוקחים מזה ומזה את מה שהם יודעים להביא, פתאום נזכרים שבולוניה, על כל העונה המדהימה שלה עד כה, היא קבוצה בעלת משאבים התקפיים מוגבלים.

מכבי תל אביב נוקטת השנה במדיניות הגנתית של באלי. לפעמים בא לה. אתמול, לפרקים, בא לה. ולכן נסיים הפעם בפוזשן הגנתית שכולו בא לה. הנה פיק אנד רול האקט את שנגליה במסגרת התקפת המעבר, שמוביל לחילוף בראון את ניבו. בולוניה המיומנת עובדת מיד לצד השני של המגרש, כדי לשבת על המיסמאץ' של שנגליה מול לורנזו בראון. ומיד עזרה חכמה של סורקין, שנמצא בתקשורת ומסונכרן עם בונזי קולסון. והנה קלוז אאוט (יציאה אל הקלע) מצוין של דיברתולומיאו לעברו של האקט. והנה בראון שומר על קרודיניה. טוב נו, הוא לא באמת שומר על קורדיניה. אבל יש קולסון. ויש ניבו. ויש חסימה. ויש, מסתבר, הגנה.


שלוש נקודות לסיום
1.הניהול של קטש – דיברנו לא מעט טקטיקה. בואו נדבר ניהול חילופים, כמו שעשינו אחרי המשחק מול פנרבחצ'ה. גם הפעם התנסה קואץ' קטש בחילופים מרובים וגם הפעם בחמישיות בלתי שגרתיות, כולל ההרכב נטול בראון וקולסון שניצח את הרבע השלישי ושינה את הכיוון של המשחק. בולדווין, דיברתולמיאו, מנקו, ווב וריברו. לא ממש חמישיה שגרתית. כן ממש חמישיה שהצליחה.

2.סורקין – סיום העונה שעברה והקיץ האחרון עמדו בסימן שאלת העמדה של רומן סורקין בכלל, והיכולת שלו לקלוע שלשות בפרט. ובכן, 2 הטריצות דאמש שמו אותו על 8 שלשות מצטברות עד כה. ואני תהיתי לגבי זהות המוסרים. ויצאתי לבדוק. 4 שלשות קלע העונה רומן סורקין ממסירות של תמיר בלאט. 3 שלשות קלע העונה רומן סורקין ממסירות של ווייד בולדווין הרביעי. שלשה אחת מאסיסט של עומר מאייר. 0 שלשות קלע העונה רומן סורקין ממסירות של לורנזו בראון. נמשיך לעקוב בעניין.

3.הפרשים – אז אחרי הנחיתות מול מונאקו ופנר, יש עכשיו עדיפות מול בולוניה. והזדמנות לנצחון כפול וחשוב במיוחד מול פרטיזן בלגרד.