כמו שקטש אוהב: מה יביא ג'וש ניבו למכבי?
עונת הבכורה הקשוחה בקבוצה החלשה ביורוליג, היכולות הפיזיות המרשימות, ההתאמה לשיטה של המאמן החדש והחסרונות הלא מעטים שעלולים להוות מכשול. הסנטר חוזר לישראל
צפו בביצועיו של ניבו בסרטון למעלה באדיבות AGhighlights
ג'ורדן לויד, אלייז'ה בראיינט, ג'ו רגלנד, פייריה הנרי, ג'יי פי טוקוטו, סולימאן בריימו וג'וש ניבו. המשותף לרשימת השחקנים המכובדת הזאת, שכוללת שחקני יורוליג טובים וכוכבים בליגת העל שלנו, הוא כמובן שכולם עברו בכדורסל הישראלי והתחילו את הדרך בהפועל אילת. אז לא, לא נעסוק היום ביכולות הסקאוטינג המרשימות של הקבוצה מהדרום, אבל כן נדבר על אחד מהשחקנים ברשימה - ג'וש ניבו, הרכש החדש של מכבי תל אביב.
ניבו הוא סנטר אמריקאי, שיחגוג בקרוב 25 ומתנשא לגובה 2.06 מ'. כפי שאפשר לראות בכל תמונה מדובר בשחקן מאוד חזק, שמשלב עם העוצמה הפיזית יכולת אתלטית מרשימה ביותר. לפני שנרד לפרטים ונדבר על הדברים שאותם הוא עושה בצורה טובה יותר וטובה פחות, וכמובן על מידת ההתאמה שלו לקבוצה החדשה של עודד קטש, אתם מוזמנים להיזכר ברקע של השחקן, שהתחיל את דרכו באירופה רק לפני שנתיים בהפועל אילת.
לאחר העונה הנהדרת תחת אריאל בית הלחמי בישראל, שבה הוא העמיד ממוצעים של 13.6 נקודות ו-10 ריבאונדים למשחק, הוא עשה את קפיצת המדרגה לעבר קבוצת היורוליג הראשונה שלו, ז'לגיריס. ניבו הגיע לקבוצה הליטאית והיה אמור להיות הסנטר השני של הקבוצה אחרי ג'פרי לוברן, סנטר צרפתי מנוסה בעל עבר ב-NBA וביורוליג. לצערה של מי שאיבדה את אליפות ליטא השנה אחרי 11 שנים, לוברן נפצע בצורה קשה בכתף כבר בתחילת העונה וניבו תפס את מקומו כשחקן המרכזי מתחת לסלים.
אז כפי שכבר הבנתם, העונה האחרונה של קבוצתו הקודמת של הסנטר החדש של מכבי לא הייתה טובה, בלשון המעטה. מעבר לאיבוד האליפות, ז'לגיריס הודחה בשלב חצי הגמר בליטא בפעם הראשונה בהיסטוריה וסיימה את עונת היורוליג במקום האחרון. ניבו מצידו, היה מנקודות האור של הקבוצה וזכה לטבילת אש לא פשוטה אך מועילה בליגה של הגדולים.
הממוצעים שהעמיד ניבו בעונה החולפת:
יורוליג: 28 משחקים, 17 בחמישייה - 22.5 דקות, 8.8 נקודות, 6.2 ריבאונדים, 0.8 חסימות. 65% ל-2, 67% מהקו.
ליגה: 41 משחקים - 18.5 דקות, 7 נקודות, 4.8 ריבאונדים, 0.8 חסימות. 66.5% ל-2, 63.9% מהקו.
עונה לא פשוטה אך מועילה. ניבו (GETTY)
בואו ונתחיל להתעמק בדברים שניבו עושה על המגרש מבחינה התקפית. יותר מ-80% מהזריקות של השחקן נלקחות מתחת לטבעת, בעוד כ-15% נוספים מהזריקות נלקחות מחוץ לאיזור הזה, אך עדיין קרובות לסל ולא מגיעות לחצי מרחק ארוך או שלשה. אז כן, ניבו בהחלט חיית צבע שמסוגלת להטביע את הכדור באגרסיביות בכל הזדמנות, אך הסיבה שהוא זורק רק משם היא חוסר יכולת במקומות שרחוקים יותר מהסל.
אז למה בעצם קטש הביא אותו? כידוע, המאמן החדש-ישן של הצהובים נוהג להוביל משחק שמתבסס על פיק אנד רול בין הרכז לגבוה וריווח של יתר השחקנים שנמצאים על המגרש. המהלך ההתקפי הנפוץ ביותר של ניבו בעונה האחרונה היה הפיק אנד רול, שאותו הוא עשה ב-27% מההתקפות שהסתיימו בזריקה, איבוד או סחיטת עבירה שלו. ניבו עושה את המהלך הזה פעמים רבות כי הוא טוב בו - האמריקאי סיים את העונה האחרונה במקום השני ביורוליג בנקודות לאחר פיק אנד רול בממוצע להתקפה עם 1.35 ו-73%. המקום הראשון היה וולטר טבארס.
לא פחות מ-31% מבין מהלכי הפיק אנד רול של ניבו (שמגיעים לפואנטה שאליה הוא שותף) מסתיימים באלי-אופ ועוד 19% מסתיימים בהטבעה רגילה. כלומר, חצי מהזריקות של השחקן לאחר פיק אנד רול הן הטבעות. מלבד מהלכי הפיק אנד רול, המהלך ההתקפי השני הכי נפוץ מבחינת ניבו הוא חיתוך לכיוון הסל, שבו הוא רושם 1.37 נקודות בממוצע להתקפה.
נשק התקפי נוסף שניבו יכול להתגאות בו הוא ריבאונד ההתקפה. למרות חיסרון הגובה ביחס להרבה סנטרים אחרים, יכולת התמקמות טובה יחד עם יכולת אתלטית גבוהה שמה את הסנטר במקום הרביעי העונה ביורוליג בריבאונדים התקפיים עם 2.6 בממוצע למשחק. השלושה שלפניו? וולטר טבארס (2.20), טוניה ג'קירי (2.13) וניקולה מילוטינוב (2.13) הגבוהים.
למרות היכולת המרשימה מאוד מתחת לסלים, העובדה שניבו לא קולע כלל ממרחק מגבילה את משחק ההתקפה שלו, בטח כשמשלבים את הגובה הנמוך יחסית שלו מול סנטרים רבים ביורוליג. בגלל הגובה, ולמרות החוזק הפיזי, ניבו לא שחקן פוסט מספיק טוב כדי להתמודד עם הסנטרים החזקים והגבוהים יותר במפעל.
על אף המגבלות שעליהן דיברנו עכשיו, קטש צירף את ניבו כי הוא מאמין בשחקנים שמבצעים את צורת ההתקפה שהוא כל כך אוהב בצורה טובה, שיודעים לחסום, להתגלגל ולסיים את המהלך מתחת לסל. כזכור, הסנטר הראשון שצירף קטש היה אלכס פויתרס, שמזכיר מאוד את ניבו בשיטת המשחק וביכולות ההתקפיות. השאלה שנשאלת היא מה יעשה קטש כאשר ירצה לקבל משהו שונה מעמדה מספר 5 כששיטת המשחק שלו לא תעבוד.
מבחינה הגנתית, ניבו שומר על הטבעת בצורה לא רעה. האתלטיות והרגליים הזריזות ביחס לשחקן בגודלו מאפשרות לו להגיע לעזרות בזמן ולקפוץ לחסום את היריב בצורה טובה (אך לא מעט פעמים גם לא חוקית). בכל הקשור למשחק ההגנה בפוסט, הגוף החזק של ניבו עוזר לו להתמודד עם שחקנים גדולים ממנו. עם זאת, מול סנטרים עם יתרון גובה משמעותי, או כאלו שחזקים ממנו לא פחות, הוא מתקשה לעיתים. במצבי חילוף, הסנטר יודע להסתדר עם שחקנים נמוכים ממנו בזכות היכולות האתלטיות שלו.
בסופו של דבר, כמו מרבית הקבוצה החדשה של קטש, גם ובעיקר ניבו (ופויתרס) יהיו תלויים ביכולת ההתקפית של הגארדים שיחזיקו בכדור. המאמן החדש יודע בדיוק מה יוכל לקבל מהסנטר החדש שלו ובשביל להוציא ממנו את המיטב, הוא יצטרך שלורנזו בראון ו-וויד בולדווין, המוציאים לפועל במכבי ת"א בעונה הקרובה, יתחברו עם הקפיץ האמריקאי ויסדרו לאוהדים בהיכל הרבה רגעים של שמחה.