למכבי חיפה אין מה להתבייש, השערים יגיעו

לאוהדי, אנשי מכבי חיפה והמועדון עצמו אין סיבה להתבייש אחרי ההפסד אתמול (שלישי) 2:0 לבנפיקה ליסבון. ראינו תצוגות נפל של קבוצות ישראליות באירופה ובליגת האלופות, זה לא היה המקרה.

הפערים המקצועיים הורגשו, אבל לא הכריעו את הכף בצורה משמעותית במשחק. ראינו שבמהלך המחצית השנייה האינטנסיביות הכריעה. אנחנו מדברים על האינטנסיביות של הכדורגל הישראלי, של ליגת העל, בזה אנחנו לוקים. מכבי חיפה לא רגילה לשחק בקצב הזה, בטח לא ב-90 דקות. יכול להיות שב-25 הדקות הראשונות זה הספיק, מכבי חיפה נראתה בסדר גמור אבל זה לא הספיק.

במחצית השנייה, ברגע שהעצימות הולכת וגוברת, רק אז מתחיל הפער בין קבוצות ברמה של בנפיקה, של יובנטוס, קבוצות של ליגת האלופות שנמצאות שם כל שנה.

ירידתו של דין דוד ועלייתו של עומר אצילי, שחקן העונה בליגת העל, מעידה על הפערים. הייתה הרבה מאוד ביקורת על החילוף, בחלקה מוצדקת. דוד כנראה לא היה מונע את השער הראשון, אבל יכול להיות ששחקן ממושמע טקטית כמוהו היה סוגר את גרימלדו ולא נותן לו את הזמן עם הכדור, אבל אף אחד לא יצא אליו והמגן שחרר את הפצצה לרשת של ג'וש כהן.

אם בליגת העל מכבי חיפה תאפשר למגן שמאלי שרירותי את הכדור ממרחק כזה, 25-30 מטרים מהשער, רוב הסיכויים שלא יקרה כלום. פה ברמות האלה כשמשאירים כל כך הרבה זמן פעולה לשחקן אתה משלם, אין מה לעשות.

הפערים הורגשו גם בהזדמנות של פרנטזדי פיירו במחצית השנייה, אבל ההחמצה לא מפתיעה. פיירו חלוץ רחבה נהדר עם משחק ראש ועוצמות ששנים לא ראינו בליגה הישראלית, אך לוקה בכמה דברים מבחינה טכנית. אי אפשר להסתיר את זה. ראינו את זה לא פעם ולא פעמיים, יש ליקויים במשחק הרגל שלו. לכן אף קבוצה בליגה הראשונה בצרפת הימרה עליו למרות המספרים בגנגאן.

אפשר לצמצם את הפערים בטווח הארוך, כפי שראינו בעשור האחרון מבחינת הכדורגל השווייצרי למשל. באזל הייתה שנים באלופות ואז יאנג בויז. אם מכבי חיפה תצליח לעשות את זה וליצור מורשת של 3-4 הופעות רצופות בצ'מפיונס אז כן נוכל לראות את צמצום הפערים הזה. ברגע שזה יקרה פעם בשבע שנים או עשור אז הפערים ימשיכו.

הסטטיסטיקה אומרת שאף קבוצה ישראלית שהופיעה בשלב הבתים של ליגת האלופות לא לקחה אליפות באותה שנה. מבלי להכנס למרוץ לאליפות בין מכבי חיפה ומכבי תל אביב, אין לי ספק ש-6 המשחקים בשלב הבתים של האלופות רק יעזרו למכבי חיפה בליגה כי הם ירימו את הרמה של חיפה. כשאתה מתמודד במשחקים כל כך עוצמתיים, פיזית ואינטנסיבית, השחקנים רק יתרוממו עוד יותר מבחינת הרמה. כולם אומרים שזה סוג של אבן נגף בעונה הזאת של חיפה, אני אומר שלא. זה יתרון עבור חיפה.

כעת הפנים במכבי חיפה למשחק הבא, ואני חושב שלא צריך להשוות בין המשחק שראינו עכשיו למשחק שאנחנו צפויים לראות נגד פריז סן ז'רמן כי אלה עולמות אחרים. אי אפשר להשוות בין בנפיקה לפ.ס.ז' מבחינת איכות השחקנים, יש פער די גדול בין פריז סן ז'רמן לבנפיקה.

כשמכניסים את כל הנתונים למחשב זה אמור לתת לנו תוצאה אסטרונומית, ברור שתהיה התלהבות בסמי עופר עם הקהל והכל אז יכול להיות שב-15-20 הדקות הראשונות זה כן יכול להחזיק מעמד, אבל אחרי זה איכות השחקנים משפיעה. פ.ס.ז' רקדה על הדשא מול יובנטוס, הם עשו צחוק מההגנה של הגברת הזקנה. גם אם היא תהיה ב-50-60%  מהיכולת זה יכול להגמר רע מאוד, אבל זה לא הדיון.

מכבי חיפה והאוהדים כל כך רצו לחזור לליגת האלופות וקיבלו את מבוקשם בענק. עם כל השמחה הזאת, צריך להבין איך לצמצם את הפערים משאר אירופה. לא מקבוצות כמו פריז סן ז'רמן, אלא מקבוצות שכאמור עולות כל שנה לאלופות.

אין לי ספק שמכבי חיפה תבקיע. אני מקווה שהם יצליחו לקחת נקודה ב-5 המשחקים שנותרו. אני חושב שמגיעה מילה טובה לברק בכר, זה היה המשחק השביעי של חיפה באירופה מתחילת העונה. למרות התוצאה רואים שהם באו מוכנים, עמדו כמו שצריך, לא הייתה התפרקות. לא היו הבדלים תהומיים. זה מראה על ההכנה של ברק בכר וכל הצוות לקראת הכיוון שהם הולכים אליו. בסופו של דבר האינטנסיביות במשחק הכריעה את הכף וזה מה שצפוי לקרות בהמשך הטורניר. אין מה לעשות, אלו הרמות הגבוהות.