חגיגה לעיניים: סיכום יומיים ראשונים בטור

הקהל הדני, מצב הקבוצה הישראלית והסיפור המדהים של יאקובסן

Getting your Trinity Audio player ready...
(נועה ארנון)
(נועה ארנון)
שנה גודל פונט א א א א

דנמרק

השמועות היו נכונות. דנמרק, שבה תשעה מעשרה אנשים מחזיקים בביתם בזוג אופניים, היא אחת המדינות הכי ידידותיות לרכיבה ואירוח הטור דה פראנס השנה היה מהפנט מכל הבחינות. ביום שישי האחרון, מאות אלפים צבעו משעות הצהריים המוקדמות את מרכז העיר - ילדים, זקנים, נשים וטף. חלק הביאו עימם כיסאות מתקפלים, אחרים הצטיידו במעילי גשם לקראת קטע הפתיחה הרטוב נגד השעון. למחרת רוסקילה וניבורג, ערים מנומנמות בסך הכל, קמו לתחייה כאשר הקרוונים הגדולים של הטור דה פראנס הפציעו בשערי העיר ואיתם שיירות הרכבים והרוכבים עצמם.

בסוף השבוע האחרון נצבעה דנמרק בצהוב ובאדום. הצבע הראשון מסמל כמובן את הטור דה פראנס, האדום את דגל המדינה. חולצות צהובות ומנקודות (של מלך ההרים) שטפו את הערים המארחות, אבל גם אדמדמות של כריסטיאן אריקסן ומיכאל לאודרופ, גיבורי הכדורגל של דנמרק. זה אולי נשמע כמו קלישאה, אבל דנמרק באמת לבשה חג, כאילו מדובר באירוח מונדיאל או יורו (שגרם לדחיה של פתיחת הטור במדינה בשנה), וההתרגשות הייתה אדירה במיוחד בקופנהגן בשלב נגד השעון, כאשר 10 הרוכבים הדנים זינקו בזמנים שונים וזכו לשאגות אדירות. לעיתונאים הוותיקים ששוחחתי איתם, נותר הרושם שקופנהגן הייתה אחת המארחות הכי נלהבות של הטור, אולי מאז קטע הפתיחה לונדון ב-2007.

לא בכדי הטור הוא המרוץ הגדול ביותר בעולם, ממש קרקס נודד על גלגלים. מבחינה לוגיסטית הוא בוודאי האירוע הספורטיבי המורכב ביותר להפקה והכל דופק בו כמו שצריך. זה לא רק האיכות של הרוכבים שהופכת את המירוץ למה שהוא, זה גם היקף הסיקור התקשורתי והשפע שיש למארגנים להציע לאוהדים שלא יתייבשו בשמש לחינם – החל מדוכני אוכל ושתיה, פארק אוהדים עם מסך ענק, דרך תאי אירוח וי אי פי, חנויות מזכרות בכל פינה ועוד. השילוב בין הפקה ספורטיבית מתוקתקת לקהל אוהדים מסור כמו הדנים, הפך את הגרנד דפארט לאירוע בלתי נשכח.

הקבוצה הישראלית

פרמייר טק הגיעה לטור דה פראנס אחרי עונה לא טובה בלשון המעטה וג׳ירו ד׳איטליה שהיה מתחת לכל ביקורת. הקבוצה שנמצאת בסכנת ירידה לליגה השניה מקווה לשנות את המומנטום בטור הזה – אליו הגיעה בצורה בלתי אופטימלית עם מכת הקורונה שהורידה מהמירוץ שני רוכבים – כולל עומר גולדשטיין הישראלי וחייבה את החלפתם. אין ספק שמבחינת הסגל של פרמייר טק, הקבוצה בחרה בשמות הכי טובים שהיתה יכולה להעמיד כדי לנסות ולזכות בניצחון היסטורי באחד הקטעים (אולי ממייקל וודס או מיאקוב פוגלסנג). בכל מקרה, הקבוצה לא נבנתה לשבוע הראשון של הטור ולכן, כמעט ולא נראה אותה בפעולה עד לעליות, כמו גם את גיא ניב ששומר כוחות לבריחה במועד הררי.

עם זאת, הסיפור של פרמייר טק הוא לא הטור עצמו, אלא מה שיבוא אחריו. הניסיון שלה לזכות בנקודות דירוג כדי לעלות מעל הקו האדום יהיה רלוונטי אפילו יותר במרוצים קטנים עד סיום העונה. חלק מהבכירים בקבוצה איתם שוחחתי, פחות מתרגשים (או לפחות לא מראים זאת) מהמצב ומסבירים זאת בתהליך הלמידה של הקבוצה שרק לפני שלוש שנים עלתה לדרג הבכיר של הוורלד טור. ״עד כה התקדמנו בכל שנה מרמת הקונטיננטל ועד לוורלד טור, הן ברמת התוצאות והן ברמה של הישראלים. אשתקד אפילו סיימנו במקום התשיעי בין הקבוצות. ״זה קורה לכל קבוצה בטח בשנה של פציעות, קורונה ויכולת חלשה. ברור שזה לא מה שצפינו, אבל צריך לתת לקבוצה הזאת זמן כדי להגיע להפוך להיות אחת המובילות בתחום״, מסביר לי אחד מהם.

ועם זאת, בפרמייר טק מבינים שצריך לבוא שינוי. הקבוצה נבנתה בשנים האחרונות על רוכבים בעלי שם – כמו ג׳יאקומו ניצולו, יאקוב פוגלסנג, אנדרה גרייפל וכמובן כריס פרום – שהגיעו לקבוצה אחרי השיא שלהם ובגיל מתקדם מאוד. ההסבר לכך, לפי פרמייר טק הוא הרצון להנחית שמות כדי לבסס תשתית חזקה לקבוצה שרק התחילה את דרכה במגרש של הגדולים ומאידך, יש קושי גדול להביא רוכבים בני 20 פלוס שנחטפים על ידי הקבוצות הגדולות כמו אינאוס, יומבו ויסמה, קוויק סטפ ו-uae. את המשוואה הזאת הקבוצה, שעלתה לטור עם הסגל המבוגר ביותר (כמעט 34 שנים), תנסה לשנות בשנים הבאות וכבר מבטיחים שם להחתים מספר שמות של רוכבים צעירים או לפחות בשיא אונם. השאלה רק באיזה ליגה זה יקרה.

סיפור על גאולה

היופי בטור דה פראנס הוא שבכל יום נכתב סיפור חדש, מסעיר ומרגש. הגיבור של הקטע השני היה כמובן פאביו יאקובסן שניצח בספרינט על קו הסיום בניבורג וחגג את ניצחון הבכורה שלו בטור דה פראנס. עבור ההולנדי היה זה הרגע הכי גדול בקריירה במיוחד על רקע ששנתיים קודם לכן היה. מעורב באחת התאונות הקשות והמזוויעות שנראו – כשהתרסק במהלך ספרינט אל המחסום שמפריד בין הכביש לאוהדים ונפל לתרדמת. לאחר מספר שעות הרוכב התאושש ועבר ניתוח פנים לא קל ושיקום של מספר חודשים.

"כל חיי חיכיתי לרגע שבו אנצח מירוץ בטור דה פראנס", סיפר יאקובסן לאחר הניצחון המרגש, ״עבורי זה היה תהליך החלמה ארוך ואני בר מזל שאני יכול לרכב ולהנות מאופניים״. יאקובסן הצהיר על כוונותיו להפוך למנצח הסדרתי הבא של מרוצי הספרינט בטור דה פראנס והשתיק את הביקורות על קבוצת קוויקסטפ שהחליטה שלא לזמן את מארק קאבנדיש האגדי לטור והאמינה בהולנדי המתקמבק. יאקובסן רשם כבר 11 ניצחונות העונה ולמעשה זכה ב-18 מ-23 קטעי הספרינט האחרונים בהם השתתף. יכול מאוד להיות שמדובר במאיץ הטוב בעולם.