גאווה, שמחה, זה מה שהרגשתי אתמול כשראיתי את הניצחון של נבחרת הנוער על צרפת והעליה לגמר היורו. טענתי בעבר ואני טוען גם בהווה, יש לנו שחקנים מוכשרים בכל קבוצות הגיל - אבל עכשיו המטרה היא לחפש את הדרך לקדם אותם, לתת להם אפשרויות, כי לפעמים יש ניגוד עניינים בין הקבוצות שחושבות על כסף והצלחה והתאחדות שחושבת על הנבחרות.
- ביום שישי ב-23:00: מהדורה מיוחדת של חדשות הספורט לסיכום הגמר
אבל לפני שנגיע לעתיד, בואו נתרפק עוד קצת על ההווה. אנחנו נמצאים בתקופה טובה מאוד מבחינת כדורגל הנבחרות. ראינו אתמול נבחרת מאוד מחוברת, נבחרת שמנוהלת היטב שמשחקת בביטחון, שמבצעת דברים לא שגרתיים. ראינו את סתיו למקין, אור ישראלוב, אוסקר גלוך, תאי עבד, איליי מדמון, רוי רביבו ועוד הרבה שחקנים טובים במיטבם. אנחנו צריכים מצד אחד לשמור עליהם, אבל מצד שני לתת לאחרים להתפתח. גם אופיר חיים הראה שיש לו כמה יתרונות. הוא בחור צנוע, עם הרבה ידע שמחובר מאוד לשחקנים - וזה לא פחות חשוב כי ברגע שיש חיבור ואמונה הדדית, יש מקדמה גדולה. ניהול המשחק שלו היה טוב, החילופים נכונים, ואסור לשכוח גם את עוזרו, איתי מרדכי.
צריכים להיות כמה משתנים על מנת שהדברים האלה יבואו לידי ביטוי ויתורגמו להצלחה גם הגילאים בוגרים יותר: דור מוכשר, הגרלה מתאימה ומתן הזדמנויות לשחקנים צעירים. אם נתייחס למשתנה האחרון, ניתקל בבעיה. הרבה שחקנים, גם בנבחרת הזו, יסיימו את גיל הנוער ולא בטוח שיתפסו מקום בקבוצות הבוגרות. המחסור במתקנים גורם לכך שאנחנו לא יכולים לייצר ליגה נוספת כמו באירופה, ליגת פיתוח, לשחקנים בני 21-23. מה גם שחלק מהקבוצות משתתפות באירופה ומחתימות זרים, בעוד השאר נלחמות על הישרדות ומביאות גם כן זרים. וכך, מקומם של הצעירים המוכשרים הללו נתפס.
ההתאחדות עושה הכל נכון: היא נותנת לשחקנים האלה ניסיון בינלאומי, כלים להצלחה, צוותים טובים, אנשי עזר מצוינים. היא יצרה אקדמיה, נתנה בית לנבחרות. בזמני לא היה את המתקן בשפיים, היינו נודדים בין וינגייט לנס ציונה לראשל"צ. היום המאמנים עוברים השתלמויות, יש דרך שמוכתבת ועוברת למועדונים, אפשר לעשות הרבה דברים שלא נעשו קודם.
אבל אנחנו צריכים ללמוד לפעמים לא לשים רגליים בדרך. אחד היתרונות של הנבחרת הזו זה שהיו לה שלושה-ארבעה שחקנים ששיחקו כבר בבוגרים. זה נתן יתרון גדול, גם מבחינת הביטחון וגם מהבחינה הפיזית והמנטלית, אבל יש עוד 12-13 שחקנים שלא קיבלו את ההזדמנות ואני לא יודע אם יקבלו. ולכן אם הייתה ליגה נוספת שבה שחקן בן 19 היה יכול להתמודד עם שחקנים בני 21-22, שחקנים לא היו "מתייבשים על הספסל".
זה הזמן להגיד: אל תתנו לשחקנים האלה ליפול בין הכיסאות. ככה, בטוח שאי אפשר להתקדם. ואם בפעם הבאה לא נגיע לגמר - וזה קרה לפורטוגל וספרד שהגיעו לגמר בטורניר הקודם - אנחנו צריכים לדעת לשמור על פרופורציות, לא להוריד את הראש ובטח שלא להגיד שזה היה חד פעמי. עד אז, יש להם עוד משחק אחד, בואו נחזיק להם אצבעות.