הם אחראים: צריך להיפרד מחזן ובניון לפני הפלייאוף

כישלון מהדהד! אלה שתי המילים הראשונות שעלו לי בראש מיד עם שריקת הסיום בהפסד אתמול (שבת) נגד רומניה. זה אחד הקמפיינים החלשים ביותר מאז שנבחרת ישראל הצטרפה לאירופה.

רוצים עוד משהו קטן? נבחרת שווייץ הייתה מדורגת ראשונה בבית הישראלי. כן שווייץ, לא צרפת, לא ספרד, לא בלגיה, לא פורטוגל, לא אנגליה ולא גרמניה. שווייץ הכל כך בינונית שעשתה בקושי שתי תוצאות תיקו בשלושה ימים נגד ישראל וקוסובו החלשות. אני בכוונה מדגיש את שווייץ שהייתה פייבוריטית בבית הזה, כדי להבין עד כמה ישראל חלשה ולא רלוונטית.

אבל יש מזל אחד גדול ששמעתי רק אתמול בלילה 100 פעמים: "יש את הפלייאוף של ליגת האומות בחודש מרץ". וואו, באמת? בטוח עולים. זה מחזיר אותי לאחר המשחק נגד קוסובו שבו ישראל הובסה 1:0. המנהל המקצועי יוסי בניון בחר להתבטא דווקא אחרי המשחק הנוראי הזה ואמר: "נעלה ליורו 100 אחוז".

את האמת, לא מעט אנשים אמרו לי במהלך כל הקמפיין שהם משוכנעים שישראל הפעם תעלה ליורו, לראשונה בהיסטוריה. גם אני זרמתי והאמנתי בתקופות מסוימות שזה ייתכן וזה אפשרי. עד המשחק נגד קוסובו שבו התבזנו, לאחר מכן נגד שווייץ החלשה שוב לא ניצחנו ואתמול זה היה השיא - אם רומניה הייתה צריכה לנצח 1:4 על מנת לעלות, היא הייתה עושה זאת.

בקיצור, אין לנו נבחרת, יש הרבה דיבורים סביבה, יש התרגשות בהמנון הלאומי, יש הרבה סיפורים, אבל כדורגל אין, וזאת השורה התחתונה. מבית עם נבחרות שלא נספרות באירופה כמו שווייץ, רומניה וקוסובו, שהן המתמודדות העיקריות שלנו, ישראל השיגה 3 נקודות מתוך 18. אף ניצחון, בתשעה משחקים רק 12 נקודות מתוך 27, והפרש שערים שלילי 11-9. איזו בושה.

ומי ששמע במהלך הקמפיין את הדברים שאמרו המנהל המקצועי יוסי בניון והמאמן אלון חזן, חשב או העלה בדעתו שסוף סוף יש לנו נבחרת טובה שתגיע ליורו בגרמניה. על מה ולמה? על סמך מה? בתשעה משחקים מלאים שהם 810 דקות, ואם נוסיף את תוספות הזמן מדובר בכ-850 דקות, שיחקנו שתי מחציות שניות לא רעות נגד רומניה בבוקרשט ונגד שווייץ בהונגריה, וגם לא ניצחנו. נוסיף אתמול את 10 הדקות הראשונות נגד רומניה, שגם במשחק הזה התוצאה הייתה 1:1, זה כלום, זה שום דבר, ובטח ככה לא עולים ליורו.

אז לא מדובר רק בכמות הנקודות, שזה הדבר הכי חשוב. גם הנבחרת שיחקה את רוב המשחקים בצורה חלשה ובקושי ניצחה אפילו את בלארוס ואנדורה. זה ממש רע.

ההתחלה של הצמד בניון את חזן הייתה דווקא מעודדת כאשר הם החליטו על הצערת הנבחרת. לא פחות משישה שחקנים שהיו אמורים לשחק עם הנבחרת הצעירה, עשו "הקפצת כיתה" ודילגו לנבחרת הלאומית. חמישה מהם היו אתמול על המגרש, כשרק סתיו למקין נעדר. מדובר באוסקר גלוך, אחד הכוכבים הגדולים של הכדורגל הישראלי שמאוד אכזב אותי בשלושת המשחקים האחרונים הגורליים, דור תורג'מן שהיה בסדר, רוי רביבו המוכשר שיש לו עוד הרבה עבודה, ענאן חלאיילי שאין לי רבע טענה אליו, וגם לעידן טוקלומטי יש פוטנציאל נהדר. למקין אמנם לא שיחק אתמול, אבל כמו שהבלמים שלנו נראים, שון גולדברג ומיגל ויטור, מקומו בהרכב נבחרת ישראל יגיע מהר מהצפוי.

פרט להצערת הנבחרת, לא ראינו בשורות מיוחדות מהמאמן אלון חזן, שבמשחקים מסוימים עשה חילופים טובים והחזיר את הנבחרת למשחק. אבל פרט לכך, הנבחרת ברוב משחקיה ספגה ראשונה, המחציות הראשונות לא היו טובות בלשון המעטה, וההגנה של הנבחרת ממשיכה גם אצל חזן להיות חלשה וחדירה.

כשמעלים בהרכב שחקנים מוכשרים וטובים כדוגמת אוסקר גלוך, מנור סולומון, דור תורג'מן, ענאן חלאיילי וכמובן ערן זהבי, שחקנים כאלה בזמן הקצר לא מלמדים כדורגל, הם באים מהבית ומהקבוצות שלהם עם הכישרון. כישרון לא מלמדים, הגנה ועוד איך כן, ופה היה כישלון גדול בנבחרת.

בכלל חזן לקח על עצמו להיות ה"נחמד" של נבחרת ישראל, וזה בא לידי ביטוי במיוחד בתקופת המלחמה. אין אחד במדינה שלא מבין מה קורה פה בארץ, אין אחד שלא רוצה שהחטופים בעזה יחזרו בריאים ושלמים וכך גם כל הלוחמים. אז זה בסדר להזכיר את זה, אבל חזן צריך היה להבין שהוא קודם כל מאמן נבחרת ישראל, זאת עבודתו ולשם כך הוא מונה על ידי ההתאחדות לכדורגל. את המילים היפות שלו הוא אמר בהתרגשות גדולה, אבל את הנבחרת הוא לא הכין בצורה טובה, ואלה התוצאות - נקודה אחת מ-9 בזמן הכי קריטי של נבחרת ישראל.

אני בטוח שכל אוהדי נבחרת ישראל מאוד מאוכזבים. אני גם בטוח שלא מעט אזרחים במדינה שרצו משהו קצת יותר טוב מהנבחרת גם מאוכזבים. חזן ובניון לא אכזבו, השניים נכשלו בגדול וחייבים לפנות את מקומם עכשיו. אני משוכנע שזה לא יקרה, אבל אם זה היה תלוי בי, הם לא היו מקבלים את משחקי הפלייאוף בחודש מרץ, אני לא הייתי נותן לתקן למי שנכשל.

בניון ריגש כשבכה בשירת "התקווה", כולנו מתרגשים מההמנון במשחקי נבחרת ישראל כבר 53 שנים. הוא בטח מאוד רצה לנצח, קודם כל בשביל המדינה שעכשיו במצוקה, ואחר כך גם בשבילו. למה בשבילו? כי הוא התעסק עם הרבה דברים בנבחרת, מה שהתחיל עם סיפור ערן זהבי, הסתיים עם סיפור שון וייסמן.

בניון ניסה להסביר אחרי המשחק ואמר: "לא הייתה לנו ברירה, זה העונש המינימלי שהוא קיבל, כי יכול היה להיות יותר גרוע". התעסקות מיותרת לפני משחק חשוב כל כך, ואני הייתי שואל את בניון באותה נקודה: "היית גם שחקן, פעמיים אני זוכר שסירבת להיות מוחלף, פעם אחת במכבי חיפה אצל המאמן אלי כהן ופעם שנייה בנבחרת אצל דרור קשטן ומשה סיני. שתי עבירות משמעת משמעותיות. זה עלה לך בראש רגע לפני שהדחת את שון וייסמן, השחקן שהביא לנו נקודה מול שווייץ 3 ימים קודם?".

ועוד הוסיף בניון: "אנחנו שלמים עם הדרך וההתנהלות". אני בכלל לא שלם. אני כן שלם עם האמירה של בניון: "לא משנה מי יהיה פה כצוות, יש כאן נבחרת להרבה שנים". הסיפורים הרבים סביב נבחרת ישראל, והכי חשוב התוצאות והיכולת, לא יכולים לתת לחזן ובניון להמשיך בנבחרת. כשהוא אומר "לא משנה מי יהיה הצוות", אז כן, אני מתחבר, צריך להיות צוות אחר.

נמאס לי כבר לדבר על מאמני נבחרת ישראל לדורותיהם. אף אחד פרט לעמנואל שפר ז"ל לא הגיע לטורניר גדול. כן היו כאן מאמנים הרבה יותר גדולים מאלון חזן שסיימו את הקדנציות שלהם. מי עבד יותר ומי עבד פחות, אם דוד שוויצר ז"ל, יצחק שניאור ויעקב גרונדמן ז"ל ויבדל"ו שלמה שרף, דרור קשטן, אברם גרנט הגדולים מכולם סיימו את תפקידם, אז בטח אלון חזן חייב לסיים את תפקידו יחד עם יוסי בניון. בתקווה לעתיד טוב יותר אחרי 53 שנים של תסכול.

אי אפשר שלא לדבר על השחקנים. את ששת הצעירים הזכרנו וכבר אמרנו שאין טענות, העתיד עוד לפניהם ויהיו עוד כמוהם בנבחרת. ערן זהבי, שחזר אחרי הסיפור הגדול, סיפק אתמול את הסחורה עם עוד שער לנבחרת ישראל. הוא לא היה במיטבו בשלושת המשחקים, אבל עבד ללא הפסקה וראו כמה הוא רוצה להצליח.

עומרי גלזר מצוין, ויחד עם דניאל פרץ יש לנו שני שוערים טובים להרבה שנים. בהגנה אלי דסה מאכזב לא מעט זמן ומיגל ויטור ושון גולדברג גם לא היו במיטבם. לגבי ההגנה חייבים לתכנן מסלול מחדש. בקישור אפשר להוציא הרבה יותר מדור פרץ ונטע לביא, כשדווקא מוחמד אבו פאני לדעתי היום הוא הקשר הטוב ביותר.

אף אחד לא ישכנע אותי אחרת שמשחקני הסגל הזה אי אפשר היה להוציא יותר. בלא מעט משחקים בקמפיין נראה היה שהנבחרת לא מאומנת, אפילו סגירות בהגנה שלומדים בנערים לא היו להם. שוב נצטרך להסתכל קדימה, עם רוב הסגל הקיים ועם תוספות של מנור סולומון, ליאל עבדה, שגיב יחזקאל, איתן אזולאי, עמרי גנדלמן, אור ישראלוב ועוד. יש עם מה לעבוד, שחקנים טובים, הם רק צריכים הכוונה הרבה יותר טובה משהייתה להם.

הבעיה היא שבהגרלות הבאות לטורנירים הגדולים לא נקבל בית נוח כמו האחרון, אז נשאר לנו רק שוב להמשיך ולדבר, להמשיך ולהיות אופטימיים עד הפלייאוף של ליגת האומות במרץ 2024. וכמעט שכחתי - יש משחק ממש חשוב ביום שלישי נגד אנדורה, כמה חבל. עכשיו זה סגור יוסי בניון, 100 אחוז שלא עלינו ליורו, אבל נמשיך לפנטז 5 חודשים.

ציוני המשחק נגד רומניה:
עומרי גלזר- 5
אלי דסה- 5
מיגל ויטור- 4
שון גולדברג- 3
רוי רביבו- 4
נטע לביא- 4
דור פרץ- 4
אוסקר גלוך- 4
ענאן חלאיילי- 6
ערן זהבי- 6
דור תורג'מן- 5
המאמן אלון חזן- 3