אגף שיקום: השינוי שהציל לשגיב יחזקאל את הקריירה?

במשחק המחשב "פוטבול מנג'ר" יש שיטה מוכרת שעוזרת למאמן הכדורגל לנהל את ההרכב שלו בצורה הטובה ביותר. ליד כל שחקן בהרכב מופיע עיגול, שנצבע בצבע מסוים כשיקוף להתאמה שלו לעמדה ולתפקיד. אם השחקן מתאים, העיגול נצבע בירוק בוהק וככל שההתאמה שלו נמוכה יותר, כך גם העיגול הופך לצהוב, כתום ובמקרה קיצון לאדום. אם עד לפני כמה חודשים מישהו היה מנסה להציב את שגיב יחזקאל בעמדת המגן הימני, כנראה שהעיגול שלידו היה אדום מהבהב, אולי המשחק אפילו היה מקפיץ הודעת אזהרה, אבל נכון לינואר 2023 זה הפך לטבעי.

אחת המעלות החשובות של מאמן טוב היא גמישות ומציאת פתרונות יצירתיים לבעיות שצצות בסגל תוך כדי המשחק וגם בין משחקים. אליניב ברדה נמצא בתפקיד מאמן הפועל ב"ש עשרה חודשים בלבד, אבל הוא הספיק להראות בהם את היכולת והנכונות שלו לאלתר במקרים מסויימים, בדיוק כמו שהוא עצמו היה פתרון מהיר וחכם של המערכת לעזיבתו של רוני לוי. ההסטה של יחזקאל לעמדת המגן הימני היא הדוגמה הטובה ביותר לכך.

יחזקאל היה, במשך שנים, ההגדרה המילונית לפוטנציאל לא ממומש. שחקן התקפה יצירתי, דריבליסט טוב, אבל לוקה בקבלת ההחלטות וב-127 הופעות בליגת העל מצא את הרשת 18 פעמים בלבד. התקופה שלו במ.ס אשדוד הייתה לא רעה בכלל, מה שכמובן גרם לב"ש לשים עליו את ידה, אבל לקח לו זמן רב להיכנס לעניינים ואפילו בתחילת העונה הנוכחית הוא סופסל מספר פעמים ולעיתים לא נכלל בסגל.

הפציעה של אור דדיה ב-2:2 מול הפועל חיפה שינתה את המסלול עבור יחזקאל. יוני סטויאנוב הושאל לסקציה נס ציונה (ועושה חיל) ולברדה הייתה אפשרות הגיונית אחת - לשבץ את איאד אבו עביד בימין - אז במקומה הוא בחר לצאת מהקופסה. מפה לשם, יחזקאל הפך לשחקן הרכב קבוע, הערב (ראשון) ירשום את משחקו השמיני בעמדת המגן הימני וינסה לעצור את הדהירה של מכבי חיפה.

המספרים מדברים בעד עצמם. מאז הוסט יחזקאל לעמדת המגן, הוא ממוקם שלישי בתיקולים ותיקולים מוצלחים בהפועל ב"ש (20/33) אחרי עדן שמיר והלדר לופס, רביעי במאבקים הגנתיים (61, 36 מהם מוצלחים) והוא השחקן השלישי עם הכי הרבה מסירות בתקופת הזמן הזו - 265 מסירות מדוייקות מתוך 323. במילים אחרות, יחזקאל הרבה יותר מעורב בנעשה על המגרש, בהנעת הכדור וגם במאמץ ההגנתי של ב"ש, שספגה מאז אותו 2:2 מול הפועל חיפה שלושה שערים בלבד כשהוא על המגרש - שניים מהם נגד בית"ר במחזור שעבר.

אז נתחיל עם הפן ההגנתי. ראשית, חשוב לציין שמן הסתם יחזקאל הוא לא עילוי הגנתי שרק היה צריך לקבל את החשיפה הראויה, אבל בהחלט עושה את העבודה החדשה שנתן לו ברדה לא רע בכלל. תיאום עם קו ההגנה הוא משהו שלוקח זמן ועבודה רבה, במיוחד לנוכח העובדה שיחזקאל נדרש לשחק בקו של ארבעה שחקני הגנה ולא חמישה, כך שאין לו בלם נוסף שיגבה אותו במידת הצורך ולפעמים העובדה הזאת מותירה את ב"ש פגיעה.

ב-2:3 על בית"ר, למשל, אחד התפקידים של יחזקאל היה לתקוף את ירדן שועה בכל פעם שזה היה מתקרב לכיוון האגף השמאלי ובדוגמה הראשונה אפשר לראות כיצד בית"ר התמודדה עם זה בקלות עם עומס על האגף יחד עם מקס גרצ'קין. יחזקאל תקף רע את הכדור, שהגיע למגן ושי אליאס, שהיה אמור לסייע בסגירה נאלץ להתמודד עם מצב של 2 על 1 באגף. למרבה מזלה של ב"ש, זה לא הפך לאיום ממשי.

בניצחון מול בני ריינה, לעומת זאת, אפשר למצוא דוגמה טובה להבנה ההגנתית המתפתחת של יחזקאל. מופלח שלעאטה מוביל התקפת מעבר של ריינה, כשבאגף השמאלי נמצא אשרף רבאח. במקום לתקוף את הכדור, יחזקאל לוקח כמה צעדים אחורה כדי לקרוא את הסיטואציה ולהשהות את ההתקפה, וברגע שמריאנו בריירו מגיע לסייע, הוא מסיט את המבט לרבאח וננעל עליו עוד לפני שמקבל את הכדור.

אחד המשחקים הטובים של הפועל ב"ש העונה היה ה-0:2 על מכבי תל אביב בטרנר, וגם בו היה ליחזקאל חלק חשוב. מעבר לבישול, מספר 11 באדום ביצע שבעה נסיונות תיקול - הכי הרבה על המגרש ורשם ארבעה מוצלחים (57%). בקטע שלפניכם אפשר לראות כיצד הוא שוב מתמקם בעמדה טובה להגיב למצב של מסירה לאופיר דוידזאדה או לפריצה של אוסקר גלוך ויוצא לעבר הקשר עוד לפני שמשתלט על הכדור.

עם כל הכבוד ליכולת ההגנתית, התרומה המרכזית של יחזקאל בעמדת המגן היא בעיקר התקפית. שני בישולים יש לו מאז שהוסט לעמדה, פלוס שער אחד במצב נייח וגם המספרים לא רעים בכלל. במסגרת הליגה, מאז שינוי העמדה, יחזקאל ממוקם שני בדריבלים ודריבלים מוצלחים (17/36), רביעי באיומים לשער (10), ראשון בהרמות (5/26 מדוייקות) ושלח שש משבע מסירות המפתח שלו בכל העונה.

אחד התפקידים של מגן ימני בקו ארבע הוא ריווח המשחק ויחזקאל עושה זאת לא רע בכלל. אם בעבר הוא היה זה שנכנס לרחבה ומאיים על השער, בתור מגן ימני הוא מנצל את השטחים שנוצרים לו בכנף בזכות כניסה של שחקן האגף למרכז ומשם מייצר מצבים. כך, למשל, הגיע השער העצמי של קריית שמונה ב-0:2 של ב"ש, בו שני שחקני הקו, יוג'ין אנסה ודור מיכה העמיסו את האגף השמאלי ויחזקאל נותר לבד כדי להעביר רוחב שהוסט ע"י ג'וזף אמבונג.

ולסיום, נחזור למשחק מול מכבי ת"א. הפעם דור מיכה הוא זה שמרווח על הקו ויחזקאל תוקף את השטח בהאלף ספייס תודות ליופי של דאבל פס עם תומר חמד והמהירות שלו. זה אמנם נגמר עם איחור בכדור הרוחב והזדמנות מבוזבזת, אבל זו עוד דוגמה לכך שמגן ימני עם יכולות התקפיות טובות, בטח כמו שיש ליחזקאל, הוא מצרך חשוב לקבוצה שמכוונת לאליפות.

ואם באליפות עסקינן, אז המשימה של יחזקאל מול מכבי חיפה בסמי עופר לא תהיה פשוטה, בטח בהתחשב בעובדה שהוא ישחק באגף של דין דוד. אם מספר 11 באדום יצליח בה והפועל ב"ש תצא עם שלוש הנקודות מחיפה, אליפות כבר ממש לא תהיה מילה גסה עבורה.