איש על הירח: מנצ'סטר סיטי ופפ גוארדיולה רוצים להפוך למיתולוגיה
החלום על זכייה בטרבל, ההשוואות למנצ'סטר יונייטד הגדולה, והאם המאמן הקטאלוני השאיר מאחור את אלכס פרגוסון? הסיטיזנס מחכים למשחק שהוא הרבה יותר מגמר
“הערב, אתם יכולים לעוף לירח". אלו המילים בהן בחר אלכס פרגוסון לעורר מוטיבציה בשחקניו, לפני מה שכינה שנים לאחר מכן, "האתגר למענו עבדתי כל הקריירה". האירוע היה גמר ליגת האלופות נגד באיירן מינכן, שהתקיים ב-26.5.1999, והפך לאחד המשחקים הזכורים בתולדות המפעל, והכדורגל בכלל.
"לעוף לירח", הייתה הדרך של פרגי להגיד לשחקניו שהם עומדים בפני הישג שיהפוך את אותה מנצ'סטר יונייטד לנצחית, למיתולגית - זכייה בטרבל האנגלי, ואכן, יונייטד של 1999 הפכה לבאנצ'מרק של הצלחה, של שלמות, של ווינריות. כעת, יש קבוצה אחת, עם שושלת משלה, שרוצה להיות הראשונה מאז אותה יונייטד שמשחזרת את ההישג באנגליה.
וכמה סמלי שאותה קבוצה היא היריבה מעבר לכביש, מנצ'סטר סיטי. הקבוצה שבמשך שנים ראתה את האדומים חוגגים תואר אחרי תואר, בזמן שהם נאבקו בתחתית ולעיתים אף בליגה השנייה. המועדון אותו כינה פרגי בלעג, "השכן הרועש", והצהיר ב-2009, "האם סיטי יכולה להיות המועדון המוביל בעיר? לא בימי חיי", מאיים לא רק לעמוד לצד יונייטד על אותו ירח, אלא להטיל צל גדול ולדעת רבים אף לרשום הישג שיתעלה על אותה יונייטד מיתולוגית.
כי עבור מנצ'סטר סיטי, הגמר הערב (22:00, SPORT5) נגד אינטר הוא לא רק על הזכות לרשום זכייה ראשונה בתולדותיה בליגת האלופות. הוא על האפשרות להשלים טרבל היסטורי עבורה, הוא על האפשרות לשים את החותמת האחרונה על מה שכבר רבים מסכימים שהיא השושלת הגדולה בתולדות הפרמיירליג. היא על האפשרות להכאיב ליריבה העירונית במקום הכי רגיש, בהישג שאוהדיה מתגאים בו יותר מכל במשך שנים.
עם שליטה כמוה לא ראינו מעולם בפרמיירליג, אליפות חמישית בשש שנים, שבירת כל שיא אפשרי ותחושה שהיא פשוט גדולה על הכדורגל האנגלי, הזכייה של סיטי בגביע בשבוע שעבר, הציתה דיון שאולי יוכרע הערב - האם היא גדולה מיונייטד של 99? ולא פחות מסקרן - האם פפ גווארדיולה גדול מאלכס פרגוסון?
מדובר בשאלות כמובן שהן גדולות מסטטיסטיקה ותארים. צריך לזכור שאנחנו מדברים על תקופות שונות. מצד אחד, למנצ'סטר יונייטד לא היה את הכסף הבלתי נגמר שיש לסיטי, ואולי אפילו יתרון לא חוקי בפן הכלכלי, כך על פי החשדות החמורים שעומדים נגד המועדון. מנגד, הפרמיירליג כיום חזקה הרבה יותר, עם יריבות עשירות יותר, מאמנים טובים יותר, וכוכבים גדולים שמשחקים אפילו בקבוצות מרכז הטבלה ומטה
אין בכלל ספק, לפחות לטעמי, שמנצ'סטר סיטי תחת פפ גווארדיולה היא לא רק קבוצת כדורגל טובה יותר מיונייטד של 99', אלא היא קבוצת כדורגל טובה יותר מכל מה שאי פעם ראינו בפרמיירליג, ובפער. ובכל זאת, בואו וננסה להשוות, סטטיסטית, בין ההישגים של פפ גווארדיולה, לאלו של אלכס פרגוסון, שכמובן עבד ביונייטד תקופה ארוכה הרבה יותר.
בגלל שכמות המשחקים כל פרגוסון גדולה יותר מפי 3 מזאת של פפ (810 לעומת 264), אנחנו יכולים להשוות רק באחוזי ניצחונות. שם, הספרדי שזכה ב-5 אליפויות פרמיירליג, מחזיק ב-75% ניצחונות בליגה, לעומת 65% של הסקוטי. הוא גם עומד על ממוצע מדהים של 2.36 נקודות למשחק, לעומת 2.16 של פרגוסון. מבחינת תארים, 13 האליפויות בהן זכה מאמן יונייטד עם הקבוצה, הן כנראה שיא שלא יישבר לעולם.
אבל כמו שאמרנו, מדובר בדיון שהוא גדול ממספרים. הוא דיון על פילוסופיית משחק, דרך, המשכיות. גארי נוויל, מי שלקח חלק גדול בהצלחה של פרגי ביונייטד, הודה: "אני לא רוצה שסיטי תשיג את הטרבל, זה הישג שצריך להיות שמור רק לפרגוסון, הוא הגדול מכולם. אבל, אני מודה, אם גווארדיולה יעשה את זה, הוא יהיה שם, בראש הרשימה של הגדולים ביותר".
נוויל מזכיר גם נדבך נוסף חשוב בהשוואה: "כשאנחנו מדברים על גדולה, צריך לזכור מה פרגוסון עשה בקבוצות שלו. הוא זכה בתואר אירופי עם אברדין הסקוטית, והוא הגיע למנצ'סטר יונייטד אחרי יותר מ-30 שנה ללא אליפות. הוא ניפץ את הדומיננטיות של ליברפול, ועשה את זה במשך תקופה כל כך ארוכה. במובן של המשכיות והתחדשות במשך שנים, אין לו מתחרים".
התומכים בפפ הדיון הזה, יזכירו שמעולם לא הייתה קבוצה כל כך דומיננטית בפרמיירליג. קבוצה שהציבה רף של 90 נקודות ומעלה לזכייה באליפות. קבוצה שרשמה עונה של 100 נקודות, שכבשה פעמיים יותר מ-100 שערים בעונה. עם רעב בלתי נגמר לתארים, עם 2 גביעים ו-4 פעמים זכייה בגביע הליגה ב-5 השנים האחרונות, ויותר מכל, קבוצה שנותנת תחושה שהפרמיירליג פשוט קטנה אליה.
וכאן, כאן צריכה להגיע ההכרה במה שפפ עושה. אפשר להקטין את ההישג ולהגיד - "יש לו צ'ק פתוח". זה אולי נכון, אבל הוא לא המאמן היחידי בעולם שנהנה מתקציב עתק. הוא גם לא המאמן הראשון של סיטי תחת הבעלות הנוכחית, ובכל זאת, אף מאמן לפניו לא התקרב להישגים האלו, לרמת הכדורגל הזאת, ולכך שכל אוהד כדורגל באנגליה יודע - מנצ'סטר סיטי הנוכחית, בכל עונה, היא הפייבוריטית לזכות בתואר, גם אם היא רחוקה 10 נקודות מהפסגה. רק תשאלו את ארסנל. ולא משנה כמה תנצח, ולא משנה כמה שיאים תשבור, היא בדרך כלל תגיע צעד אחד רחוק ממך. תשאלו את אוהדי ליברפול.
כעת, פפ גווארדיולה מגיע למשחק החשוב ביותר שלו כמאמן סיטי. אחרי עשור ללא זכייה בליגת האלופות, אחרי שעשה הכל במסגרת המקומית, אחרי שבנה בעבר בברצלונה את מה שרבים רואים כקבוצת הכדורגל הגדולה אי פעם, הוא יכול לסמן עוד וי ענק, שישים אותו גם בפסגת הכדורגל האנגלי. האם הוא גדול מפרגי? את זה, כל אחד יחליט לעצמו.
"ירח כחול, ראית אותי עומד לבדי
ללא חלום בלבבי
ללא אהבה משל עצמי
ירח כחול, ידעת מדוע אני שם
שמעת אותי מתפלל
מישהו שיהיה חשוב עבורי"
את הקלאסיקה הזאת, החלו אוהדי סיטי לשיר לפני יותר מ-30 שנה, באחת מתקופות השפל של הקבוצה. השיר שהגיע מתוך כאב ואכזבה, הוא גם ההמנון של הקבוצה שיכולה הערב, להגיע לירח, להגיע לנצח של הכדורגל.