ליגת האלופות: השינוי בשיטת המשחקים
העונה הנוכחית היא האחרונה בפורמט הנוכחי. איך תיראה ליגת האלופות החדשה בפועל, מה עומד מאחורי השינוי והאם הנציגות הישראליות ירוויחו מכך? ההסבר המלא בפנים
הספירה לאחור החלה. ליגת האלופות שנפתחה בשבוע שבוע תהיה גם הפעם האחרונה שבה נחווה אותה במתכונת הנוכחית. בדצמבר נאמר להתראות סופית ל-32 משתתפות במתכונת המסורתית של ארבע קבוצות בכל בית. משום שהחל מעונת 2024/25, אופ"א תשיק את הרפורמה החדשה שלה, שתעניק ארבעה כרטיסים נוספים למפעל, ביטול שלב הבתים והקמת טבלת ליגה. לפני שנסכם מה היה כאן, נזכיר מה צופן לנו העתיד.
על קצה המזלג: בעונה הבאה, יתפצלו 36 הקבוצות ל-4 דרגים, והפעם כל קבוצת דירוג תשחק פעמיים מול קבוצה מאותו דרג, ולמעשה כל קבוצה תפגוש שמונה יריבות שונות, ארבע בבית וארבע בחוץ. ליגת האלופות תהפוך לליגה אחת גדולה, שבה רצוי יהיה לסיים כמה שיותר גבוה ולנצח כמה שיותר משחקים ולא להסתפק ב-2 המקומות הראשונים, כפי שהיה עד כה. זאת מאחר ושמונה הקבוצות הטובות ביותר בסיומה של הליגה תעפלנה לשמינית הגמר באופן אוטומטי, ואילו מקומות 9 עד 24 (מתוך 36) יאבקו בפלייאוף כדי להשלים את שמינית הגמר. המודל השווייצרי, כפי שהוא מכונה, אומר שהמדורגת ראשונה תפגוש בשמינית הגמר את המדורגת אחרונה שעלתה מהפלייאוף, המדורגת שניה תקבל את הלפני אחרונה שעלתה מהפלייאוף וכן הלאה.
בעקבות השינוי, אפשר להביט לאחור ולנתח מה בעצם היה לנו והאם ביטול שלב הבתים עושה טוב למשחק? למרות שזו הליגה הפופולרית ביותר, בה כמות השערים גדולה והאקשן הוא תמידי, יש לא מעט אוהדים ששבעו משיטת הבתים. הפורמט הוותיק, שמחזיק למעשה מאז קום ליגת האלופות ב-1992/3, מיצה את עצמו, הם אומרים (בדרך כלל מבלי להציע פתרון טוב יותר). רוב הבתים די צפויים ואין יותר מדי הפתעות (טענה שנכונה באופן חלקי בלבד). מבחינתם אפשר לדלג מהמשחק המקדים ישר לשלבי הנוקאאוט. מובן שמידת העניין הולכת וגדלה במשחקים בשלבים הגבוהים, אבל אי אפשר ליצור נוקאאוט כבר בשלבים המוקדמים בגלל היבטים כלכלים ופוליטים.
בדקנו את הקבוצות הכי דומיננטיות, גדולות ועשירות מאז עונת 2009/10, כדי להזכר כמה פעמים הן מעדו בבתים ולהתמודד עם הטענה הרווחת על חוסר תחרויתיות. ריאל מדריד היא היוצאת מהכלל משום שהיא היחידה מהגדולות שמעולם לא עפה בשלב בתים. באיירן מינכן מחזיקה ב-15 עליות רצופות ופ.ס.ז' תחת הבעלות הקטארית עוברת תמיד את הבתים מאז 2012. מאידך, גדולות אחרות ספגו לא מעט מפלות: מילאן וצ'לסי עפו פעם אחת כל אחת, מנצ'סטר סיטי, ליברפול וברצלונה פעמיים כל אחת, ואילו מנצ'סטר יונייטד, יובנטוס ואתלטיקו פישלו שלוש פעמים כל אחת. כלומר בממוצע, בית אחד או שניים בכל עונה מועדים לפורענות. זה אולי לא המון, אבל יחסית לכך שהפערים בין הקבוצות והליגות רק הולכים וגדלים מדי שנה, זה יחס לא רע בכלל.
אם ניקח את המקרה של ברצלונה מהעונה שעברה, אפשר לשער שהפורמט החדש רק יחזק קבוצות גדולות שנוטות למעוד. בארסה, כאמור סיימה שלישית את הבית אחרי באיירן ואינטר ונפלה לליגה האירופית. אם היינו מלבישים את אותה בארסה בשיטת הרפורמה, היא כנראה היתה מסיימת במקום ה-17 מבין 36 הקבוצות ולמעשה היתה צריכה לעבור פלייאוף, כנראה מול ספורטינג ליסבון, כדי להעפיל לשמינית הגמר. כלומר, בהנחה שאימפריה כמו בארסה תזייף בפורמט החדש, הרי שהיא תמיד יכולה לעשות תיקון בפלייאוף. שלב הבתים במובן הזה נתן סיכוי לקבוצות צנועות יותר וכעת עם קיום שמונה משחקים ולא שישה, יהיה יותר קשה להפתיע קבוצות פאר מסוג זה.
ומה לגבי הקבוצות הקטנות כמו אלה מישראל למשל? לפי הבדיקה שעשינו על העונה שעברה, רק 8 אחוז מהעולות לליגת האלופות דרך מסלול האלופות הצליחו להעפיל לשמינית הגמר מאז הנחלת שיטת פלאטיני ב-2009/10. 23 אחוז סיימו במקום השלישי וצנחו לליגה האירופית ואילו כמעט 70 אחוז סיימו אחרונות וארזו מזוודות בדצמבר. הסיכוי בפורמט החדש להעפיל לשמינית הגמר אוטומטית (כלומר לסיים בטופ 8) הוא כמובן קלוש, אבל העובדה שקבוצות יוכלו להעפיל לשמינית דרך משחקי הפלייאוף (מקומות 9 עד 24) נותנת אשליה מסויימת לנציגות מישראל, צ'כיה, קרואטיה, דנמרק ודומותיהן, יחד עם העובדה שכל קבוצה תשחק שני משחקים מול אותו הדרג.
באופן כללי, ברור שהקבוצות הגדולות הן המרוויחות העיקריות מהרפורמה, שנולדה כתגובת נגד לסופרליג המגוחכת שאיימה להשמיד את כל מה שאנחנו חושבים על המשחק היפה. הליגות הגדולות יקבלו לפחות עוד שלושה מקומות בליגה המורחבת: שתי נציגות משתי הליגות הטובות ביותר באותה שנה שלא העפילו ישירות לאלופות דרך הליגה (למשל ליברפול ואטאלנטה אם זה הפורמט היה נכנס העונה), עוד נציגה אחת לליגה החמישית בטיבה (יש מאבק כרגע בין צרפת להולנד). הכרטיס הרביעי יהיה סוג של פיצוי לליגות הבינוניות, שכן הוא ילך לאלופה מליגה שתסיים במקום ה-11 (בינתיים, לא ישראל). מסלול האלופות ישמר וזה דבר מבורך לכדורגל הישראלי.
הקבוצות והליגות הגדולות הבכירות יהנו לא רק מיותר נציגות בכל עונה, אלא גם מנתח כספי כתוצאה מהגדלת מספר המשחקים, שיתפרסו גם על גבי חודש ינואר כתוצאה מהלו"ז הצפוף (בתכנית המקורית היתה אמורה כל קבוצה לשחק 10 משחקים, אבל הסתפקו ב-8, תודה לאל). במקום 125 משחקים במתכונת הנוכחית, 189 החל מהעונה הבאה. וכל קבוצה גדולה תוכל לשחק פעמיים נגד קבוצה מאותו דרג. לצורך העניין, באיירן מינכן ומנצ'סטר יונייטד שיפגשו העונה בבתים (יחד עם גלאטסראיי וקופנהגן), עשויות להתמודד גם עם פ.ס.ז' וריאל מדריד (דרג 1 לפי השיטה החדשה) בעונה הבאה - מה שמוסיף עוד קצת עניין ורייטינג לליגה המצליחה.
ביטול שלב הבתים וקיומו של המפעל בליגה אחת גדולה, גם עושה את המשחק קצת יותר צודק, ויש שיאמרו הרבה יותר הוגן. השיטה השווייצרית, שמבטלת את הגבלות בהגרלות (קבוצות מאותה מדינה יוכלו להפגש בנוקאאוט ובמידה מסוימת גם בבתים, אם מדובר בליגות ששולחות 4 נציגות ומעלה), תעזור למנוע עיוותים. למשל, סיכויים נמוכים לראות מפגשים כמו פ.ס.ז' מול ריאל מדריד כבר בשמינית הגמר, בהנחה הדי ברורה שהשתיים יסיימו בשמינייה הראשונה של הליגה. החלוקה לדרגים תשתנה ותתבסס כמעט אך ורק על הדירוג ההיסטורי של הקבוצות, כך שלא יכול להווצר מצב של בתי מוות מצד אחד ובתים קלים מצד שני, כמו שקורה בפורמט הנוכחי. ריאל מדריד, לדוגמה, תהיה דרג 1, גם אם לא תזכה באליפות ספרד או בצ'מפיונס במקום פיינורד.
שלב הבתים יצר תוכן מהפכני בתחילת שנות התשיעים עם הקמת המפעל החדש ונהיה קצת דביק עם התרחבותו ל-32 קבוצות בתחילת המילניום. לזכותו יאמר שהוא כן סיפק הפתעות, משחקים גדולים ועזר להפוך את ליגת האלופות למותג הכי חזק שיש בימים שלישי ורביעי. וכעת שלב הבתים עשה את שלו והגיע הזמן להפרד ממנו. ככל שחושבים על זה עכשיו, הרפורמה של ליגת האלופות אולי לא מטיבה באופן מלא עם כל המשתתפות, אבל היא גם לא בדיוק מהפכנית וכזו שתשנה סדרי עולם. במובן מסויים היא כנראה הרע במיעוטו בסיטואציה הפוליטית והכלכלית שנוצרה באירופה, במיוחד כאשר האלטרנטיבה היא ריסוק המוצר והקמת ליגה אוטופית וסגורה לקבוצות הגדולות בלבד.
האידיאל של הרבה אוהדים הוא לראות רק את ריאל מדריד, מנצ'סטר סיטי, פ.ס.ז', ברצלונה, באיירן ודומותיהן מתחרות שבוע אחר שבוע ללא הקבוצות הקטנות - וזה יקרה קצת יותר בפורמט החדש. למתנגדי הליגה אין עניין מיוחד בקופנהגן, אנטוורפן ואפילו לא באוניון ברלין או ריאל סוסיאדד, אך לצערם גם בעונה הבאה ימשיך המיקס הזה שבין הגדולות ביותר, לבינוניות ועד לנציגות דנמרק וישראל. וטוב שכך, כי אין אפשרות אחרת. כך שכל שינוי בשלב הבתים יעורר ביקורת מסוימת, השאלה האם יהיה בו גם היגיון? ובנוסחה החדשה יש לא מעט רציונליות ופייר פליי שאפשר לחיות איתם, גם אם הליגה תהיה יותר ארוכה, ולא מעט משחקים יהיו לפרוטוקול.