כך עיריית ת"א תוכל לתמוך במועדוני הספורט

התנאים של קבוצות העיר לא שווים למתחרות. הפתרון נמצא מתחת לאף. דעה

יניב פרנקו
יניב פרנקו

תגיות: ליגת העל

Getting your Trinity Audio player ready...
שנה גודל פונט א א א א

לקראת הבחירות המוניציפליות, הנה הפתרון שלי לספורט המקצועני בעיריית ת"א.

בניגוד לעיריות אחרות, דווקא העירייה העשירה ביותר בוחרת במדיניות של לא לתקצב מועדונים מקצועניים, כמו עיריות אחרות מבחינת הזרמת תקציב. אני מבין את הגישה, אבל בפועל המועדונים בעיר ת"א מתחרים בליגות בהן יש לא מעט מועדונים שנתמכים על ידי העיריות.

לתמיכה העירונית מספר אלמנטים. ראשית, בניית תשתיות. פה עיריית ת"א מובילה גישה טובה של השקעה בתשתיות. אפשר, כמובן, להשתפר גם בזה, ובדגש על מתחמי האימון וחוסר מהותי בהיכל סגור של 5,000 מקומות לצד אצטדיון כדורגל נוסף בעיר בגודל בינוני.

האלמנט הנוסף הוא תמיכה ישירה במועדונים והאלמנט האחרון הוא תקצוב של שירותים. להשכיר את ההיכלים בת"א עולה לא מעט ביחס למקבילות בערים אחרות. כדי לגשר על הפער, ההצעה שלי לעירייה פשוטה – קחו את היכלי הספורט ושנו להם ייעוד מחברת ניהול נכסים לחברה כלכלית.

תחת הרעיון הזה, החברה הכלכלית תוביל פיתוח עסקי, בדגש על מספר ורטיקלים – משרד כרטיסים ייעודי שינהל את כל מכירות הכרטיסים בהיכלים האלה וחטיבת מזון שתפעיל את המזנונים ולא תסתפק בקבלת דמי זיכיון.

חולדאי (מימין). זמן למצוא דרך חדשה לתמוך בקבוצות (פייסבוק)
חולדאי (מימין). זמן למצוא דרך חדשה לתמוך בקבוצות (פייסבוק)

המודל הזה יכול להכיל גם פיתוח עסקי בדומה לחברות הבידור המובילות בישראל. החברה יכולה ליזום אירועי ספורט ותרבות (טורניר הקיץ של ת"א) או לפתח רעיונות עסקיים נוספים. בדירקטוריון החברה יישבו נציגים של כל בעלי העניין, בדגש המועדונים עצמם, והם יקבלו את כל השירותים שתיארתי פה ללא תשלום (או בתשלום מינימלי).

הכסף בגין התפעול של המערכת אמור להגיע מהגבלת הכנסות משמעותית דרך אותם ורטיקלים שצוינו פה. מדובר בגלגל הכנסות ריווחי. העירייה תקל משמעותית על המועדונים בכך שתוריד מהם מאסת הוצאות משמעותית והם ישקיעו יותר כסף בחיזוק התשתית שלהם (ניתן לבנות מודל תמריצים בהקשר הזה) בדרך שבה יותר אנשים בהיכלים שווים יותר הכנסות מאוכל, שתיה, עמלות רכישת כרטיסים ועוד.

למעשה, הרעיון הזה מאפשר למועדונים להיות שותפים חלקיים בנכסים הפיסיים. בספורט העולמי, ובדגש האמריקאי, מודל הפעלת מועדון מתחיל בבעלות על ההיכל והבנה שיותר אנשים ביציעים שווה יותר הכנסות. בישראל המודל הזה סורס חלקית, שכן עבור מועדון, להביא קהל ליציעים מהווה תמריץ חלקי. המועדון לא מרוויח מספיק מהנוכחות הפיסית ולכן, בין היתר, הוא לא עסוק בהגדלה כמותית מאסיבית. הגדלה כמותית היא גם פונקציה של זמן שהייה במרחב ההיכל, לייצר תמריץ למועדון להביא את הקהל ליותר זמן בהיכל דרך חוויה תרבותית משלימה.

למעשה, המודל הזה יכול, בנקודה מסוימת, גם לייצר רווח לחברה הכלכלית, אפילו ללא התשלום של המועדונים בגין השירותים. רווח זה אמור להיות מושקע בפיתוח היכלים נוספים או בחלוקת דיבידנד למועדונים.

זה מודל מתקדם של תמיכת עירייה בספורט מקצועני שחשוב להגיד, הוא מנוף כלכלי לעיר ולעסקים במרחב העירוני. הוא מביא לעיר מבקרים, שחלקם רוכשים בזכות זה שירותים כאלה ואחרים מעסקים בעיר, הוא מקדם את המותג ת"א בעולם, הוא מקור להפעלת מחלקות נוער והוא גורם לאנשים אושר. זה גם די חשוב.

במקום להעביר תמיכה עירונית בכסף ציבורי למועדונים בבעלות פרטית, העירייה יכולה להפוך את המשוואה ולספק תמריץ כלכלי אמיתי למועדונים ולאנשי העסקים שעומדים מאחוריה.