התומכות וההצעה המפתיעה: הקרב על תפקיד היו"ר

הכאוס הפוליטי במדינת ישראל הגיע לנקודת רתיחה, כשביוני האחרון החליטו יאיר לפיד ונפתלי בנט לפזר את הכנסת וללכת לבחירות נוספות. בחירות הן לא דבר חדש בישראל לצער כולנו, יש שיגידו שאפילו התרגלנו אליהם כמו לחגי ישראל ועל פי הסקרים לא מן הנמנע שנלך גם לבחירות שישיות בעתיד הקרוב, נוכח העובדה כי לפחות כרגע, עושם רושם, אין לאף מועמד מספיק כוח להקים ממשלה.

המצב הפוליטי, לראשונה מזה עשרות שנים, דומה מאוד למה שקורה בהתאחדות לכדורגל. שני מועמדים, שנתמכים על ידי עסקנים משני מרכזים שונים, רצים לתפקיד היוקרתי ביותר שיש - יו"ר ההתאחדות לכדורגל בישראל. אורן חסון מצד אחד, ושינו זוארץ מהצד השני.

כמו בכל מערכת בחירות, גם זו רוויה באינטרסים, השמצות, הקנטות ורצון לפגוע בסיכויי האחר להיבחר. מדי יום לכתבים המסקרים את ההתאחדות לכדורגל מגיעות שיחות ממקורבים שמנסים להטות את הכף ולזכות בעוד קולות בדרך לקלפי.

הבחירות להתאחדות לכדורגל נערכות כל ארבע שנים. מדובר בבחירות חשאיות, כשבפעם האחרונה נבחר שינו זוארץ ליו"ר פה אחד ברשימה שהוסכמה בין מרכזי הספורט. לאחר מחלוקת פוליטית בהנהלת התאחדות, פרש זוארץ מתפקידו כיו"ר, ותחתיו בא אורן חסון, מועמד שלא נמנה תחילה על חברי הנהלה ונכנס לכהן במקום חבר הנהלה שפרש לצורך פינוי כיסא בעבורו, ולאחר מכן בבחירות חשאיות נבחר כיו"ר של 24 קולות מתוך 29 חברים בעלי זכות הצבעה.

עד ה-27.10, יוכל כל מועמד שמרגיש את עצמו ראוי לשבת על כסא ראש ממשלת הכדורגל של ישראל להציג את שמו, וזאת לאחר שהביא בכתב 20 אחוז תמיכה מקולות המצביעים שמתכננים להצביע עבורו. כמו לפיד ונתניהו, גם כאן רק שניים מתמודדים: היו"ר המכהן, אורן חסון, ויו"ר ההתאחדות לכדורגל לשעבר, שינו זוארץ, שהיה, כאמור, בתפקידו זמן קצר.

על אף שהבחירות אמורות היו להתקיים בסוף חודש אוקטובר, בלחץ מרכזי הספורט הוסכם כי הן יערכו בתחילת חודש דצמבר 2022, לאחר משחקי המונדיאל בקטאר. זכויות ההצבעה בהתאחדות לכדורגל הינן של הקבוצות החברות, כאשר לקבוצות ליגת העל והליגה הלאומית 20 קולות לכל קבוצה (סה"כ 600 קולות) לקבוצות ליגה א' 10 קולות לכל קבוצה (סה"כ 320 קולות)  ליגה ב' - 2 קולות וליגה ג' - 1 קול. אצל הנשים, בליגה הראשונה לחלק 10 קולות ולחלק 15 ובליגה השנייה 2 קולות כ"א.

כמו בפוליטיקה הארצית, גם כאן ניגשות הקבוצות לקלפי מאחורי פרגוד, כשההצבעה לאו דווקא תואמת את ההצהרות ערב הבחירות או ההמלצה ליו"ר כזה או אחר. היו"ר ייבחר מתוך חברי הנהלה שיבחרו, בהתאם לרשימת הסיעות שירשמו. בימים אלו שוקדים המרכזים, מכבי והפועל (מרכז בית"ר ככל הנראה מצטרף להפועל), על הרכבת הרשימות להנהלת ההתאחדות.

על פי גורמים בהתאחדות לכדורגל, זוארץ זוכה לתמיכה רחבה מקבוצות מרכז מכבי המקצועניות (ליגת על וליגה לאומית), ובעיקר ממכבי ת"א באמצעות מורן מאירי, שבינו לבין חסון אין אהבה גדולה. בין התומכות שלו נמצאות מכבי חיפה, הפועל ת"א, מכבי נתניה, בית"ר ירושלים, ומרבית קבוצות הלאומית, תמיכה המוערכת בכ-70 אחוז מקולות ליגת העל והליגה הלאומית.

לטענת תומכי זוארץ, משך שנים הנהלת ההתאחדות מורכבת מעסקנים שאינם פעילים כלל בקבוצות ואינם מייצגים את הקבוצות החברות בהתאחדות לכדורגל וקיימת ציפיה שזוארץ יתן מקום של כבוד לנציגי הקבוצות סביב שולחן הנהלת התאחדות.

מאחר ולא מעט קבוצות מהפועל הבטיחו לתת את קולם לזוארץ, פנו גורמים לעמית אוברקוביץ', בנו של יורם אוברקוביץ' ז"ל, שהיה בעברו האיש החזק בהפועל כדי שירוץ לתפקיד היו"ר ובכך יפחית מהקולות שיקבל זוארץ מאותם קבוצות שמתנגדות לחסון ורק מקוות למועמד אחר מהפועל. במכבי טוענים שמדובר בתרגיל ללקיחת קולות ובכל מקרה, נכון לכתיבת שורות אלו, אוברקוביץ' טרם הגיש מועמדות.

מנגד, בחסון תומכים אנשי מרכז הפועל ובית"ר באמצעות שטרן חלובה וביניהן הפועל ב"ש, הפועל ק"ש, בני סכנין, ריינה ואשדוד. בצד של חסון משוכנעים שגם אם נציגי קבוצות הודיעו שיצביעו לזוארץ, בקלפי זה יראה אחרת והם ישנו את דעתם.

זוארץ למוד ניסיון מהעבר ומרגיש שהיום הוא בשל יותר לתפקיד וידע להסתדר עם פוליטיקה שבפעם הקודמת גרמה לו ללכת. חסון, מנגד, מקווה שהצלחת הנבחרות בין היתר תוביל להבנה שהוא חייב להמשיך לעוד קדנציה.

מאחורי הקלעים מושכים בחוטים עסקנים במטרה לנסות ולייצר "ממשלת רוטציה", לפיה חסון יכהן למשך שנה אחת ולאחריה יכהן זוארץ, אבל כרגע שני המועמדים שוללים את הרעיון. "שניהם יחד יכולים להוביל את ההתאחדות למקום טוב יותר, אבל יש מלא אגו מסביב", אמר בעלים בכיר בליגת העל, שהיה בין הראשונים שהציעו את המהלך לצאת לרוטציה.