1. מה עובר על קראנקה? בשבועיים האחרונים העסק מתחיל להתפרק לו בידיים. הפסד ביתי להפועל ירושלים, תיקו עלוב נגד הפועל חיפה, ונראה שאפילו המקום השני גדול עליו כרגע. מקום ראשון? אולי בדוקים.
בתקופה הארוכה שעבד תחת ז׳וזה מוריניו, היו לקראנקה מספיק הזדמנויות להיחשף לקשרים המיוחדים שנרקמו בין ״המיוחד״ ושחקניו. בימים היפים, ז׳וזה ידע לקרב אליו את הכוכבים - והם נצצו למענו על הדשא. קראנקה היה אמור לספוג דברי תורה ממורו ורבו. תלמיד חכם של מוריניו היה מתנהג אחרת כלפי ערן זהבי.
סניור קארנקה, בשבוע שהכוכב שלך קיבל שפיץ מאלון חזן ויוסי בניון, הוא בטח ציפה לתמיכה במקום עבודתו. זיהית אצלו מצוקה רגשית? חבק אותו. תן לו גב. מה אתה מחליף אותו? למזלו של הספרדי, זהבי היה זה שהתנהג כמו המבוגר האחראי - ונתן גב למאמנו. ״לא כועס, החלטה טובה של המאמן״, אמר ערן בחיוך מריר בסיום התיקו המאכזב בסמי עופר. עוד כמה ״החלטות טובות״ כאלה והאוהדים של מכבי חיפה ובאר שבע יוכלו לישון בשקט עד המפגש הישיר ביניהם.
2. אלטון אקולטסה נולד מחדש. אחרי תקופת היעלמות ארוכה, ההולנדי ממוצא גנאי קם לתחיה. גיבור הניצחון של אשדוד על נתניה עבר משבר לא פשוט. עם באר שבע חסרת הסבלנות, שרכשה אותו מסנט טרוידן, הוא בטח הרגיש כמו נוסע סמוי ברכבת הרים. פעם למעלה, פעמיים למטה עד ההתרסקות. הרפתקאותיו בבית האדום התאפיינו בתנודתיות קיצונית: זכיה בגביע וחמישה שערים במפעל האירופי, פציעה, הקפאה, השאלה לבורסאספור הטורקית, והתרת חוזה. רן בן שמעון צירף אותו בחלון ההעברות, ומי שחשב שמדובר במהלך שנבע מטעמים הומניטריים, טעה בגדול. אקולטסה חגג על נתניה ושלב הגאולה סוף סוף הגיע. עדיף מאוחר, מאשר אף פעם.
3. שרון מימר עוד עשוי להפוך ליקיר המגזר. המועמדת ה"בטוחה״ לרדת ליגה, הפסיקה להשמיע קולות של שטיח. יש לה זרים טובים, כמה ישראלים מוצלחים והיא מציגה כדורגל לגמרי לא רע. ונשאלת השאלה, מה יותר קשה: להשאיר קבוצה כמו ריינה בליגת העל או לזכות באליפות עם מכבי חיפה?
בדרך לחוף מבטחים, לפחות באופן זמני, ריינה ניצחה בחוץ את הפועל ירושלים. כן, כן. זו שניצחה לפני שבוע את מכבי תל אביב הפסידה בבית לחברים של קוסטה ושלומי אזולאי. ומכיוון שירושלמים לא ממש מתים על ים, לא מוקדם מדי לנעול כפכפים?
4. מה כמה? מה שבע? הפסד שביעי ברציפות לסקציה מנס ציונה, וביום בהיר רואים את הגלגל הענק, בואכה אצטדיון הסופרלנד. הליגה הלאומית כבר נושפת בעורף, וכדי להימנע בעונה הבאה מדרבי אזורי מול ראשון לציון, הסקציה זקוקה לנס. בינתיים שלומי דורה מוזמן לקחת פתק ולחכות בתור. מלא מאמנים ביקרו לפניו את ההחלטות של מערכת ה-VAR, עד שהבינו כמה מגוחך הדבר. יותר פשוט לדבר ללמפה.
5. רפואה שלמה לסכנין. הניצחון על בית״ר ירושלים הוא סוג של נחמה על אובדן הפלייאוף העליון. הגול של דור חוגי נתן את האות לחאפלה, וסיפק למוחמד אבו יונס כמה רגעים של אושר עילאי. זיקוקי די נור זה יפה, בקבוקים על האוטובוס של הקבוצה האורחת זה מכוער. תגידו, עד מתי יימשך הבלאגן בדוחא? לא חראם?
הכתוב הינו טור דעה