"ניקח תואר עם צעירים". מבט לפרוייקט של אליצור נתניה

(הסרטון באדיבות אליצור נתניה)

לא משנה אם בכדורסל, כדורגל, בתרבות, במדע או בכל תחום אחר, הצלחות של ישראלים מסבות לנו שמחה, הנאה וגאווה שמצליחה לטשטש את המחלוקות הרבות שיש בארצנו. פעמים רבות, במיוחד בספורט, החיבור לשחקנים הצעירים והמוכשרים, אלו עם הפוטנציאל להגיע לגדולות, גורם לנו להתלהב ולרצות להיות הכי קרובים ומעודכנים שיש, כשהדוגמאות הרלוונטיות ביותר הם דני אבדיה, ים מדר, מנור סולומון ואוסקר גלוך.

פרויקט שחרת על דגלו את קידום ופיתוח השחקנים הצעירים בכדורסל הישראלי הוא "שחקן אמיתי". פרויקט הדגל של הארגון באליצור נתניה חווה פריחה מרשימה בשלוש השנים האחרונות, שכוללת ייצוא של שחקנים לליגת העל והצלחה קבוצתית בליגה הלאומית. אז יצאנו לבדוק איך מתנהלים הדברים בחממה המוצלחת ביותר לפיתוח שחקני כדורסל ישראלים ברמת בוגרים.

"מתמיר בלאט הגיע הרעיון לפרויקט, ואז היינו צריכים להנגיש את זה לשחקנים נוספים", מספר לנו רובן נייברגר, מאמן נתניה. "בליגת העל פשוט לא מתאמנים מספיק, אתה בן 22-23 ואלו גילאים שבהם יש לך עוד המון לאן להתפתח, אבל הכל קבוצתי. אז הבנו שאם ניקח את התוכנית האישית של תמיר ונתאים אותה לכל שחקן בגיל הזה, הוא יוכל לעשות שיפור אמיתי".

החזון של קברניטי הפרויקט היה לשלב אותו עם קבוצה מקצוענית. השילוב התחיל במכבי שהם בליגה הארצית, כאשר השחקנים שלקחו חלק קיבלו מלגה מלאה. כלומר, במקום לשלם, הם שיחקו בקבוצה וקיבלו את האקסטרות מבחינת העבודה האישית. בהמשך נכנסה גם אליצור נתניה לפרויקט, כאשר בעלי הקבוצה הוא עידן אבשלום, מייסד "שחקן אמיתי".

"הבנתי שלילדים האלו לא תהיה תקומה אם אני לא אהיה הבעלים של המועדון", מספר אבשלום, "אבל אף אחד לא מתייחס אליי כבעלים פה. כולנו אנשי כדורסל, אין עסקנים. הכל קורה פה בגלל עשייה, ידע ואהבה לכדורסל".

כיום "שחקן אמיתי" הוא כבר אימפריה של ממש – החל מקבוצת ליגה לאומית צעירה שמתחרה על עלייה לליגת העל, דרך שתי קבוצות בליגה ארצית שמטפחות שחקנים בגילאי 18-20 לפני קפיצת המדרגה וגם מחלקת סקאוטינג גדולה שמכירה את כל הכישרונות הגדולים ביותר בישראל עוד מגילאי קט סל.

תהליך האימון
רגע לפני שנצלול לשמות ולסיפורים מהשנים האחרונות בפרויקט, בואו נבין את השיטה ואת תוכניות האימונים ב"שחקן אמיתי" בכלל ובאליצור נתניה בפרט.

"אנחנו מרכז לפיתוח שחקנים שיש לו קבוצה. כולנו כמו חייטים. צריכים לתפור לכל שחקן ושחקן פה את החליפה שמתאימה לו", מספר אור שוורץ, מאמן הכושר הראשי של הפרוייקט, "בקיץ, לפני ששחקן עולה לפרקט לתחילת האימונים, אנחנו עושים לו איפיון גופני-פיזיולוגי. לפני שהם נוגעים בכדור אני יודע מה השרירים החזקים והחלשים של כל אחד ואחד פה. אנחנו עובדים ברמה גבוהה יותר מרוב קבוצות ליגת העל, אם לא כולן".

בהמשך כל שחקן ושחקן מקבל תוכנית אישית שמותאמת במיוחד בשבילו – אימונים אישיים עם שון דניאל, אימוני כוח וקליעה, תזונה ואפילו שעות שינה. בכל מה שקשור לאימונים הקבוצתיים, בנתניה הדברים נראים אחרת מאשר ברוב קבוצות הבוגרים. "5 על 5 זה דבר שהוא פריבילגיה, נדיר מאוד באימונים. הם צריכים להרוויח את זה", אומר נייברגר.

"האימונים פה מאוד קשוחים ואינטנסיביים. מדובר בילדים בני 18-19 ואנחנו אומרים להם - אם אתה רוצים להצליח לשמור ברמת יורוליג, אתם חייבים הגנת אחד-על-אחד טובה יותר. אין דבר כזה איזורית, רק הגנה אישית".

כחלק מהביקור באקדמיה, היינו עדים לאסיפת וידאו ואימון שלפני משחק. 5 על 5, כפי שכבר הבנתם, לא היה שם. ומה כן? עבודה על יסודות - מסירות, ליי אפים, חיתוכים ותרגול של יתרון מספרי בקצב גבוה.

הדרישה גבוהה מאוד, האימונים אינטנסיביים והשבוע של השחקנים יותר עמוס ממה שאתם יכולים לדמיין, אך כל מי שנמצא בפרויקט יודע בדיוק לאן הוא הגיע. "עמדנו בקיץ האחרון עם רשימת המתנה של 30 שחקנים הכי טובים בגיל שלהם שרצו להצטרף", מספר המאמן.

"הקריטריונים זה שחקנים עם אפסייד שמוכנים לעבוד קשה ולתת לנו לנהל אותם. מי שלא חי את השבוע עם הילדים האלה, לא מבין כמה זה שונה מקבוצת כדורסל רגילה. מדובר בחבר'ה שצריך לכבות להם את האור ולמשוך אותם מהגופיה כדי שירדו מהמגרש".

לצד הדרישות הגבוהות, התחושות שמנסים לייצר אנשי הצוות הן של מיקוד במטרה - שהיא לאו דווקא הניצחון, אלא השיפור של השחקנים. "כשאתה בא לפה ביום שאחרי הפסד, אתה לא יכול לדעת אם ניצחנו או הפסדנו. אנחנו שרים וצוחקים איתם", מספר שוורץ, "גם בכל מה שקשור לתוכנית האימונים, אין שום שינוי שקשור בניצחון או הפסד".

השחקנים
את השחקנים בפרויקט עוטפים אנשי הצוות המקצועי בצמר גפן, כאשר אחת הדוגמאות הבולטות לעניין נוגעת לעובדה שהמשוב החיובי שאחרי המשחקים עובר לכל הקבוצה יחדיו, בעוד את הביקורות מציג הצוות לכל שחקן ושחקן באופן אישי. "מאוד קשה לצאת מפה", טוען נייברגר, "אבל אנחנו מכינים אותם ואומרים להם שזו לא המציאות, לא ככה יתייחסו אליהם בכל מקום שאליו הם יגיעו".

שני השמות הישראלים הבולטים ביותר שיצאו מהפרויקט לליגת העל בשנתיים האחרונות הם איתי מושקוביץ' ורועי פריצקי, שניים מהצעירים הישראלים הטובים ביותר בליגת העל כיום. "לשניהם היו קשיים והיום אנחנו צוחקים על זה", נזכר המאמן, "פריצקי רצה לרדת לשחק בארצית ולחזור שנה אחרי ומושקוביץ' כמעט עף מפה כי הוא הוסיף לעצמו אימון בלי להגיד לנו. תראו איפה שניהם היום".

יש לציין גם שלאחר עזיבת נתניה, ב"שחקן אמיתי" ממשיכים בליווי מקצועי צמוד של השחקנים לאורך השנה, כמו גם בתוכנית אישית לקיץ שנבנית לכל שחקן. מלבד למושקוביץ' ופריצקי, שמות ותיקים יותר שנמצאים תחת הפרויקט הם גולן גוט ואדם אריאל, וכמובן גולת הכותרת של "שחקן אמיתי", תמיר בלאט, שמלווה מגיל צעיר וכל רעיון הפרויקט נבנה סביבו.

הצמד הבא שאמור לעשות את קפיצת המדרגה לליגה הבכירה הם בן שרף ואיתן בורג. שרף, למי שעוד לא שמע, נחשב לאחד הכישרונות הגדולים ביותר באירופה לגילו (עוד לא בן 17) ובכיתה י"א הוא החליט להצטרף לפרויקט ולנתניה. למרות העובדה שמדובר בשחקן הצעיר ביותר בליגה הלאומית, היהלום שמתנשא לגובה 1.95 מ' מעמיד ממוצעים של 13.5 נקודות, 3.2 ריבאונדים ו-3 אסיסטים למשחק.

"בחודשיים הראשונים פה בקושי התאמנתי עם מגע, עבדתי בעיקר על פיתוח הגוף", משחזר שרף, שנבחר בקיץ האחרון לחמישיית הטורניר באליפות אירופה לקדטים והיה צריך לעבוד לפי תוכנית ניהול העומסים של קבוצתו החדשה. 

אבשלום מספר לנו על הגישה בפרויקט כלפי מי שנחשב בעיני מומחים לפרוספקט NBA: "באחד המשחקים העונה כלום לא הלך לו, אז לחשתי לו באוזן 'אני רואה שלא בא לך להיות על הפרקט ובכל זאת אשאיר אותך 40 דקות'. הוא צריך לדעת להתמודד עם דברים כאלה, אני עושה להם הרבה לוחמה פסיכולוגית כדי שיגיעו לקצה גבול היכולת".

הכישרון הצעיר מספר בעצמו על סוג שונה של "סדרת חינוך", שראה יום לפני, במשחק של פרטיזן בלגרד: "ראיתי את ים מדר נותן מחצית ראשונה טובה ואז לא משחק במחצית השנייה. זה מתסכל. אבל אני רואה בדברים האלו משהו חיובי, אני יודע שזה לטובתי". העתיד של השחקן נראה כרגע ורוד ולפי אבשלום, בשנה הבאה שרף יהיה שחקן ליגת על, בנתניה או במקום אחר.

הישראלי הבכיר של הקבוצה העונה לצד שרף הוא איתן בורג, שבקיץ האחרון היה אחד מהאקס פקטורים של נבחרת העתודה שסיימה במקום הרביעי באליפות אירופה. הרכז בן ה-20 עשה את המסלול המקובל בפרויקט, כאשר החל את קריירת הבוגרים שלו בשהם מהליגה הארצית ובשנה שלאחר מכן הצטרף ליהלומים.

בעונתו הראשונה בליגה הלאומית הוא נבחר לשחקן השישי של העונה, והשנה הוא מעמיד ממוצעים אדירים של 18 נקודות, 4.7 ריבאונדים, 4.4 אסיסטים ו-1.7 חטיפות למשחק, כשאין ספק שהוא ראוי לגמרי לשחק בליגה הבכירה בעונה הבאה.

שם נוסף מהקבוצה שמוכר יותר לחובבי הכדורסל הישראלי הוא דורי סהר, שגדל במכבי ת"א ואף ערך עשרות הופעות בקבוצת הבוגרים. לאחר שהחל עונה שנייה בהרצליה ולא קיבל קרדיט, החליט סהר לעבור לליגה הלאומית ובחר ללכת דווקא לפרויקט של נתניה ולא להצעות רבות אחרות ומתגמלות בהרבה בפן הכספי.

"הוא אמר לנו שברגע שהוא יחזור לליגת העל הוא ירצה להגיע מוכן, לקבל צ'אנס ולא להיכשל", מספר ניירבגר, "כששחקן בא עם תובנות כאלו, הרבה יותר קל לאמן אותו, כי הוא יודע שפה הוא יהפוך לשחקן הרבה יותר טוב".

לצד ההצלחה הגדולה עם גארדים, המאמן מודה שבכל הקשור לפיתוח הגבוהים, הדברים נראים אחרת: "עוד לא צלח לנו עם אף גבוה", אומר נייברגר, "אנחנו יודעים על כל שחקן צעיר בארץ, אבל עוד לא היו פה גבוהים שהם פרוספקטים. זה לא שאנחנו לא רוצים לקדם גבוהים, אבל זה מה שיש פה בסוף".

המאמן גם מספר לנו על מי שיכול היה להגיע בקיץ האחרון ובחר בדרך אחרת: "מאוד רצינו את גלעד לוי. אמרנו שאם הוא בא, לא נביא זר בעמדה שלו. זה לא צלח והוא בחר ללכת לירושלים, אבל אני לא בוכה על שחקן שלא נמצא פה".

העתיד
אליצור נתניה נמצאת בתקופה ובעונה נפלאה, כשהיא מדורגת במקום השני בליגה הלאומית וסופרת כבר שבעה ניצחונות רצופים נכון לכתיבת שורות אלה. אותנו, כמובן, עניין לדעת מה הלאה. לאן שואפים קברניטי המועדון והפרויקט להגיע. "אנחנו מאמינים שאנחנו נעלה ליגה העונה וכבר בשנה הבאה נתחרה על תארים בליגת העל", אומר לנו אבשלום.

"כשהתחלנו בשהם בארצית אמרו לנו שאין לנו סיכוי להתחרות עם חבר'ה כאלה צעירים ושנרד ליגה. גם בליגה לאומית אמרו לנו שזה כבר סיפור אחר ובעונה השנייה כבר הצלחנו לעלות לליגת העל". כזכור, למרות שהצליחה לעלות לליגה העל בסיום עונת 2020/21, נתניה נותרה בליגה הלאומית לאחר שלא הצליחה להגיש תקציב בזמן למרות התמיכה הגדולה מצד עיריית נתניה ואגף הספורט העירוני.

אז איך זה יראה בליגה הבכירה אתם שואלים? "אנחנו יכולים להתחרות ברמות הגבוהות בארץ עם 6-7 חבר'ה באיזור גיל 20. למה לא? החזון שלי זה מושקוביץ', פריצקי, בורג, שרף, סהר, ארבעה זרים, אטיאס וגבוה נוסף", מספר נייברגר, "כשעלינו לפני שנתיים, כבר הייתה לנו קבוצה כמעט מוכנה לגמרי".

בכל מה שקשור לאולם, בתחילת 2024 צפוי להיות מוכן ההיכל החדש שנבנה בסמוך לאצטדיון הכדורגל בעיר והוא יכיל 2,500 מקומות. בנתניה מספרים על בסיס אוהדים שכבר נבנה מאז הגעת הפרויקט בזכות חטיבה של שיווק, ניו מדיה וגיוס חסויות. "אנחנו מוכרים כרטיסים ומנויים, רצינו להגדיל את הקהילה וזה מה שעשינו", אומר אבשלום.

"האולם החדש לא יהיה בית מבחינתנו, אלא מקום שבו משחקים, מקום שיהיה חוויה לקהל, עם חנות מרצ'נדייז. כאן (בישורון) הולך להיות המפעל שלנו - חדר כושר פונקציונלי, קומת שחקנים, קומת הנהלה ומאמנים, חדר וידאו, מצלמות ואנליטיקה".

בסופו של דבר החזון של מנהלי הפרויקט מתחיל מלמטה - מפיתוח השחקנים במחנות הקיץ בגילאים הצעירים, דרך מסלול של קבוצות בליגה הארצית והלאומית שיטפחו את השחקנים הצעירים שצריכים להשתפשף ועד לקבוצה שתשחק בליגת העל ותציג לראווה את הכישרונות הגדולים ביותר שצומחים בכדורסל הישראלי.

"תמיד הוויכוח הוא הסתירה הזאת בין פיתוח שחקנים לניצחון. אני אומר שזה בא ביחד", מסכם אבשלום.