אירועי האלימות הרבים במגרשים בעונה האחרונה והביקורת על כך שבתי הדין לא עושים מספיק על מנת למנוע אותם הובילה להתכנסות של הוועדה הציבורית שהקימה ההתאחדות לכדורגל לבחינת רפורמה בדרכי המאבק בתופעת ההפרעויות במשחקים. בוועדה שהתקיימה היום (שלישי) בצהריים שותפו פרופסור מיגל דויטש, יו"ר הוועדה וחברה נשיאות בית הדין העליון, כמו גם אפרים ברק, יאיר גלילי ונשיא בית הדין העליון, השופט בדימוס, אמנון סטרשנוב.
דויטש: "אין צורך להכביר במילים בנוגע לנזקי הלאימות במגרשי הכדורגל. גם אנשים נורמטיביים מרשים לעצמם במגרשים מה שלא היו מרשים במקום אחר. האווירה והאנרגיות גורמות לשינויים מסויימים בהתנהגות שצריך לקחת אותם בחשבון. הדבר מוביל לדיונים משפטיים בנוגע למהן הקללות המותרות והאסורות, הרי שהאלימות המילולית היא אלימות פסולה. להתאחדות אין סמכות לפעול מול אוהדים מתפרעים, אבל ניתן לשפר את דרכי המאבק".
"לוועדה יש מרחב של גמישות להציע הסדרים חדשים ולהציע דין רצוי. אנחנו לא כבולים למסגרות הקיימות ככל שנציע רעיונות חדשים. ככל שיידרש, נמליץ על שינויים אופרטיביים במגרשים, בדין או בתקנונים. אנחנו פתוחים לכל רעיון חדש שיעלה ונבחן מחדש נושאים שעולים שוב ושוב על הפרק בדיונים ציבוריים - כגון גבולות האחריות שילוחית, העונשים הראויים על פי התקנון, או הממשק מול גורמי המשטרה והרשויות".
סטרשנוב: "אני מברך על היוזמה בעצם הקמת הוועדה כי המצב במגרשים בכי רע והוא הוחמר לאחרונה יותר ויותר. יש מקום לצעדים ופעולות מעבר למה שנהוג. אני חושב שנוהג האחריות השילוחית הוא נוהג שלא צריך לסטות ממנו. אני לא מכיר דרכי ענישה אחרים, כי הקבוצות מורכבות גם מהאוהדים וכולם צריכים לשאת באחריות. זה מה שנהוג בכל העולם למיטב ידיעתי. לאחרונה בעקבות ועדה פנימית ביקשו לצמצם את עונשי הרדיוס וסגירת המגרשים ולעבור יותר לסגירת יציעים, שזו דרך נכונה בעיניי, ולא צריך לסטות מזה".
"יש גם הצעת חוק של ח"כ סימון דוידסון שתאסור על סגירת יציעים ומגרשים. אם זה יתקבל, מה נשאר לנו? אנחנו הרי לא יכולים לחלק פרחים ובונבוניירות למתפרעים. גם ברים נסגרים אם הייתה בהם התפרעות, שזו ענישה קולקטיבית כי אם אני אוהב לשתות בירה בסוף היום, גם אני נפגע מכך למרות שלא עשיתי דבר, אבל כך מענישים, אז מה לעשות? בכדורגל הענישה הסביבתית הסנקציה היא לא עד כדי כך חריפה, כך שצריך להמשיך בעניין הזה ולא לשנות. אם לא היינו מפעילים עונשים, הקבוצות לא היו מתאמצות, אבל כיום הקבוצות עושות את המיטב או המירב כדי ללכוד אוהדים ולמנוע מקרים של התפרעויות ובכך כדי לצמצם את הנזק שלהן".
סטרשנוב המשיך: "בתי הדין מתחשבים בהן, אבל אם לא תהיה אחריות שילוחית, אז מה אכפת לקבוצה? צריך להגביר אמצעים טכנולוגיים ורשתות מאחורי השערים שמונעות זריקת חפצים. הקבוצות ואפילו ההתאחדות מקבלות קנסות על כך. כשהייתי יו”ר המועצה למניעת אלימות בספורט, לא הבנתי למה לא שמים שוטרים או מאבטחים סמויים בקהל ויתפסו במקום אחד שמקלל או זורק חפץ, זה יהיה מרתיע. באנגליה, לאדם שקם ועומד שוב ושוב קוראים לסדרן ובסוף הוא מוציא אותו החוצה. זה מביא לתוצאה חיובית יותר אם יהיו יותר עונשי חוק ביציע. בנוסף, אני נגד עונשי חובה בעיקרון ולא הייתי משנה דבר בתקנון בנוגע לזה”.
סטרשנוב נשאל האם הוא חושב שאפשר לייצר סייגים לאחריות השילוחית והשיב: "לא. זיכוי יינתן רק אם יוכחו דברים שהם לגמרי לא בשליטת הקבוצה. אגב, האחריות השילוחית דווקא חלה גם כאשר אין אחריות ספציפית של הקבוצה. אפשר להתחשב רק ברמת הענישה. הטענה לאחריות שילוחית באה תמיד מהקבוצות הגדולות, ועובדה שהן עושות מאמצים, אבל אם תצמצם את האחריות השילוחית זה יפגע בהרתעה”.
יוסי שרעבי, מנכ"ל ההתאחדות: "כולנו מבינים שהאלימות פוגעת במותג הזה שנקרא כדורגל ומרחיקה ממנו ספונסרים. זה ענף חוצה גבולות ולא מתורגם למגרש. לוועדה תפקיד משמעותי. יש כאן חסם מאוד גדול ואם לא נתגבר עליו לא נממש את הפוטנציאל להפוך למעצמת כדורגל ולחוויה למשפחה. היחידה לא מימשה את הפוטנציטל. החחידה שלמניעת אלימות בספורט. המועצה למניעת אלימות לא הצליחה לממש את ייעודה. יש מציאות היום הקנסות הוא הכח הכי אפקטיבי. לא הצלחנו להגיע למסקנות מול המשרד לביטחון פנים. לא הצלחנו להגיע להבנה לתת סמכויות לסדרנים ולפקחים בתוך המגרש. משרד הספורט רוצים לתת את העונשים הכספיים שינועו בין 5000 לבין 2500 ש"ח".
"גם אנחנו נקנסים בגלל אוהדי הנבחרות. נקנסו ב-25 אלף יורו על כניסה של ילד למגרש במשחק של הנבחרת מול איסלנד. הענישה הקולקטיבית גורמת לנו לחשוב איך לתבוע את מי שגרם את הנזק. בפיפ"א ובאופ"א לא אוהבים את המהלך הזה בכדורגל בישראל. זה מטריד אותם. אחת הבעיות בבית"ר ירושלים שאין קולות מנגד, רואים מה זה גורם לספונסרים ומה זה הגורם למותג. כירושלמי כואב לי הלב. מערכות לזיהוי פנים לא מופעלות בגלל משרד המשפטים. אלימות בכדורגל היא בעיה אסטרטגית, זה משפיע על החברה הישראלית וצריך לטפל בזה כמו משהו אסטרטגי".
עו"ד ישראל שמעוני, אב בית הדין המשמעתי, התייחס לנתוני הזיכויים של בית הדין: "בחמש השנים האחרונות יש אחוז זיכויים של 13%. בשנה שעברה היו 3,600 העמדות לדין, 238 מתוכן בליגות המקצועניות של ישראל, כשמתוך 700 אירועים אלימים, 200 היו בליגות המקצועניות. השנה האחרונה גמרנו על הקרשים. זו היתה שנה קשה. קפיצת מדרגה מטורפת, עלייה של 430 אחוז בעבירות האלימות בליגות המקצועניות".
ישראל שמעוני, אב בית הדין המשמעתי: "עוד לא התחילה העונה ויש לנו שתי התפרעויות אוהדים, פריצה למגרש וקריאות גזעניות וזה רק מגביע הטוטו. אם ימשיך ככה זה יהיה קטסטרופה. אנחנו מנסים לשכנע את הקבוצות לפתוח בהליכים אזרחיים נגד האוהדים. אם מישהו ישלם עשרת אלפים שקלים האבא לא ייתן לו להגיע למשחקים".