היגיון בשיגעון: הפרידה הכואבת של לידס וביילסה
מרסלו ביילסה היה, אולי, האידיאליסט האחרון בכדורגל האירופי. אבל בעולם שמקדש תוצאות, הוא נאלץ לפנות את מקומו כמאמן לידס אחרי עונה נוראית. האם סר חינם של מאמנים בדמותו?
"מרסלו ביילסה הנחיל מורשת במועדון שלנו" נכתב בהודעת הפרידה של לידס מהמאמן שלה בשלוש שנים וחצי האחרונות. בפעם הבאה שיפוטר מאמן, איפשהו על הגלובוס, יהיה קשה עד בלתי אפשרי למצוא משפט דומה, גם אם הפרידה נעשתה בידידות וברוח טובה.
ביילסה בן ה-66 ידע פרידות רעות בחייו. הוא עזב את מארסיי לאחר מחזור הפתיחה של עונת 2015-16 בגלל חילוקי דעות עם ההנהלה. בקיץ 2016, הוא ברח מלאציו יומיים אחרי שחתם בקבוצה, ובליל הוא הספיק לאמן 13 משחקים בעונת 2017-18 לפני שהושעה ולבסוף שוחרר מחוזהו על ידי המועדון. לאורך השנים הארגנטינאי הצדיק את כינויו, "אל לוקו", "המשוגע", מה שהפך את הגעתו ללידס להימור מבחינת המועדון, שחיכה 20 שנים לחזור לפרמייר ליג.
אותו ניסוי של לידס הוליד גיבור תרבות עבור תושבי העיר, בה נחנכה שדרה על שמו. ביילסה לא היה צריך לדעת אנגלית שוטפת כדי להתחבר לקהל, הם פשוט היו אסירי תודה שהפך אותם לרלוונטיים שוב. מה שיוצא דופן במקרה של לידס היא ההצלחה שלה תחת שיטת משחק, שעושה רושם שאין לה מקום יותר בכדורגל המודרני.
הכדורגל ההתקפי של ביילסה מרהיב לעין ושובה לב. המאמנים הגדולים של ימינו, ביניהם פפ גווארדיולה וזינדין זידאן, עברו השתלמות אצל הארגנטיני. אבל אותו סגנון משחק הוא הרפתקני, לעיתים מופקר, והביא את לידס לשבירת שיא ספיגות בפרמייר ליג בחודש אחד עם לא פחות מ-20. זה גם מה שעלה לו במשרה והביא לפירוק של אחת השותפויות היפות שהיו בכדורגל העולמי בשנים האחרונות.
לידס השלימה את הקאמבק שלה לפרמייר ליג עם חידוש העונה אחרי הפגרה שכפתה התפשטות הקורונה. זאת הייתה ברכה במסווה של קללה עבור ביילסה. כמעט בכל קבוצה שהיה, התובענות הגדולה שלו משחקניו גרמה להם ליפול מהרגליים בדיוק בכניסה לרגעי ההכרעה של העונה. כשהצ'מפיונשיפ נעצרה, לידס הייתה ברצף של שישה ניצחונות. מצד אחד, היא נאלצה לעצור דווקא בשיא הריצה, מצד שני, אותה עצירה אולי גם היוותה נשימה שהשחקנים היו זקוקים לה.
העונה שעברה, בה לידס חזרה לפרמייר ליג, הייתה מוצלחת והסתיימה במקום התשיעי. ביילסה הוא אותו ביילסה, השיטה היא אותה שיטה, רק ניכר החיסרון של שני השחקנים הכי חשובים כתוצאה מפציעות חמורות: הקשר קלווין פיליפס והחלוץ פטריק במפורד, שחקנים שעברו עיצוב תחת המאמן הארגנטינאי ותפסו מקום בנבחרת אנגליה.
במפורד כבש בעונה שעברה 17 שערים, אחד יותר מעונת העלייה. העונה, החלוץ שיחק ב-6 משחקים בלבד, בהם כבש פעמיים. פיליפס שיחק העונה ב-12 משחקים בלבד ובלידס ממתינים שישחק לראשונה ב-2022. ראשי הקבוצה העמידו בפני ביילסה סגל שהוא ביום טוב מתאים לצמרת הצ'מפיונשיפ. גם רכישה של שחקן מברצלונה, ג'וניור פירפו, לא הספיקה כדי לשנות את זה.
נוכח הפציעות המשמעותיות והסגל שברובו המוחלט לא מתאים לפרמייר ליג, היה צורך בהתאמות של ביילסה כדי לנסות ולא להיות חלק ממאבקי ההישרדות. עכשיו לכו תאמרו את זה למי שקריירת האימון שלו נמשכת כבר 42 שנים. הוא לעולם לא יוותר על הערכים שלו, שיטת משחק שבה לידס תתגונן לא באה בחשבון גם כשמרחף האיום לרדת ליגה, וזה בדיוק מה שעלה לו במשרה.
לידס, כמו כל הקבוצות של ביילסה לאורך השנים, תמיד הייתה מהנה לצפייה בתקופתו, אבל זאת גם בדיוק הסיבה שקשה לראות מועדון בכיר אחר מעניק את המושכות למאמן הוותיק והמקובע. הלך הרוח בכדורגל העולמי הוא כזה שבלתי אפשרי למצוא קבוצות מהליגות המובילות שמוכנות למות בצורה מכוערת. התוצאה חשובה יותר מהכול.
אוהדי הכדורגל שמעריכים את ביילסה ושיטת המשחק שלו יכולים להתנחם באיזשהו מקום בקשר המיוחד שלו ושל לידס, שכבר לא יהיה ניתן להתרה. אפשר גם להיות שמחים מההוקרה לה הוא זוכה במקומות רבים בעולם, למשל במולדתו ארגנטינה שם יש לפחות מגרש אחד מפורסם שקרוי על שמו. וביום שבו כנראה מרסלו ביילסה והשיטה שלו איבדו סופית את האחיזה שלהם בליגות המובילות בעולם, טוב שיש מי שתמיד יזכור שבניגוד לשמות לא פחות גדולים ממנו, ל"אל לוקו" יש מורשת.