"פה חלק מתייבשים על הספסל, מעדיף קולג'"
הגארד שחר לזר עובר למכללה בה שיחק סיאקם: "החלום להיות שחקן יורוליג"
בשבוע האחרון נודע לחובבי הכדורסל בישראל על שני שחקנים צעירים שיצטרפו בתחילת העונה הקרובה לדיוויז'ן 1 בליגת המכללות האמריקאית, שזו הרמה הגבוהה ביותר במכללות. זו אמנם לא תיהיה הפעם הראשונה שישראלים ישחקו בדיוויז'ן 1, אך זה בהחלט לא נפוץ בקרב שחקנינו. לכן תפסנו לשיחה עם שחר לזר, שחתם על חוזה עם אוניברסיטת ניו מקסיקו, שבה שיחק בין היתר כוכב ה-NBA, פסקל סיאקם.
לזר דיבר על תחילת הדרך שלו במחלקת הנוער של הפועל ת"א ובליגה הלאומית, ההחלטה לעבור לשחק באמריקה (והתהליך כדי להגיע לזה), היציאה המאוחרת יחסית לקולג' (עוד מעט בן 21), הסיטואציה הנוחה אליה הוא נכנס והחלום שלאחר ארבע השנים בליגת המכללות.
לזר, גארד שמתנשא לגובה 1.90 מ', גדל ושיחק בבאר טוביה ובכיתה י' עבר לפנימייה בכפר הירוק והצטרף למחלקת הנוער של האדומים. אחרי עונה שבה הוביל את קבוצת נערים ארצית, התקדם לזר לקבוצת הנוער על של הפועל, שם בכיתה יא' ויב' הוביל יחד עם ים מדר את הקבוצה לשני גמרים של אליפות המדינה (שהסתיימו עם הפסדים למכבי ודני אבדיה). בסיום כתה יב' הוא גם עזר לנבחרת הנוער להעפיל לדרג א' כשהוא קולע מעל ל-9 נקודות בממוצע למשחק.
בשתי העונות האחרונות הוא שיחק בליגה הלאומית - תקופה קצרה בחבל מודיעין ויתר הזמן בנתניה, איתה הוא הצליח לעלות לליגת העל (מה שבסוף לא קרה), כשהוא משחק בשלב הפלייאוף 13 דקות בממוצע. העונה בנתניה הוא כבר שיחק קרוב ל-20 דקות וקלע 6 נקודות בממוצע למשחק.
אז למה בעצם החלטת לצאת עכשיו לקולג'?
"זה שילוב של הפן המקצועי והכלכלי - לשחק עכשיו בקולג' זה אומר שאני כל כולי מתעסק אך ורק בכדורסל ברמה מאוד גבוהה, עם מאמנים ומתקנים ברמות הכי גבוהות שיש. זו ההזדמנות הכי טובה שיכולה להיות בשביל לנסות ולמצות את עצמך, בלי שאתה צריך להתעסק עכשיו בלעבוד תוך כדי. מעבר לזה אני ארוויח חוויה, אני אצא עם תואר (קיבל מלגה מלאה) ובסופו של דבר גם שחקן כדורסל הרבה יותר טוב".
למה לא להישאר בארץ ולנסות לטפס?
"לקחת מקום עבודה של מישהו אחר בליגת העל זה לא קל. צריך מאמן ומערכת שלמה שתאמין בך וקשה לקבל את הצ'אנס הזה. יש גם הרבה חבר'ה שעולים אחרי עונות טובות בלאומית ומתייבשים על הספסל בליגת העל ומבזבזים שנה ויותר. אני אומר שעדיף ללכת לשם, לעבוד קשה, אלו יהיו החיים שלי בלי שום דבר מסביב. אנסה להיות הכי טוב שאוכל ואם כשאחזור אקבל את הצ'אנס ולא אצליח אז לפחות אגיד שנתתי את הכל בשביל להוציא מעצמי את המקסימום".
רוב החבר'ה מתחילים את הקולג' בגיל 18-19, אתה תהיה בן 21 בקרוב....
"מבחינתם 21 זה יותר יתרון מאשר מחסרון. אתה בוגר, שיחקת בכדורסל שחלק מהחבר'ה הטובים שלהם באים לשחק בו. הבעיה שהם לא באמת ראו יותר מידי את הכדורסל פה, אז מה שאני עשיתי היה לתת למאמנים שאיתם דיברתי אנשי קשר, זרים שמשחקים בארץ ושיחקו איתי, כמו ברייס וושינגטון למשל".
איך באמת עובד הליך הקבלה?
"באוקטובר פניתי לבחור בשם יובל שחם מ-Uvision, שהמטרה שלהם היא להוציא כמה שיותר ישראלים לאמריקה. העניין הוא שהרוב בכלל לא יודעים שאפשר לעשות את זה אחרי הצבא. יצרתי חשבון טוויטר כדי להיות נגיש לאמריקאים ושלחנו סרטוני ביצועים שלי לקולג'ים שונים. אחרי זה דיברתי עם לא מעט מאמנים בדיוויז'ן 1 ו-2 שהביעו עניין, ובגלל התגובות הטובות שקיבלנו הבנו שדיוויז'ן 1 צריכה להיות המטרה, וכך גם היה בסופו של דבר".
בעונה שעברה ארבעה ישראלים שיחקו בדיוויז'ן 1 - מיכאל מושקוביץ', אייל ננקין, ירדן וויליס (בנו של ג'ון וויליס) ועדן זלינבבא (בנו של אנדריי זלינבבא). חלק מקבלים יותר חלק פחות קרדיט, וזה לא פשוט בכלל לקבל דקות משמעותיות, בטח כשאתה מגיע למכללה שרק השנה הגיעה למרץ' מדנס (טורניר הגמר) והצליחה להדיח את קונטיקט בסיבוב הראשון. מה הציפיות שלך, איך אתה חושב שתשתלב שם?
"לאחרונה נוסף משהו שנקרא Transfer Portal, שאומר שבניגוד למה שהיה תמיד, אפשר לעבור בין קולג'ים בלי להמתין שנת "צינון" כמו פעם. זה יוצר חלון ההעברות לכל דבר בקיץ. חבר'ה מדיוויז'ן 2 רוצים להגיע לדיוויז'ן 1, חבר'ה מ-1 נמוך רוצים להתקדם ל-1 בינוני (כמו האוניברסיטה שבה לזר ישחק) או גבוה. ספציפית במקום שאני מגיע אליו התחלף מאמן וכמעט כל הקבוצה עזבה, כרגע רק שלושה שחקנים מהעונה שעברה נשארו. מבחינתי זה מעולה, קבוצה חדשה לגמרי, דינמיקה חדשה לגמרי, אי אפשר לבקש יותר טוב. אני תלוי בעצמי, אם אני אבוא ואוכיח אני אקבל את המקום ואת הדקות. יהיו חבר'ה יותר אתלטיים ממני אבל המטרה זה לנצח אותם עם הראש והטריקים שלמדתי בליגה מקצוענית".
מה החלום? גם אם זה בסוף הארבע שנים כשאתה בן 25 וגם אם עוד קודם לכן?
"החלום להיות שחקן יורוליג. אני חושב שמדובר בהרבה מזל, להיות במקום הנכון בזמן הנכון. לחזור בגיל 25 בתור שחקן ליגת על זה נחמד אבל זה לא החלום. אם כבר החלטתי לראות עולם אני אלך עד הסוף ואם הגעתי למצב שאני עושה מספרים טובים ותיהיה חשיפה אז יראו אותי בליגות אחרות גם. להגיע לליגה ספרדית ראשונה למשל, לאו דווקא יורוליג. ישראל היא אופציה כמובן אבל המטרה היא אירופה".