תעלול או אליפות: למה הקליפרס רצו את ג'יימס הארדן?
בצד האדום של LA מאמינים שאין דבר כזה יותר מדי כוכבים מזדקנים שאוהבים כדור ביד, ושיש להם את המאמן הנכון ליצור מזה תלכיד. בפילי מאמינים שהם מצאו את הגארד שהיו צריכים לצד אמביד. וה-NBA מקבלת עוד סופר-טים, דווקא כשחשבנו שכבר סיימנו עם זה. סורוקה מגדל זקן
1 משתמשים וזורקים (לסל)
בכל רחבי ארצות הברית הסתובבו הלילה ילדים ובני נוער, דפקו על דלתות והציעו לשכנים תעלול או ממתק. כאשר לורנס פרנק, נשיא המועדון החדש של לוס אנג'לס קליפרס, דפק על דלתו של דריל מורי מפילדלפיה, או להיפך, היתה שם הצעה הרבה יותר גבוהה: תעלול או אליפות. קבוצה אחת העמיסה עוד סופרסטאר מזדקן לחבורה, השנייה העבירה את המפתחות לרכז צעיר שהיא מעריכה שיהיה סופרסטאר, ולשתיהן יש אותה מטרה - להניף את גביע ה-Larry O'B כמו שקורא לו קוואי לנארד, למנוע מסופרסטארים אחרים אצלן להיות הבאים בתור שמבקשים לעזוב, ואם אפשר, גם להוכיח לקבוצה השנייה שהיא נפלה בגדול.
בעידן של התפרקות הסופר-טימס, הקליפרס הלכו הלילה נגד הזרם, ויצרו מפלצת התקפית חסרת תקדים על הנייר - עם ארבעה שחקנים שזכו ב-MVP, ב-MVP של סדרת הגמר או שסיימו בטופ-3 בהצבעות ה-MVP (כולל ווסטברוק, הארדן וקוואי - שלושת הראשונים ב-2017). רק שעל פי דיווחים שונים מהעולם, כדורסל לא משחקים על נייר. הכדורסל שג'יימס הארדן אוהב לשחק שונה מאוד מהכדורסל שראסל ווסטברוק אוהב לשחק (או מזה של קוואי) - וזה לא היה עד כדי כך בעייתי אם שניהם לא היו מדורגים בטופ-12 של כל הזמנים ב-Usage Rate, אחוז ההתקפות בהן הקבוצה נותנת להם לקבל את ההחלטה האחרונה (קליעה, אסיסט או איבוד).
כבר ראינו את הארדן מוותר על תפקיד הסקורר והופך למוסר ולמנווט הראשי, אבל זה היה בברוקלין, כשהגארד לצדו היה קיירי אירווינג, אחד שיודע גם לשחק אוף דה בול וצלף שלשות אדיר. ביוסטון, כששיתפו פעולה ביחד תחת דריל מורי, הניסוי התמוסס בפלייאוף, כשקבוצות נתנו לווסטברוק מספיק שטח כדי להרים פרויקט נדל"ן והוא ייצר אנטי-ריווח שהגנת הלייקרס אכלה בלי מלח. ואם כבר דיברנו על usage rate, לקליפרס יש עכשיו ארבעה שמדורגים בטופ-100 בקטגוריה הזו בכל הזמנים. אף אחד מהרביעייה שגדלה ב-LA - ווסטברוק, הארדן, קוואי וג'ורג' - מעולם לא התנסה בלהיות אופציה רביעית בהתקפה. חלקם עשו פרצופים אפילו כשהיו מספר 3.
2 לו יהי
סטיב באלמר שווה כיום יותר מ-100 מיליארד דולר, ותחת ידיו עברו מאות אם לא אלפי מנהלים. ספק אם מישהו מהם נדרש למשימה אליה נדרש כעת טיירון לו: לאקלם בחדר הלבשה אחד ארבעה אגואים ענקיים. פרויקט הגלאקטיקוס הכמעט אחרון של הליגה - עם שחקנים בני 32, 33, 34 ובקרוב 35 - חייב להביא אליפות כדי לא להיזרק לפח הזבל של הכישלונות המפוארים. אם זה לא יעבוד, זה בהחלט עשוי להיזכר ככישלון מפואר: כל ארבעת הכוכבים, וגם המאמן, יכולים לצאת לשוק החופשי בקיץ, רגע לפני שהקליפרס עוברים לבית חדש ונוצץ משלהם.
מצד שני, טיי לו הוא כנראה אחד המאמנים היחידים בעולם שמסוגל להתמודד עם זה. הוא כבר השתלט על חדר הלבשה עם לברון וקיירי וייצר מזה אלופה שהפילה את קבוצת העונה הרגילה המנצחת בכל הזמנים. עכשיו הוא יצטרך לקחת את הארדן, בנאדם שהתרבות הארגונית הנינוחה שהוביל ביוסטון שיגעה את ווסטברוק האינטנסיבי והובילה לפיצוץ בין השניים, ולגרום לו ליישר קו עם תרבות ארגונית אחרת, רביעית בארבע עונות. הוא ידוע ביכולת שלו לדבר אל לבם של הכוכבים. אם הוא יצליח לחבר את ארבעת האגואים/אלפא דוגס הללו לאלופה, מבחינת כדורסל ומבחינת כוח אדם - זה יהיה הישג עוד יותר מטורף ממה שעשה בקליבלנד.
עדיין, זה לא תלוי רק בו. הפעם האחרונה שבה לנארד וג'ורג' סיימו פלייאוף כשהם בריאים היתה בשנת 2020. הסגל הנוכחי כל כך עמוס בכוכבים, שפציעה אמנם תפגע מצד אחד, אבל תוכל לתת לכוכבים יותר זמן עם הכדור בידיים. הארדן בעצמו סבל מפציעות, בעיקר בהמסטרינג, בפלייאופים האחרונים, ויותר מזה, הוא נוטה להיעלם בפלייאוף. ווסטברוק המציא את עצמו מחדש בקליפרס בעזרת הריווח ושחקנים שיודעים לשחק ולנוע היטב אוף דה בול. הארדן, שאוהב את הכדור אצלו בידיים ולקחת את הזמן, לא ממש מתאים לשבלונה הזו. ולקליפרס אין אפילו מחנה אימונים כדי לעבוד על זה עכשיו. אולי פי.ג'יי טאקר בכלל הובא כדי להיות המבוגר האחראי?
3. השיגו את המקסי
אם היינו אומרים לכם במהלך הקיץ ששחקני השבוע הראשונים של עונת 2023/24 יהיו מפילדלפיה ודנבר, כנראה לא הייתם נופלים מהכסא. זה באמת מה שקרה אתמול, רק שלצד ניקולה יוקיץ', נבחר הגארד של פילדלפיה טייריז מקסי. אחרי שהכדור היה אצל הארדן ביד בעונה שעברה, השאלה הגדולה בסיקסרס היתה האם מקסי יכול לצעוד לתוך תפקיד הגארד הראשי, זה שיודע גם לקלוע לצד אמביד וגם להפעיל את הסנטר. מה שקרה בשבוע הראשון, בו העמיד מקסי ממוצעים של 30.3 נקודות, 6.3 ריב' ו-6.7 אסיסטים למשחק באחוזים של 50 שדה, 56 לשלוש ו-93 מהעונשין, נותן להם מספיק ביטחון שהתשובה תהיה חיובית. יכול להיות שתואר השחקן המשתפר של העונה הוכרע הלילה, אבל זה באמת בקטנה - מקסי נראה בינתיים כמו אולסטאר.
הסיקסרס, לפי הדיווחים, רצו את טרנס מאן, שבסופו של דבר נשאר בקליפרס. הם לא קיבלו את מה שרצו, אבל יכול להיות שכן קיבלו את מה שהיו צריכים. סביב הצמד מקסי-אמביד, הבנייה פשוטה יותר מאשר סביב שלישיית מקסי-הארדן-אמביד: אין את הבעיה של שני גארדים שצריכים להסתיר בהגנה, ודיאנתוני מלטון הוא בדיוק מסוג השחקנים שיכולים לחפות על המגרעות ההגנתיות של מקסי. קלי אוברה מסתמן כאיש שיוביל העונה את החמישייה השנייה ויוכל לקלוע 16-20 נקודות למשחק. תוסיפו את טוביאס האריס ולסיקסרס יש מספיק כלי נשק התקפיים, וגם מאמן התקפי טוב בהרבה מדוק ריברס. ליד השלד הזה - שעוד יכול להיות שיתעבה במהלך העונה, בזכות בחירות הדראפט שהסיקסרס קיבלו - פילי קיבלה ערימה של שחקני משנה שימושיים.
מרקוס מוריס, יליד פילדלפיה אגב, הוא עוד גבוה שיכול לצלוף ממרחק, עם 38% בקריירה, והוא בדיוק הבנאדם שייתן את הגוף והפאול הקשה כדי שאמביד לא יסתבך בעבירות באמצע הרבע השני. רוברט קובינגטון, שצמח והתפתח אצל מורי ביוסטון ואז במשך כמה שנים בפילדלפיה, לא אמור להיות שנמוך משמעותי לעומת טאקר, ובקדנציה שלו בקליפרס קלע ב-41.5% מעבר לקשת. באטום בן ה-35 אמור לפרוש בסוף השנה, אבל גם הוא קולע היטב ממרחק ויכול לשמור על שלוש עמדות. לשלושתם יש חוזה מסתיים וסביר, שעוד אפשר להשמיש לעסקאות נוספות. והשחקן הכי מעניין שפילי קיבלה, מבחינתי, הוא קניון מרטין ג'וניור: אתלטי, צעיר (22), מגוון ועם פוטנציאל שרק התחיל להתממש. אל תתפלאו אם תראו את הפורוורד הוורסטילי חוצב לעצמו תפקיד ברוטציה של ניק נרס.
4 מילה זו מילה
בקיץ האחרון עמד הארדן מול מעריצים בסין, הטיח במנג'ר שלו דריל מורי שהוא שקרן, ונשבע שלעולם לא ישחק תחתיו. בסופו של דבר הארדן עמד בהבטחתו: למרות שהשתתף בחלק ממחנה האימון ואפילו ישב על הספסל במשחק האחרון, הארדן מסיים את העונה עם 0 דקות משחק רשמיות בפילי. אפשר להחשיב את זה כניצחון קטן של השחקנים מול ההנהלות במאזן הכוחות המשתנה, אם כי מורי מאמין שבסופו של דבר יש כאן addition by substraction: הארדן הפך להסחת דעת, ומי כמו מורי, שחווה זאת על בשרו ביוסטון וקיבל אותו בגלל זה מברוקלין, יודע כמה הוא יכול לשרוף חדרי הלבשה ולהעכיר אווירה. השילוב שלו עם אמביד על המגרש היה נהדר, אבל ההיעלמות המשותפת שלהם בסוף סדרת חצי גמר המזרח נגד הסלטיקס הוכיחה שהציוות הזה כנראה כבר לא יביא אליפות לעיר אחוות האחים.
פילי היא שוב הקבוצה של אמביד, עם כאב ראש אחד פחות ועם עונה שלמה להראות לג'ואל שיש מי לרוץ איתו ושאין לו סיבה לבקש טרייד בקיץ. הקליפרס שוב הוסיפו כוכב מזדקן, כמו שהם אוהבים, בתקווה שמספיק שחקנים יגיעו שלמים לפלייאוף וששם אפשר לסמוך על המאמן השועל שלהם. מי מהקבוצות יצאה עם התעלול ומי עם הממתק? בניגוד למה שקורה בהאלווין, התשובה לשאלה הזו תגיע רק בסוף העונה.